שמעו סיפור: מיכל אנסקי פוגשת את אורלי קסטל-בלום אחרי המגפה

מדי ערב לאורך החודש הקרוב נגיש כאן באתר Time Out סיפור מתוך "קצר וקולע", סדרה בהפקת מרכז ענב לתרבות ובה אמנים ויוצרים מקריאים בפני קהל (הוקלט לפני עידן הקורונה, אל תדאגו) סיפורים קצרים של מיטב הסופרים בארץ. אין סיבה להיתקע על המסך, פשוט להרים את הווליום, להישען אחורה, לעצום עיניים ולהתמסר למילים היפות. הפיק וערך את הסדרה: אמיר אשר.

"הייתה מלחמה. ולא רק שהייתה מלחמה, הייתה בצורת וגם מכת ארבה וכמה מגיפות. בקיצור, אנשים אכלו אותה", נפתח הסיפור באופן אקטואלי להפליא "השדות הושחתו. מה שלא השחית הארבה השחיתו הארנבות, מה שלא השחיתו הארנבות השחיתו האנשים שגם השחיתו את הארנבות. אישה אחת, שמנה בומבה, הלכה בשבילים היבשים שבשדות וחיפשה משהו לאכול, משהו משביע. היא הייתה ממש רעבה. בא לה לאכול בורקס תרד או בורקס פטריות או איזה שישה תפוחי אדמה עם שמנת. היא רצתה לזלול משהו. הבטן שלה נורא קרקרה. כבר חודשים, מאז שפרצה המלחמה, שלא אכלה משהו נורמלי, משביע, אלא רק קרקרים יבשים עם טעם של חרא של ציפורים".

"האישה שהעדיפה לחפש אוכל" הוא סיפור קצר מאת אורלי קסטל-בלום מתוך ספרה החמישי "סיפורים בלתי רצוניים" שראה אור בשנת 1993. קסטל-בלום היא כלת פרס ספיר, פרס אלתרמן ופרס ראש הממשלה ליצירה, ונחשבת לאחת מהחשובות שבסופרות ישראל ב-20 השנים האחרונות. ספרה האחרון, "הרומן המצרי" (2015) זיכה אותה בפרס ספיר.

מיכל אנסקי היא גסטרונומית, עיתונאית אוכל ומגישת טלוויזיה ("מאסטרשף" ויזמית שוק האיכרים, שוק הנמל ושוק צפון. ספר הבישול שלה "אוכל מהבית" יצא לאור בשנת 2013.

>> לרכישת הספר "סיפורים בלתי רצוניים" מאת אורלי קסטל-בלום
>> געגועים לתל אביב: סיור קולינרי שעשינו פעם עם מיכל אנסקי בנווה-שאנן