ראפרים שהפכו לשחקנים מעולים (וכמה שלא)

הרשימה פורסמה במקור באתר "הספוילר", אתר המסכים החדש מבית "טיים אאוט". תראו תראו

הטובים:

וויל סמית'

כנראה הרארפר-שחקן הכי מוכר ומצליח, ובצדק. כשסמית' התחיל את דרכו הוא עוד נהג למלמל מתחת לשפם את השורות של שותפיו לסצינה מול המצלמה (בחיי. תציצו בפרקים הראשונים של הנסיך המדליק, בחיי), ובחירת הסרטים שלו בהחלט ראויה לביקורת, אבל סמית' הוא עדיין אחד השחקנים הכריזמטיים, המעניינים והמהנים בדורו. הראפר-לכל-המשפחה הפך לשחקן-לכל-המשפחה שמועמד ללא מעט פרסים (בהצלחה באוסקר חביבי), נחשב עדיין שם משמעותי והצליח לייצר קריירה מרשימה בשני התחומים.

דונלד גלובר

צמד הקריירות של גלובר צמחו כמעט בנפרד – יש תקופות שראו אותו בתור השחקן שגם עושה ראפ, אחר כך הראפר שגם משחק – עד שלבסוף נהיה אחד הוא. עוד כשגילם את טרוי ב-"קומיוניטי" הוא ניסה להניע את הקריירה כצ'יילדיש גמבינו, ודווקא כשיצא את "אטלנטה" הנהדרת הוא הפיל את האלבום הענק "Awaken, My Love!". בקיצור, תמיד פעל בשני האפיקים, ותמיד הצטיין בשניהם. אז נכון, "האן סולו" שלו וגם האלום המקושקש "3.15.20" לא בדיוק קלעו לרף שהציב, אבל היי, עוד רגע יש עונה נוספת של אטלנטה ואפשר להיות רגועים.

פרדי גיבס

האחרון להצטרף לרשימת הראפרים-שחקנים וכנראה אחד המפתיעים מכולם הוא פרדי גיבס, שהפציע ב-"Bust Down", הקומדייה החדשה של שירות הסטרימינג Peacock של NBC, שם הוא מגלם בוס בלתי נסבל ופשוט גונב את ההצגה. מי ידע שלקוקיין קיין יש טיימינג קומי כל כך מופלא? וזה רק תפקיד המשחק השני שלו, אחרי הסרט "Down With The King", ונראה שכוכב חדש נולד.

מת'הוד מן

אחד הראפרים המוכשרים בתולדות הז'אנר, חבר הוו טאנג קלאן החלקלק התגלה כשחקן מצטיין יחסית מאוחר בקריירה. אולי זה כי את ראשית קריירת המשחק (זהירות, משחק מילים לפניכם) הוא שרף ב-"קיץ אחד של סוטול". אחרי הסרט הכיפי-דבילי הזה הוא התחיל לקחת ברצינות את המקצוע והפך לשחקן מצטיין בדרמות איכות על דמויות רחוב כמו "אוז", "הסמויה", "הצמד", לרוב בתפקידים מאיימים לא פחות מדמות הראפר שלו.

קווין לטיפה

המלכה הראשונה לכס הראפ שלחה זרועות גם לתחומי המשחק עוד בראשית שנות ה-90, ולמעשה הפכה בשלב הזה למוכרת יותר כשחקנית (ואפילו, כמדובבת) מאשר ראפרית. עם מנעד נאה בין תפקידים קומיים לדרמטיים והתמחות בסרטים מוזיקליים ("שיקגו", "היירספריי", "סיפורה של בסי סמית"), גם היא כבר כמעט ושכחה שפעם, אי אז, היא היתה ראפרית.

אייס קיוב

תגידו מה שתגידו על אייס קיוב האדם (ואוהו, במיוחד אחרי הקורונה, יש הרבה מה להגיד), היכולת שלו לגלם דמות מפחידה ומצחיקה כאחת בקולנוע היא אחת הנפלאות. אם סרטים קומיים כמו "יום שישי" (שגם יצר), "המספרה" או "רחוב ג'אמפ 21" לא משכנעים מספיק, רק צריך לחזור ל-"Boyz N Da Hood" של סינגלטון ולהיזכר איך הוא היה פעם שחקן שידע ללכוד באופן מושלם את רוח הרחוב, לפני שהפך לפארודיה על עצמו בקומדיות לכל המשפחה.

הרעים:

ג'ה רול

בתחילת שנות ה-2000, לא ברור איך, ג'ה רול היה אחד מכוכבי הראפ הגדולים בעולם, וכמו בכל שלב בקריירה שלו – גם בתחום הזה הוא העתיק מדי.אם.אקס זצ"ל ופנה לקריירה קולנועית בתור שחקן אקשן. רק שבניגוד לאקס, לג'ה רול אין כישרון. בין אם זה בתפקיד מאבטח הנשיא ב"מת לצעוק 3" או בתור הפרטנר של סטיבן סיגל בסרט האיום ונורא "חצי מת", קריירת המשחק שלו נותנת תחרות לקריירת המוזיקה ופסטיבל פאייר בתור הכישלון הגדול ביותר של ג'ה רול.

ונילה אייס

צריך להיות הוגנים – הסיבה העיקרית שונילה אייס נמצא ברשימה הזו היא סרט אחד בלבד, שהוא גם הסרט הראשון בו הוא שיחק. מאז הספיק אייס להפציע למסך במעט תפקידי אורח חביבים ביותר, וגם עשה בהם עבודה לא רעה. אבל הסרט ההוא כל כך גרוע עד שהוא גורר את כל השאר איתו למטה. "Cool as Ice" היה ניסיון מהיר לפדות את ההצלחה העצומה לה זכה הראפר הלבן לפני שתיעלם, והתוצאה כל כך גרועה עד שזה קאלט.

אייס קיוב

טוב, אי אפשר להתעלם גם מהצד הפחות מרשים – ויש לומר, גם עצלני – של יוצא N.W.A. הפרצופים הזועמים בלי סיבה, הנהימות הנמוכות, המימיקה המוגזמת. זה אולי עבד ב-"יום שישי" ו-"המספרה" הראשונים, אבל ככל שיצאו יותר המשכונים, ככה קיוב – אחד הראפרים הקשוחים ביותר על אמת – נראה דבילי יותר ויותר. וזה עוד מבלי לדבר על הסרט "אמא מאוהבת". בבקשה אל תכריחו אותנו לדבר על "אמא מאוהבת".

רוצים עוד ידיעות על קולנוע וטלוויזיה? בואו לאתר החדש שלנו, "הספוילר", ותראו תראו