השיט בפארק הירקון הסתיים באגם קסום מול מגדל אייפל

אימא: ספרי לי איך התחיל הבילוי שלנו הפעם.

אלונה: הלכנו לשוט בסירה באגם בגני יהושע, אבל התעכבנו בדרך כי פגשנו אישה שאיבדה את הילדה שלה.

אימא: האישה הזו דיברה ערבית ואנחנו לא מבינות את השפה. איך הבנו שהיא איבדה את הילדה שלה?

אלונה: כי היא הלכה בכל הפארק וצעקה את השם של הילדה, קאווסאר, ואז שאלת אותה אם היא איבדה מישהו והיא בכתה ואמרה שכן.

אימא: אבל שתינו לא מדברות את אותה שפה, אז איך הצלחנו להבין?

אלונה: פשוט התחבקתן. והיא סימנה לך בשפת הסימנים. היא הייתה ממש במצוקה, כי זה ממש קשה לאבד ילד. אבל זו לא הייתה ילדה רגילה, זו ילדה עם צרכים מיוחדים שלא יכולה לפנות למישהו לעזרה.

אימא: אז מה עשינו?

אלונה: הלכנו לאיש שעובד בתחנה של הסירות וביקשנו שיביא רכב חשמלי שייסע בפארק ויחפש את קאווסאר. בסוף ילדים מצאו את הילדה והאימא חיבקה אותנו ונישקה אותנו ואמרה לנו תודה.

אימא: את יודעת מה אני הרגשתי? שלמרות שהיא דיברה ערבית ואני עברית, יש שפה אחת ששתינו מדברות – שפת האימהות. יכולתי להבין אותה לגמרי כי גם אני אימא. הרגשתי את האימה שלה, ואז את ההקלה שלה. איזה מזל שזה נגמר ככה. ואז הגענו לשיט ו…

אלונה: שכרנו סירה, שמנו חגורות הצלה, נכנסנו לסירה והתחלנו לפדל.

אימא ואלונה שטות באגם שבפארק הירקון

אימא: שזה ממש כמו לרכוב על אופניים, רק קשה יותר.

אלונה: זה לא קשה בכלל.

אימא: תקשיבי, לי כאבו השרירים אחר כך בטירוף.

אלונה: כי את מבוגרת.

אימא: את קראת לי מבוגרת כרגע?

אלונה: כן. את בת 42.

אימא: איך נהייתי מבוגרת? הייתי צעירה…

אלונה: היית… אז פידלנו, ושטנו וראינו ברווזים באגם. משפחה של ברווזים. ועוד כל מיני ציפורים. וראינו גם אי.

יש את זה ביותר מתוק?

אימא: נכון. באמצע האגם יש אי קטן שאפשר לעצור בו.

אלונה: ואנחנו באמת עצרנו ועשינו לנו מין פיקניק קטן, אכלנו קציצות ואבטיח.

אימא: ואחרי הפיקניק חזרנו לפדל. ומה עוד ראינו?

אלונה: סירת תיירים ששטה לידנו. סירה גדולה.

אימא: סירה עם ילדים.

אלונה: דרך אגב, היה על הסירה ילד ששלח לי נשיקה באוויר וזה היה מוזר, ועשיתי לו פרצוף חמוץ.

אימא: בצדק. מה אתה שולח נשיקות באוויר לילדה שאתה לא מכיר?

אלונה: שאר הילדים נופפו לי לשלום, ונופפתי להם בחזרה וזה היה ממש נחמד, אבל הנשיקה לא.

נסתפק בניפוף לשלום

אימא: מה עוד ראינו בזמן השיט?

אלונה: ראינו גשר, שעברנו מתחתיו, וראינו כדור פורח.

אימא: ומי היה על ההגה שכיוון את הסירה?

אלונה: אני.

אימא: איך התחושה להשיט סירה?

אלונה: זה ממש כיף, כשאני שטה אני מדמיינת שאני במקום אחר.

אימא: איפה דמיינת שהיינו כששטנו?

אלונה: בצרפת מול מגדל אייפל.

אימא: אבל מול מגדל אייפל אין אגם.

אלונה: בדמיון שלי יש.

אימא: האמת שיצאנו לשייט בשעה מושלמת, בשש בערב. לא היה חם מדי.

אלונה: וגם לא קר מדי. ובסוף שתיתי ברד כחול. אני מתה על ברד.

הילדה יודעת מה טוב בחיים האלה

אימא: איך את מסכמת?

אלונה: 4, אבל אני לא יודעת להסביר למה.

אימא: גם מבחינתי 4. כי היה מאוד כיף, אבל אני פחות מחבבת דברים שדורשים ממני מאמץ פיזי.

אלונה: כי את מבוגרת.

ציונים:
אלונה: 4/5
אימא: 4/5

← שיט באגם של פארק הירקון, השכרת סירת פדלים (עד ארבעה אנשים) לשעה, 110 ש"ח