מכת מחץ: 15 הקרבות הכי מרשימים של המאה ה-21. לפחות בטלוויזיה

אם ההר לא יבוא, נפיל אותו. "משחקי הכס". צילום: HBO
אם ההר לא יבוא, נפיל אותו. "משחקי הכס". צילום: HBO

אין מה להילחם, יש מספיק לכולם: אספנו את 15 הקרבות הכי טובים שראינו עד כה במאה הנוכחית, כי אנחנו מעדיפים אלימות כשהיא בדיונית בלבד. ההר נגד הנסיך, הילדה נגד המתנקש, האל המצרי נגד חברו ומלא גיבורי על, כי אנחנו בכל זאת במאה ה-21. בואו מכות

21 ביוני 2024

מה רע? קצת מכות. אנחנו גם ככה חיים בחברה אלימה, ולא – אנחנו לא מאמינים בגישה שאלימות בטלוויזיה, או במשחקי מחשב לצורך העניין, מובילה לאלימות אמתית. ממתי לראות קרב ענק במשחקי הכס הביא מישהו לשרוף עיר? תודה. אלו 15 הקרבות הכי טובים של המאה הנוכחית (לפחות עד כה) ששודרו על מסך הטלוויזיה שלנו. פייט!

>> מי זו צ'אפל רואן: ממוכרת בחנות דונאטס לאיט גירל של עולם הפופ

ברוכים הבאים לבאנשי ("באנשי")

עוד לפני שאנתוני סטאר ריחף בטייטס בצבעי הדגל האמריקאי כהומלנדר, הוא היה אדם ללא שם שהגיע לבר בעיירה שהוא לא מכיר. בתוך הבר יושב השריף החדש של העיר, ובדיוק נכנסה חבורת אנשים שדורשת מבעלי הבר לשלם פרוטקשן. הגיבור נכנס לפעולה ומנסה להציל את השריף, אך ללא הצלחה. אז הוא מחליט להיות השריף בכבודו ובעצמו. הפעם הראשונה שראיתי את הסצינה הזאת היתה גם הפעם הראשונה בה צעקתי בהפתעה בגלל סדרת טלוויזיה. 

קונשו נגד אמיט ("מון נייט")

אחת הסדרות הכי אנדרייטד של מארוול, והופעה תענוג מאת אוסקר אייזק, אבל מכל הסצינות שם, דווקא הקרב בו הוא לא השתתף הוא זה שענה על כמעט על כל מה שרצינו מהסדרה – קרב CGI בין קונשו לאמיט, שני אלים מצריים עוצמתיים, על רקע הפירמידות. הסיבה שזאת סצינת קרב כל כך טובה היא לא רק הלוקיישן ולא רק האפקטים, אלא שלשני האלים יש טענות די טובות, מה שנותן לקרב גם תחושת מורכבות מסויימת. 

האחים נלחמים בדינוזאורים ("האחים סאן")

סדרת האקשן של נטפליקס הציגה המון קרבות מרשימים, אבל שום דבר לא היה מספק כמו לראות את האחים שהופרדו מתאחדים, רק כדי להימלט ממסיבת יום הולדת בה רודפים אחריהם מתנקשים חסרי רחמים, בתחפושות של דינוזאורים. מעבר לעובדה שהקרב הזה בנוי ממש-ממש טוב ברמת כוריאוגרפיה, הוא גם אחד הקרבות הכי מבדרים ברשימה. 

הקרב על גודולקין ("דור ה-V")

בית הספר גודולקין, שהיה בעצם הגרסה של "הבנים" לאקס-מן, יצא הרבה יותר מדמם ומחריד ממה שחשבנו. איזה יופי! בסוף הסדרה קיבלנו את התשובה לשאלה "מה היה קורה אם כל התלמידים באקס-מן היו עוברים לצד של מגנטו", ואני מוכרח להגיד – זה לא נראה כיף. הקרב עצמו מהווה את השיא של הסדרה, והוא עולה אפילו מדרגה נוספת כשמגיע הגיבור הכי אהוב באמריקה, ועושה להם את מה שעשה בבאנשי

חמש נגד מועצת הוועדה ("אקדמיית המטרייה")

זה ברור של-"אקדמיית המטרייה" יש מקום בטוח ברשימה, אבל הבחירה בסצנה הזאת הייתה קשה. יש בסדרה הזאת המון קרבות מדהימים, כולל קרב ריקודים(!), אבל הקרב הכי טוב בסדרה הוא לא כל כך קרב, אלא יותר טבח. כדי להגן על עצמו ועל משפחתו, חמש מוצא את עצמו הורג את כל מועצת ועדת הזמניים, השומרת על רצף הזמן והחלל. בראש המועצה עומד איי.ג'יי קרמייקל, דג באקווריום על גוף אנושי. אחרי שחמש טובח בכל חברי המועצה, הוא רודף אחר קרמייקל, ומנפץ את הראש שלו לרסיסים. לא חשבתי שבסדרה כמו "אקדמיית המטרייה" אקווריום מנופץ יהיה מראה כל כך מספק. 

