רוצו להתחסן

חצבת היא מחלת ילדים מידבקת, שאפשר למנוע על ידי חיסון. אך כאשר אנשים רבים אינם מתחסנים נגדה, עלולה לפרוץ מגפה

26 ביולי 2015

חצבת היא מחלת ילדים מידבקת. ב־50 השנים האחרונות אפשר למנוע את המחלה על ידי חיסון (כיום החיסון המרובע, MMRV – כנגד חצבת, אדמת, חזרת ואבעבועות רוח), שהוריד בצורה משמעותית (30־50 אחוז במדינות מתפתחות, ו־90 אחוז במדינות מפותחות) את התחלואה והתמותה מהמחלה. החצבת נחשבת היום כמחלה חוזרת באוכלוסייה כיוון שאנשים רבים לא מתחסנים נגדה ובכך מאפשרים את התפשטותה.

חצבת אינה מחלה קלה – אמנם יש ילדים רבים שעוברים אותה בקלות, אך בכ־20 אחוז מהחולים חלים סיבוכים שבמקרים מסוימים גורמים לנזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים ולפעמים גם למוות. במדינות מתפתחות שילוב של חצבת ותת תזונה גורם לתמותה של כ־25 אחוז וחולים ורבים אחרים מאבדים את ראייתם.

תופעה המאפיינת חולי חצבת שמחלימים היא דיכוי חיסוני שמתמשך זמן רב לאחר ההחלמה – שבועות רבים ואף חודשים. דיכוי חיסוני זה גורם לרגישות יתר של המחלימים לגורמי מחלות שניוניות – מחלות שלא היו מתפתחות באנשים בריאים.

החוקר מייקל מינה (Mina) מאוניברסיטת פרינסטון הוביל מחקר אפידמיולוגי חדש וארוך טווח – שהתבסס על סקירת נתונים במשך שנים בארצות הברית, בבריטניה ובדנמרק – על החולי והתמותה של ילדים מחצבת וממחלות אחרות לפני התחלת החיסון, והשוואתם לנתונים לאחר שהוחל בחיסון מסיבי. מהמחקר, שהוצג במאי 2015 בכתב העת Science, עולה שהתופעה של הדיכוי החיסוני ממושכת בהרבה: בין שנתיים לשלוש לאחר ההחלמה מהמחלה.

העלייה בתחלואה של המחלימים מחצבת בתקופה הזו, בגורמים זיהומיים אחרים שאינם נגיף החצבת, מלווה בעלייה בתמותה הנובעת מאותם גורמים. ההסבר לדיכוי החיסוני טמון בכך שכתוצאה ממחלת החצבת יש ירידה משמעותית במספרם של תאי דם לבנים (לימפוציטים) מסוגים רבים, בהם תאי T ותאי B ה"מובילים" את פעילותה של המערכת החיסונית נגד גורמי המחלות. גם תאי הזיכרון החיסוני הם תאי B ו־T, והחצבת גורמת להיעלמות רבים מהם ולאובדן בלתי הפיך של הזיכרון החיסוני נגד פתוגנים רבים אחרים שהילד נחשף אליהם לפני שחלה בחצבת. הזיכרון החיסוני שנפגע אינו משתקם ובמקום תאי הזיכרון שהוכחדו מתפתחים תאי זיכרון רבים אחרים שזוכרים רק את נגיף החצבת – זיכרון חיסוני שנמשך עשרות שנים, כל עוד המחלים נותר חי.

מכאן נובע שהחיסון נגד מחלת החצבת מונע לא רק את מחלת החצבת והסיבוכים הנלווים אליה, אלא גם את המחלות הזיהומיות המשניות המתחוללות בעקבות המחלה וביטול הזיכרון החיסוני שהיא גרמה, וכמובן את התמותה הנובעת מהן.

כביקורת, ביצעו החוקרים מחקר דומה על שעלת, שאינה גורמת לדיכוי חיסוני, וניתנת למניעה על ידי חיסון. החוקרים לא מצאו קשר בין המחלה למקרי תחלואה ותמותה ממחלות אחרות, כפי שנמצא במחלת החצבת.