השותף שדפק אותי: כשמתחילים לגור עם שותפים חדשים נשכח מאיתנו לעיתים שעוברים לגור עם אנשים זרים לחלוטין, על רקע החיפושים האינטנסיביים והרצון העז לסיים עם זה כבר. בדרך כלל בחיפושי הדירה שני הצדדים, המשכיר והשוכר, עוטים מסכה של האנשים הנחמדים, הנקיים והחברותיים על הפלנטה. אבל במקרים רבים המסכה הזו נמסה לאט לאט וחושפת פרצוף אחר לגמרי.

קבוצת פייסבוק בשם 'שותפים שמדכאים אותי' נפתחה לפני כמה חודשים, נסגרה והספיקה להיפתח שוב. הקבוצה חושפת את הזוועות שחוו אנשים שנפלו על השותפים הלא נכונים. בעקבות הקבוצה אספנו עוד שלל סיפורים – מהשותפה שחילקה את המטבח לשניים, דרך השותף שהיה מאוהב במכונית שלו בקטע פסיכי ועד למישהי שאיימה על שותפתה עם מחבת. המסקנה מהסיפורים שלהלן: בחרו טוב-טוב את האנשים שאתם עומדים לחלוק איתם חוזה ודירה.

אלרגיה לתדרים

"גרתי עם שני שותפים במעונות ואחד עזב. במקומו האוניברסיטה הכניסה מישהו חדש. כשפגשנו אותו ביקשנו סיפר על עצמו, והוא אמר שהוא אלרגי לקרינה ואסור לו להיות ליד מכשירי חשמל. כששאלנו מה זה אומר הוא הסביר שמכשירים חשמליים משדרים תדרים שבאים אליו בצורת גלים, וכשהם מגיעים אליו הם נותנים לו כל מיני הוראות שהוא חייב לבצע. בשבוע שהוא גר איתנו עד שזרקו אותו מהאוניברסיטה, ישנתי עם דלת נעולה".

הדלי

"לפני שנה היו לי שתי שותפות. החבר של אחת מהן השתין בתוך דלי בדירה ובמקום לנקות את זה היא החביאה את זה מאחורי מכונת הכביסה ואז גם האשימה ידיד משותף שלנו. החבר שלה היה היה שיכור. היא לא".

"הוא קילף מהקיר כל דבר שהיה אפשר להוריד"

"הגיע הסוף של הסאבלט וחתמתי חוזה מול בעל הבית. הדייר הקודם שסיבלטתי ממנו היה צריך לפנות את הריהוט שלו מהדירה. הוא שאל אותי אם בא לי לקנות ממנו כמה רהיטים. אמרתי לו שאני אשמח לקנות ממנו את הספות. הוא רצה שאקנה את כל הציוד בחבילה אחת. אמרתי לו שאני צריך רק את הספות. מהר מאוד התחלף הטון החמוד שלו והפך למאיים ואגרסיבי. (בתכלס לא היה ממש איך לאיים עליי, הדירה הייתה כבר שלי בשלב הזה).

"כשהאיומים לא עבדו הוא התעקש שאני אקנה ממנו 3 מדפים קטנים. אמרתי לו שאני לא צריך אותם ושהוא מוזמן לבוא לקחת אותם אם הוא ורצה, ושאני באמת אשמח לקנות ממנו רק ספות. השיחה נגמרה בטונים צורמים ולא שמעתי ממנו עד ליום שהוא היה צריך לפנות את הדירה.

ביום שהוא פינה את הדירה הייתי עבודה, ראיתי אותו רק בבוקר מגיע עם אבא שלו וטנדר. כשחזרתי הביתה גיליתי שהבית הרוס. בנוסף למדפים הוא כנקמה קילף מהקיר כל דבר שהיה אפשר להוריד. מתלים למגבות, את המתקן של נייר הטואלט, הראש של המקלחת, וילונות מהחלונות. מיותר לציין שהכל היה של בעל הבית. הרגשתי שפרצו לי הביתה".

