משבר האקלים

מחזיק תיק הסביבה בעירייה מבטיח לטפל במשבר האקלים. זה לא נשמע מבטיח

בזמן שערים ברחבי העולם ובישראל מבינות שמקומן בחזית המאבק במשבר האקלים, נדמה שעיריית תל אביב מנמנמת. ראובן לדיאנסקי מבטיח שזה ישתנה אבל לא אומר איך

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית תל אביב ומחזיק תיק איכות הסביבה
ראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית תל אביב ומחזיק תיק איכות הסביבה
24 בספטמבר 2019

בחודש אפריל השנה החליטה עיריית ניו יורק לא לחכות לממשלה הפדרלית ולהעביר בעצמה חבילת חוקים תחת הכותרת "גרין ניו דיל" במטרה להיאבק במשבר האקלים ולדאוג שלפחות בחלקת האלוהים הקטנה שלה פליטות הפחמן שמובילות את כדור הארץ לפי תהום יצטמצמו למינימום. ניו יורק היא לא היחידה: ערים ברחבי העולם מבינות לאחרונה שהן אחראיות לא פחות ממדינות לעתיד של תושביהן ועושות משהו בעניין.

הדוגמה המיידית ביותר היא פלסטיק. בארצות הברית לבדה יש כ־200 ערים אשר אוסרות (או לכל הפחות מטילות מס) על שקיות חד פעמיות, למשל. אפילו בישראל יש כבר ערים שנוקטות צעדים ממשיים: עיריות אילת והרצליה הודיעו לאחרונה שהן מתכוונות לאסור על הכנסת כלים חד פעמיים לחופי הים. מי שנפקדת מרשימת העיריות הללו היא תל אביב־יפו, שממנה היה אפשר לצפות שתוביל את הנושא הזה, בהיותה המרכז הכלכלי והתרבותי של מדינת ישראל.

לפני כשבועיים התקיים בעירייה אירוע השקה לפורום איכות סביבה ארצי שמטרותיו הן "לפעול מול רשויות שמפקירות את הסביבה" ו"להציב נושאים על סדר היום הלאומי". במקביל, השבוע התקיים דווקא בחדרה אירוע הכשרה לנציגי ציבור תחת הכותרת הברורה "רשויות מקומיות בחזית משבר האקלים".

>> למתחם משבר האקלים של Time Out

כדי להבין את מדיניות העירייה בנושאי האקלים והסביבה, וכחלק מהסיקור המתמשך של Time Out את הסוגיות הללו, שוחחנו עם מחזיק תיק הסביבה בעירייה, סגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי.

"התוכנית תיגע במספר רבדים וזה קשור לשורה של נושאים, אבל אני לא רוצה לעשות עכשיו ספוילר"

לעיריית תל אביב־יפו יש למעשה שר לאיכות סביבה, שזה אתה. בהתחשב בכך שנושא האקלים הוא הנושא החשוב והדחוף ביותר ב־2019 ושתל אביב היא העיר שצריכה להוביל את החזון הסביבתי בישראל, מוזר שאנחנו לא שומעים מהעירייה כמעט דבר בנושא.
"אתה טועה בתכלית הטעות. עיריית תל אביב־יפו עובדת בימים אלה על תוכנית עירונית להתמודדות עם משבר האקלים. נעשית עבודה מקצועית מאוד איכותית. התוכנית תכלול הרבה נושאים ותוצג בחודשים הקרובים בצורה שלמה. אנחנו אחת מהעיריות – אם לא היחידה – שעוסקות הכי הרבה בנושא האקלים".

מה תכלול התוכנית הזאת?
"התוכנית תיגע במספר רבדים וזה קשור לשורה של נושאים, אבל אני לא רוצה לעשות עכשיו ספוילר".

מה יהיו היעדים שלה?
"אני מעדיף לא להגיד, כי היא לא התגבשה סופית".

