רשת בורגרים רוצה להישאר רלוונטית, אבל לצערנו היא כבר לא

כשפנו אלינו מטעם רשת בורגרים והציעו לטעום את ארבעת הבורגרים החדשים שלהם, היתה לי רק שאלה אחת – רגע, עדיין יש סניף של בורגרים בתל אביב? אני זוכר את השקתה ב-2008 של רשת ההמבורגרים עם השם הממש בלתי ניתן לגיגול. הבשורה שהם הביאו – סליידרים במגוון טעמים שאפשר ורצוי לטרוף כמה בארוחה אחת – היתה באמת חדשנית, והציעה חוויית אכילה שונה למנה האהובה בתל אביב. זה לא שכדורי ה-80 גרם והלחמניות הקטנות הציעו איכות יוצאת דופן, אבל עצם הגיוון בתוך הארוחה יצר משהו חדש, ובזמנו גם מלהיב.

ככה הם נראו פעם. סליידרים של רשת בורגרים, צילום: יח"צ

אבל מאז עברו 15 שנה והמון קציצות, הברק החדש שהביאו המיני-בורגרים של בורגרים נשחק, ועבורי לפחות אבד סופית כשרשת BBB רכשה את המותג ב-2014, הרחיבה את סניפיו והפכה אותו לעוד רשת המבורגרים שפעם אהבתי. הם אפילו, רחמנא ליצלן, הוסיפו המבורגרים בגודל רגיל שמיועדים לאכילה של רק אחד-פר-ארוחה. הזוועה. ובמגרש הזה, הם לא באמת עומדים בפני התחרות. אין מה לעשות, הדרישה שלנו מהמבורגרים עלתה, המבורגריות הבוטיק הפכו את הקציצה על ראשה, וכיום הדרישה לקציצה איכותית, לחמניית בריוש וטופינגז קסומים הפך לסטנדרט. ולמען האמת, זה קצת לא הוגן לרשתות. לא מול זה צריך למדוד אותם.

לכן כשטעמנו את קולקציית ההמבורגרים החדשה של בורגרים, היה חשוב לנו להיות הוגנים ולשפוט אותם ביחס לקטגוריה בה הם נמצאים – המבורגר רשת פשוט, משהו מקביל לבורגראנץ או בורגר קינג או בורגרים. אה, רגע – זה הם. המשלוח הגיע מהסניף היחיד שבמרכז תל אביב, על קרליבך, ונארזו באופן מקצועי הכולל כמה קופסאות קרטון ממותגות שהפכו את הדבר לדי נוח. בתוך הקופסאות נשלחו ארבע בורגרים גדולים. כלומר, גדולים יחסית. הקציצה של הבורגרים האלו היא בסך הכל 120 גרם (גדולה ב-50 אחוז בלבד מהסליידרים), אם כי לנו שלחו עם קציצה כפולה (עבור הלקוח זה תוספת של עשרה ש"ח בלבד) כל אחד עם כיוון שונה שמתבטא בעיקר ברטבים והתוספות.

הקולקציה החדשה של רשת בורגרים. צילום: חיים יוסף

התחלנו עם "בורגר המלך" (כי אנחנו אוהבים את זוהר. 49 ש"ח. הבורגר, לא זוהר), שמלווה את הקציצה בתוספות שהייתם מצפים למצוא דווקא על עוף מטוגן – קולסלואו, איולי סרירצ'ה, רוטב נפאלי וירקות. בתור תוספות, מנעד הטעמים היה די מוצלח. קצת מוזר על המבורגר, אבל לא רע בכלל. מה שהפריע יותר זה הקציצה הדי אנמית של בורגרים, גם בסטנדרט הפאסט פוד – התיבול עדין עד לא קיים, ואולי היו על הבורגר סימונים של צריבת גריל, אבל שום טעם מזה לא נכח בה. זה הרגיש בעיקר סתמי, כמו לאכול תוספות על קרטון אכיל. חוץ מזה, בפירוט המנה כתוב שזו קציצה "מנתחי אנטריקוט ובקר", קצת חשוד בהתחשב בכך שאנטריקוט הוא גם בקר.

עם תחושת הבאסה הקלה הזו עברנו לטעום את ה"בורגר ציידים" (59 ש"ח), שנעזר בתוספות של קורנביף, ריבת בצל ואיולי חרדל. זו גם המנה היקרה יותר מתוכן, כנראה בגלל הקורנביף. מה אגיד, לא שווה את תוספת המחיר. הקורנביף די עייף, בעיקר חסר טעם וחוץ מלהוסיף מרקם קצת מגוון יותר לביס, לא עשה הרבה. את ריבת הבצל, מצטער לספר, לא מצאנו כלל בהמבורגר. ומסיבה שעוד לא ברורה לי, הקורנביף הזה גם שומש לבניית כריך שלם – כריך הברוקלין (49 ש"ח), שחוץ מערימת קורנביף הכיל גם בצל מטוגן, קולסלואו, רוטב ברביקיו, איולי חרדל. הם היו אחלה, אבל הקורנביף האנמי היה קנבס ריק לגמרי – כך שכל הטעם נקבע מהתוספות.

זה לא ממש מספיק. הקולקציה החדשה של רשת בורגרים. צילום: חיים יוסף

אני אפילו לא יודע אם לקרוא לזה אכזבה. בורגרים כבר מזמן איבדו אצלי רלוונטיות, אם נודה באמת, והמהדורה החדשה שלהם לא ממש החזירה לי את האהבה. זה היה נחמד, לא גרוע, אבל לא טוב בשום צורה. עם זאת, היה אחד שקצת הצליח להתעלות על השאר, "בורגר אש ועשן" (49 ש"ח), עליו זרקו פחות או יותר כל מה שפיקנטי בסניף – בצל מטוגן, חלפיניו מוחמץ, איולי סרירצ'ה, רוטב צ'ילי מתוק, סריר'צה אדום. זה המבורגר קצת ילדותי, במובן שמרגיש כאילו ילד הרכיב אותו, וזה בדיוק מה שהופך אותו לכיף. ביס די מבולגן שמצליח להיות גדול מסך חלקיו החלשים. זה לא מה שיחזיר את בורגרים להפוך לרלוונטיים בשוק שוב, אבל נחמד לדעת הם עדיין מנסים.

הקולקציה החדשה של בורגרים, זמין באתר או בסניפים: קרליבך 27, ג'ורג' וייז 20