BDSM IS IN THE HOUSE

"השותף הקודם שלי היה גדול ממני בכמה וכמה שנים. הוא היה טבעוני, עשה יוגה והטיף על הארה ועולם טוב יותר, נטול סבל. היה בינינו קשר סבבה, קצת מרוחק. יום אחד הבחור הביא הביתה בחורה בת 19. אני הייתי במסדרון וברגע שהיא ראתה אותי היא התכופפה והתחבאה ממני. השותף תפס אותה באגרסיביות ומשך אותה לחדר ובא לשבת איתנו בסלון כאילו הכל סבבה. ישבנו ביחד עם חברה במשך חצי שעה, הכל בזמן שהיא בחדר שלו. דיברנו על נושאים רגילים והתעלמנו לגמרי ממה שקרה הרגע. בשניה שהוא נכנס לחדר שלו, "מחיאות כפיים סוערות" נאמר, נשמעו צרחות ומה לא שבקעו משם.

"בפעם אחרת נכנסתי לשטוף ידיים בשירותים כשהדלת הייתה פתוחה. אחרי שיצאתי לעצמי חשבתי שזה מוזר שדלתות המקלחת סגורות ושצריך לפתוח כדי שיתאוורר. ברגע שנכנסתי שוב שמעתי גניחות מוגזמות.

"הבחורה המשיכה לבוא אליו תקופה, כמה פעמים בשבוע של צרחות, סקס סוער ורעשים מסתוריים אחרים. כמובן בלי שאני והיא כמעט נתקלנו אחת בשנייה. כששאלתי אותו איך הם הכירו הוא גם לא היה מוכן לספר לי. ככה זה נמשך בחמשך חודשיים כשהכל היה עטה אווירה של מסתוריות. יום אחד העזתי לשאול אותו והוא אמר: 'אני מאסטר סאדו מאזו'. אוקיי".

בוכים על חלב שנשפך

"כשנכנסתי לדירה, יחד עם שותפים, אמרו לי שבכל שבוע מישהו אחר שוטף יסודי את כל האזור המשותף. חודש אחר כך, כשאני שוטפת כל שבוע, הערתי להם ומשם הכל הדרדר. האוכל שלי התחיל להיעלם על בסיס קבוע, אפילו דברים שהם לא אכלו (כמו רטבים חריפים). הם היו שופכים הכל ומחזירים מארזים ריקים למקרר. הם שפכו לי חלב על כל האוכל וטענו שזה טפטף בטעות. אחד השותפים היה מביא בחורות לדירה כל הזמן, אבל לא היה לו מזגן בחדר, והוא פשוט עשה הכל בסלון. פעם נתקעתי בחדר שלי סופ"ש שלם כי כשיצאתי מהחדר לקחתי מים מהמקרר לסלון, וגיליתי בחורה בסלון כשהוא מעליה. הוא חייך אליי. פשוט נעלתי את עצמי בחדר עד שהיא הלכה".

מכונת הכביסה הנעולה

"השותפה שלי לא הסכימה לי להשתמש במכונת הכביסה שהייתה לנו בדירה. לא לי ולא לשותפה השנייה ששילמה על המכונה. כדי למנוע מאיתנו להשתמש בה היא החביאה את החלקים בחדר שלה. המשכתי להשתמש גם בלי החלקים שהיא החביאה, היא גילתה את זה ויצאה מדעתה. יום אחר כך גיליתי שרשרת ברזל של אופניים על התוף של מכונת הכביסה. התייאשתי מהאנושות". 

"תפסתי אותו יורד למישהי בסלון"

לפני כשנתיים שלי שותף שלי סיבלט את החדר שלו. מכיוון שאני זו שאמורה לחיות עם התוצאה, לקחתי על עצמי את מלאכת החיפוש. בחרתי בבחור נחמד וחייכן ששמעתי עליו רק דברים טובים. הבעיה התחילה כשהבחור הנחמד שכח לציין שהוא בא לארץ מפוצץ בכסף לחופשת קרחנה אחרי חמש שנים בגלות; ישיבות עד שבע בבוקר, אנשים דלוקים בדירה בכל לילה, מוזיקה חזקה, מלא בלגן, ישיבות באנגים החל מהבוקר, צנצנת וויד שתמיד מלאה, קוק על השולחן בסלון כדרך קבע והמון בחורות אמריקאיות שגניחותיהן נשמעו בבירור דרך קירות גבס דקים. השיא היה כשהגעתי הביתה באיזה יום, נתקלתי בישיבת באנגים כבדה, התעצבנתי והלכתי לחדר שלי. כששמעתי שהמסיבה עברה לחדר של השותף, יצאתי לסלון ותפסתי אותו יורד למישהי בזמן שכל חבריו, עשרה במספר, בחדר שלו".