"אנחנו נבחן את הצורך בשינוי חקיקה לאיסור הבאת כלים חד פעמיים לחוף הים"

אתה אומר שתל אביב היא העיר היחידה בארץ שעוסקת בנושא, אבל זה לא נכון. אפילו השכנה שלנו הרצליה מקדימה אותנו עם האיסור להכניס פלסטיק לחוף הים.
"מבלי להיכנס לפרטים של מה עיריות אחרות עושות, ואני מברך כל עירייה שעושה זאת, גם אנחנו, בשיתוף חברת אתרים שמופקדת על חוף הים, עובדים על תוכנית לצימצום הפלסטיק בחופי הים. אנחנו נבחן את הצורך בשינוי חקיקה לאיסור הבאת כלים חד פעמיים לחוף הים".

בינתיים מועדון הבלוק כבר הודיע שהוא מפסיק לחלק כוסות חד פעמיות וקשיות פלסטיק, והורים בעיר פתחו עצומה שקוראת לעירייה להוציא את החד פעמי מהצהרונים. נראה שהעירייה מפגרת אחרי כולם.
"כשעיריית תל אביב־יפו עושה היא עושה גם בגדול וגם באופן רציני, ואני לא רוצה להיכנס למה שאחרים עושים. אבל אתה יודע, צריך לרתום את בעלי העסקים בחוף הים, זה לא זבנג וגמרנו. זה מצריך עבודה ושיח וזה מתקיים ויתקיים ויש נכונות מצד הרבה זכיינים בעניין הזה. צריך גם לרתום את הציבור לזה".

האם הנושא הזה נמצא באמת על סדר היום של העירייה? האם זה מעניין את ראש העיר?
"בהחלט. לפני מעט יותר משנה עדכנה עיריית תל אביב־יפו את התוכנית האסטרטגית שלה עם הרבה נושאים שקשורים לקיימות ולאיכות הסביבה".

מה עם התכלס?

התוכנית האסטרטגית המדוברת התייחסה לסוגיות האקלימיות בצורה כללית מאוד והתמקדה בדברים כמו מניעה וטיפול בזיהומים ובמטרדים של קרינה וחומרים מסוכנים, תקני בנייה ירוקה והפחתת זיהום אוויר ורעש מתחבורה, וכללה סעיף אחד שהתחייב על "גיבוש תוכנית היערכות להגנת הטבע העירוני והמערכות האקולוגיות לנוכח שינויי האקלים וריבוי מקרי הקיצון הצפויים". תוכנית זו פורסמה בסוף 2017. מאז הפך השיח העולמי על משבר האקלים לבהול, ולאחרונה פרסמה העירייה מסמך אסטרטגי נוסף שחשף את קיומה של "מעבדה לקירור עירוני" של העירייה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת קולומביה ונאס"א. בחודש יולי חשפנו ב־Time Out כי על פי המעבדה ב־30 השנים הקרובות תל אביב הולכת להתמודד עם עלייה של כשתי מעלות, ובטווח של 60־80 שנים מעכשיו עם עלייה של כארבע מעלות. מספר ימי החום הקיצוני של יותר מ־33 מעלות צפוי לגדול ל־30־80 ימים בשנה.

מספר ימי החום הקיצוני צפוי לגדול ל־30־80 ימים בשנה (איור: עודד ברנח)
מספר ימי החום הקיצוני צפוי לגדול ל־30־80 ימים בשנה (איור: עודד ברנח)

במוזיאון תל אביב מתקיימת בימים אלה התערוכה "סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים", שמציגה אופנים שבהם ערים ברחבי העולם מתמודדות עם משבר האקלים, או כמו שקוראים לזה במוזיאון "נזקי הקפיטליזם והשפעתם ההרסנית על הסביבה".

ראובן, הדברים שאתה מדבר עליהם בריאיון כלליים למדי. לאור הדברים שאנחנו יודעים, מה עם הדחיפות? מה אתם מתכוונים לעשות בתכלס?
"צריך לחבר בין התוכנית והאסטרטגיה למימוש. אנשי המקצוע מגבשים תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים והיא תהיה ממומשת. אנחנו מנסים יותר ויותר לממש ב־2020 גם את הסביבה והקיימות. לדוגמה – את כפר האירוויזון בנינו בצורה שלראשונה בישראל נעשו הרבה צעדים שקשורים להתחשבות סביבתית ולמתן דגש על קיימות וסביבה".