סצנת המסדרון ("דרדוויל")

עוד בפרק השני של העונה הראשונה, הרבה לפני שמאט מורדוק קיבל את החליפה עם הקרניים, הוא חיפש אחר ילד שנחטף והגיע למסדרון עמוס בריונים שאת כולם, מן הסתם, צריך ללמד לקח או שניים. בסצנה מלאה בהשראה מסרטי אמנויות לחימה הוא מפרק אותם אחד אחד וביחד, במה שהיה לקרב הכי טוב בסדרה, גם אחרי שלוש עונות מוצלחות. עכשיו זה גם הזמן הכי טוב להיזכר בה, כדי לספק את הצורך בעוד קצת דרדוויל, רגע לפני שהוא חוזר אלינו בסדרה חדשה ב-2025. 

ג'ון סינה נגד פרפר ("פיסמייקר")

סדרת ה-DC של ג'יימס גאן ב-HBO היא פנינה לא מוערכת, ואין ספק שזאת הסצנה הזכירה הראשונה, והקרב הראשון שנחקק. פיסמייקר, בגילומו של ג'ון סינה, מבלה בבר ופוגש אישה יפהפייה, אז הוא כמובן שוכב איתה בדירתה והכל נראה נורמאלי (יחסית), עד שהוא מתחיל לשיר עם הויברטור שלה, בזמן שהיא מצחצחת שיניים. ברגע שהוא מציץ במראה, הוא רואה אותה מתנפלת עליו בניסיון לרצוח אותו, ומשם מתגלגלת סצינת הקרב הכי כיפית בסדרה גם ככה כיפית, בעיקר כי השניים מחריבים את הדירה. כל יצר ההרס של גאן משתחרר. בלי קשר לסצנה, שווה מאוד לצפות בפיסמייקר. עוד רגע עונה שנייה.

כל קרב של פיטר והתרנגול ("איש משפחה")

מאז שארני התרנגול נתן לפיטר קופון פג תוקף, רגע לפני שנכנסנו למילניום חדש, אנחנו מקבלים אחת לכמה זמן קרבות ענק אייקונים בין השניים. כל קרב מנסה לשבור את השיאים של קודמו, ולרוב גם מצליח, ותמיד איכשהו התרנגול חוזר. נכון, הבדיחה קצת התעייפה, אבל היריבות הזאת מספקת בכל פעם מחדש שלל רגעים מטורפים – כמו קרב ברכבת, או מכות על הדלוריאן, ששולחת אותם למסע בזמן.

לאלו נגד המתנקשים ("סמוך על סול")

וינס גיליגן גאון באופן בו הוא מספר סיפור, והוא ממש התעלה על עצמו עם הדמות של לאלו סלמנקה, הדוד החייכן והאכזר. המלחמה הממושכת בין גאס פרינג ללאלו הוכיחה כמה שנאה יש בין שתי הדמויות האלה, כשבשיאה גאס שולח כיתת מתנקשים לבית של לאלו. זאת סצנה מורטת עצבים שמשנה לגמרי את התפיסה שלנו לגבי לאלו. עד הנקודה הזאת אנחנו בטוחים שהוא דמות שמציגה רק כוח, אבל כאן מתגלה גם החשיבה החדה והיכולת האסטרטגית שלו, וזה מרשים ומפחיד באותה המידה. 

בארי נגד הילדה ("בארי")

מותש מהתנקשות שהלכה הרבה יותר מדי קשה, בארי כבר בדרך לצאת מהבית רק כדי להיתקל בלילי, ילדה בת 9 שזזה כמו נינג'ה ומכה כמו משאית מירוץ. "חשבתי שאת כלב", הוא אומר לה לפני שהיא מתנפלת עליו ופחות או יותר מפרקת את הצורה למתנקש שחיסל אינספור גברים פי ארבע ממשקלה של הילדה הבלונדית הזו. הקרב שנמשך לאורך הפרק מרשים, מקורי, מצחיק ויוצא דופן בכל אספקט, ולא סתם הוא זכור כאחד הקרבות הכי קשים של בארי.