שיחות נפש לא רצויות

"הייתה לי שותפה שפיתחה מנהג לדפוק לי על הדלת (גם בשעות מופרכות) ולהגיד "היה לי חלום רע, אני יכולה לשבת פה קצת?". קצת = שעות. ולאכול את הראש תוך כדי ולעשות פרצופים אם הייתי מבקש ממנה ללכת".

השותפה השלישית: יונה

"היה לי שותף שגידל יונה בבית. היא התחילה לבנות קן על החלון בחדר שלו והוא זרם איתה. הוא סירב לתחנוניי להעיף אותה מהדירה כשטענתי שהיא שק מחלות. בסוף הוא חטף שפעת שריתקה אותו למיטה למשך חודש והיונים נעלמו באורח פלא".

גילוח במקום הלא נכון

"הייתי קם להתקלח בבוקר רק כדי לגלות שהאמבטיה מוצפת שבגלל שהשותף שלי חשב שזה רעיון טוב לגלח שם את הביצים".

 

השותף המלחין

"השותף האחרון שלי היה מלחין. מביני עניין אף יאמרו שמדובר בוירטואוז בתחומו. מדי בוקר השכמתי לקול תרועת סמוחטה גרונית עסיסית שלוותה בכמה ריקושטים. בצהריים הנעימו את אוזניי לחנים נוספים ובלילה האזנתי למוצרט הצעיר בקונצ'רטו סולו אחרון לפני השינה. מובן שלסימפוניה הנוראית הזו הצטרפו מוציאי כלים אחרים. התזמורת ירדה מהבמה, אני כבר לא גר איתו"

איומים במחבת

"לפני חמש שנים התגוררתי עם שותפה שהיתה מבוגרת ממני ב-13 שנה ויצאה רק עם גברים נשואים. היא לא אהבה את העובדה שאני מסוגלת לנהל מערכת יחסים יציבה, שכן בן הזוג שלי דאז היה מתנחל אצלנו הרבה. יום אחד זה התפוצץ והיא התחילה לשאוג עליי במטבח ולאיים עליי במחבת. עזבתי את הדירה לשבוע וכשחזרתי היא היתה ריקה לגמרי חוץ מכוס קפה על השיש. רחרחתי באזור החדר שלי כדי לוודא שהיא לא מתה ומיד ארזתי את חפציי ועברתי לדירה אחרת".

צחנת המקרר

"השותפה שלי הייתה מניחה עשרות קופסאות טונה פתוחות במקרר במשך חודשים. קשה מאוד לתאר את הריח שהיה בוקע מהמקרר כשפתחתי אותו".

הטבעונית הגנובה

"אני טבעוני. עוד לפני התקופה שבכל פינת רחוב היו עוגות טבעוניות וטעימות, חזרתי מסופ"ש אצל ההורים לדירה עם עוגת שוקולד טבעונית שאחותי אפתה ושמתי אותה במקרר. אחרי כמה שעות פתחתי את המקרר והיא לא היתה שם. הצצתי לחדר של השותפה, שם היא ישבה והתחזרה על וויד עם חברים. פירורי שוקולד היו מפוזרים על הרצפה. כששאלתי אותה למה היא אכלה את כל העוגה היא אמרה שאני אגואיסט ושהיא תקנה לי עוגה אחרת".

הגירסה המוזרה של Her

"השותף שגרתי איתו היה רב עם סירי מדי לילה. כשאמרתי לו שמספיק כבר לצעוק עליה ושהיא פאקינג תוכנה הוא ענה שאין הבדל בין שאני מדבר עם חברים שלי בקול בסלון ובין שהוא רב עם סירי".

