"הדור הבא של האמנים מתוחכם. הם מנומסים ולא נרקסיסטים בדרכם"
רונית ידיעה, 63, ראש מחלקת כתיבה במכללת מנשר לאמנות, לא מאמינה בצנזורה ופוליטיקלי קורקט
סטטוס
נשואה פלוס 2
גיל
63
תעסוקה
סופרת, ראש מחלקת כתיבה במכללת מנשר לאמנות, אותה הקימה עם בן זוגה.
מאיפה את במקור?
"נולדתי ביד אליהו והיום אני גרה ביפו".
אם לא היית עוסקת באמנות, מה היית עושה?
"הייתי משתגעת. תמיד עסקתי באמנות – בין אם ביצירה ובין אם בלימוד. החלפתי בין תחומים – מאמנות פלסטית עברתי לכתיבה, אבל אני מרגישה שעוד לא מיציתי את עצמי".
על מה לעולם לא תכתבי?
"אין דבר כזה. אני לא בעניין של פוליטיקלי קורקט בכתיבה ובאמנות. אין נושא שאפעיל עליו צנזורה פנימית – הכל כשר".
איך את מתמודדת עם העיסוק של בתך קרן בנושאים כמו אונס וגילוי עריות?
"אלו בדיוק הנושאים שאני עוסקת בהם, וכך גם אלה, בתי השניה. זה לא פשוט להיות אמא סופרת – הדברים שאני כותבת לא תמיד מקובלים על הבנות שלי. אמרתי להן שהן לא חייבות לקרוא את הספר שייצא בקרוב, 'מלכת הממולאים', ובאמת נראה לי שהן יוותרו על זה. אולי היצירה שלי כבר מובנת מאליה עבורן? פחות מקור לגאווה? הגישה של אם יוצרת כלפי הילדים שלה היא שונה מאשר היחס של ילדים יוצרים כלפי האם. ילדים מעדיפים שאמא לא תחרוג מהמסגרות המקובלות, שלא תכתוב על סקס בצורה בוטה ולא קונבנציונלית. תתארי לך שאמא שלך הייתה מכנה את אמא שלה פרה או חזירה, או היתה כותבת ספר על זיונים".
מחשבה בלתי נסבלת. ואיך זה עובד בכיוון השני? את עוקבת אחרי היצירה שלהן?
"אני מאד גאה במה שהן עושות והכל מקובל עלי. אני תמיד אעביר ביקורת עניינית, אגיד אם זה טוב או לא טוב בעיניי. כמו כל אמא יהודייה".
אז איך נראה הדור הבא של האמנים?
"הם מאד מתוחכמים וקיבלו חינוך טוב, לפחות אצלנו במכללה. הם מנומסים ולא נרקסיסטים בדרכם, הם אינטרדיסציפלינריים ומתמצאים בעולם, הם לא תמימים כמו שהדור שלי היה. כבר אמרתי שהם מתוחכמים?".
מה הסוד התל אביבי שלך?
"אני לא משוטטת הרבה בעיר, אני מעדיפה להיות במיטה או לקרוא. הליכת הבוקר שלי היא מהבית לבית הספר ואני מקפידה על קפה של בוקר עם עודד בעלי".
מה החלום שלך?
"הנכדים שלי אמרו לי שהם היו רוצים שאני אטפל בילדים שלהם, ואני מאד רוצה את זה. מבחינה מקצועית, אני רוצה לכתוב עוד כמה ספרים לפני שאני אוזלת".