פולאאוט: מקסימוס נגד היצור ("פולאאוט")

היצור (וולטון גוגינס) הוא אחת הדמויות הכי טובות שראינו על המסך בשנת 2024. שחקן מערבונים שהופך לקאובוי, אבל עם גוף מעוות. בפרק השני היצור, בעל מעל למאתיים שנות ניסיון, נלחם במקסימוס באחד מהקרבות הכי טובים על המסך – ולא בגל המיומנות של השניים. מה שנותן ליצור את היתרון היא העובדה שמקסימוס לא מיומן מספיק כדי להשתמש בחליפת השריון העוצמתית שלו, וזה שם את שניהם במקום שווה. יש המון סצינות אלימות ומזעזעות יותר בסדרה, אבל כאן מה שעובד זה עד כמה הקרב הזה לא צפוי, ומוכיח שהגודל לא קובע. 

מיזו נגד ארבעת הניבים ("הסמוראית כחולת העין")

"הסמוראית כחולת העין" נשארה הסדרה הכי טובה בנטפליקס, ובזמן שאנחנו מחכים לעונה השנייה אפשר להיזכר בקרב הכי טוב ממנה- הקרב בו גיבורת הסדרה מיזו, נלחמת על הצוק נגד ארבעת הניבים – לוחמים אכזריים ומיומנים בעלי פקודה להרוג אותה. מיזו פשוט אוכלת אותם בלי מלח כשהיא קופצת מסלע לסלע, מתחמקת מהמתקפות שלהם ועושה מהם סשימי. הרגע הכי טוב בקרב מגיע כשהלוחם האחרון מזנק אליה, והיא זורקת את החרב שלה רק כדי לפגוע לו בחזה בזמן שגל מתנפץ ברקע על הצוק, מראה שלא אשכח להרבה מאד זמן.

הירוגאזם ("הבנים")

לא חסרות לנו סצנות קרב טובות בסדרת גיבורי העל של אמזון פריים, ולמרות שהעונה השלישית לא קידמה יותר מדי את העלילה, היה בה קרב שהצליח להתעלות על כולם – הירוגאזם, אורגיית גיבורי העל הגדולה, שבסופה קיבלנו קרב טיטאנים בין הומלנדר, סולג'ר בוי ובוצ'ר. האורגיה לבדה מספיקה כדי לזעזע (או כמו שאומרת אזהרת הצפיה בפתיח, "הפרק לא מיועד לצפייה של אף בן אדם"), אבל הקרב הסופי הוא כל מה שרצינו לראות, וזה עוד מבלי לכלול את הרגע בו איי-טריין הורג את בלו הוק, הגיבור הגזען, וכמעט מת בעצמו. חוץ מזה, את העונה הרביעית כבר ראיתם?

ההר נגד אוברין ("משחקי הכס")

העונה הרביעית אמנם הייתה הסדק הראשון בכישלון של משחקי הכס, אבל היא לפחות סיפקה לנו כמה רגעים מצוינים, אחד מהם הוא הקרב בין ההר לאוברין. לראות את פדרו פסקל, צנום בהרבה, נלחם בהר העצום היה ממש מתעתע, ולרגע אנחנו אפילו חושבים שהוא עומד לנצח, אבל אז ההר קם על רגליו, ומוחץ בידיו את הראש של אוברין המסכן. אם אתם מכירים מישהו שצפה בסצנה הזאת ולא צעק "הוווו" בתדהמה מול הטלוויזיה, אז תדעו שהוא לא אנושי. 

אינבינסיבל נגד אומנימן ("בלתי מנוצח")

בעונה הראשונה של סדרת האנימציה של אמזון פריים, העולם של גיבור העל הצעיר מארק גרייסון חרב עליו" ברגע שהוא מגלה שאביו בסך הכל הגיע לעולם כדי לכבוש אותו עבור אימפריה חייזרית. הסדרה הפכה להצלחה מפתיעה, בעיקר בזכות הסיפור שלה, ועצם הבחירה באנימציה מאפשרת לזעזוע להפתיע יותר כשהוא מגיע. לכן אף אחד לא ציפה לסצנת קרב כל כך אכזרית. אומנימן משתמש בבנו כדי להחריב את כדור הארץ, ואפילו מחזיק אותו מול רכבת נוסעת, משתמש בגוף של מארק כנשק. זאת סצנה לא קלה, אבל היא אולי הקרב הטלוויזיוני הכי טוב שנראה על המסך, גם כי הקרב הזה לא מוכרע בכלל בזכות הכוח של מארק, אלא בזכות האהבה שבמשך שנים רכש לאביו.