 

אני רוצה, אני רוצה מכונית

"כשהייתי בן 21 גרתי עם אדם בן 35, רווק, שהשכיר את אחד החדרים בדירה כדי להתפרנס. הוא רכש מכונית, דגם די ישן, פיג'ו 405 ששווה 12,00 שקל. הוא היה מאוהב במכונית שלו. פעם חזרתי הביתה וראיתי אותו קורא את ספר ההדרכה לנהג ומשם זה רק הלך והדרדר. מרוב דאגה שלא יישרטו לו את המכונית, הוא קנה מצלמה והתקין אותה בחזית הבניין. הטלוויזיה הפכה למוקד הבקרה שלו. במשך 24 שעות ביממה הוא היה יושב ובוהה בטלוויזיה (שהייתה של שנינו) מחשש שמישהו ישרוט לו את המכונית. באיזשהו שלב רציתי לעזוב את הדירה והוא לא הסכים לי לשבור את החוזה. הייתי עובר ליד המכונית שלו ועושה כאילו אני שורט אותה. 'תעזוב את הדירה, רק אל תגע לי במכונית', ככה זה נגמר בינינו".

 

השותפה שהחביאה את הכיריים בחדר

"פעם אחת הייתי חולה והשותפה כעסה עליי שלא עדכנתי אותה. מאותו רגע היא החליטה שאני לא יכולה לגעת בשום דבר בדירה. היא פשוט חילקה את המטבח לשניים. היא התחילה להחביא את כל מה שהיה במטבח. את הכיריים היא פירקה לחלוטין, ולקחה לחדר שלה הכל: צנצנות, כוסות, סכו"ם, קולפן, רסק עגבניות, אפילו את הפח של השירותים היא החביאה!".

 

הכסא המסתורי

"גרתי רק עם שותפה וקרה שהייתי חוזרת לדירה והיה כיסא במקלחת. לא הבנתי למה. יום אחד הגעתי לדירה לפניה ושמעתי את גרירת הכיסא לאמבטיה. לצערי גיליתי את הסיבה באותו ערב – היא היתה מאוננת בקולי קולות באמבטיה על הכיסא. מיותר לציין שמאז לא ישבתי על אף כיסא בדירה הזאת".

המיונז והרוטב החריף

"כשנכנסתי לדירה הנוכחית שלי החלפתי בחורה שעזבה כי בעל הדירה גירש אותה. היא הייתה נראית מוזרה אבל לא הכרתי אותה וזה גם לא ממש שינה לי כי נכנסתי במקומה. כעבור חצי שנה היא הגיעה לדירה בטענה שהיא באה לבדוק אם הגיעו לה מכתבים בדואר. הכנסנו אותה לדירה ואז היא שאלה מה לעזאזל עשינו עם הרטבים שהיו במקרר.'השארתי מיונז ורוטב חריף כאן! איפה הם?' עניתי לה שזרקנו אותם כי הם היו פגי תוקף ועברה חצי שנה. 'שתדעו שזה ממש לא בסדר זה היה שלי והתכוונתי לבוא לקחת אותם. באיזו זכות זרקתם לי דברים?'. היא המשיכה להתחרפן, יצאה מהדירה וטרקה את הדלת. אמאל'ה".

למה לא לאכול עם הידיים?

"השותפה שלי לשעבר אהבה לקחת לי מקופסאות האוכל שהייתי מביא מאמא שלי בדרך מעניינת. כשהייתי רעב הייתי מוציא אותן ומניח על השיש. בשלב הזה היא הייתה מגיעה ומכניסה את הידיים המטונפות שלה לתוך הקופסאות הקרות ואוכלת מתוכן עוף ואורז קר בעזרת הידיים. היא אפילו לא ניסתה להסתיר את זה".

חתיכות על הרצפה

"נכנסתי למטבח יום אחד. על הרצפה – קרש חיתוך, סכין ושאריות של ירקות. יום אחר במטבח – שאריות של מנגו על הרצפה. התאוריה שלי היא שהשותפה היתה בכלל לטאה".

מי צריך מים?

"זרם המים בדירה נותק כי היא לא שילמה במשך חודשים ולא אמרה לנו. התקלחתי אצל חברות יומיים".

>> שותפים שמדכאים אותי בפייסבוק
>> כאן אתם יכולים לשתף אותנו בסיפורי הזוועות שלכם