שמרנים או סטלנים? בבית היהודי הצליחו לבלבל אותנו

הרשו לי לשער כי ההודאה המהירה של ינון מגל על כך שגלגל לו ג'וינט לאחרונה אינה מהלך זהיר ומונע פדיחות עתידיות, אלא מהלך מזהיר נוסף מאת הקמפיינרים של הבית היהודי, האנשים שרוצים להכניס לכם את הבי"ת לבית ראש הממשלה ואת האל"ף למאגניב.

הסרטון הבא שהם ישחררו בטוח יהיה בתוך דגם של בית המקדש, כי בית המקדש זה הרי גם קול וגם מצחיק והכוהנים הגדולים יהיו ארנבים, כי ארנבים הם חיה שמצטלמת טוב, אולי אפילו ארנבים כושים – לא! ארנבות כושיות! כאלה שזובחות סייטן לאלוהים כי בית המקדש השלישי הוא 100 אחוז טבעוני. שהחיינו וקיימנו VEGANYANU לזמן הזה ואמרו אמן ו־YO ומה שבא לכם כי מה זה משנה מה אומרים, העיקר שירימו כבר את הבית מקדש המעלף הזה.

הסרטון שמציג את הכוכב החדש ינון מגל, הקליפ של "קופי המקלדת" עם התנ"ך המרקד, וכמובן ההיפסטר המתנצל – כל הלהיטים הוויראליים האלה מגיעים מבית היוצר של הבית היהודי או של שלוחותיו, שנצבעו בצבעי אולטרה. מבחינת הציבור, או עם ישראל כמו שבטח צריך לקרוא לו, מדובר במתקפה על כל החושים: התנ"ך ממתג את עצמו מחדש כלוהט ודיגיטלי, קידוש זה מאסט, והבית היהודי זה פשוט קול בטירוף. מה הם רוצים שם? למי הם מכוונים? מה לחברל'ך מתקוע ולמקלדות קסיו מהאייטיז?

כידוע, החוק הראשון בכל קרב הוא: "בלבל את האויב". אכן התבלבלנו. מי לא יתבלבל מול מועמד לראשות ממשלה שהופך לקומיקאי? מי לא יתבלבל כשינון מגל מעביר לו קטנה ואומר לו "אבל תיזהר זה חזק אחי"? במקרה של הבית היהודי חשוב מאוד לבלבל, כי הבית היהודי זה ממש לא ארנבים ומקלדות, זה יותר, נגיד, אפרטהייד וסתימת פיות. שנית, קהל היעד של הבית היהודי הוא מצביעים ראשונים. כלומר, טינאייג'רים. וטינאייג'רים, כידוע, עפים על האינטרנט ועל ארנבים ועל שאכטות ובכלל עפים על כל מה שמעיף. בשבוע האחרון התפקדו לבית היהודי כ־15 אלף מצטרפים חדשים, במפקד דיגיטלי. במפלגה טוענים שהמפקד הוא מפקד בזק שמטרתו למנוע מעסקנים להשתלט עליו, אבל האמת היא שדיגיטל זה צעירים, וצעירים זה הקהל שמעניין את בנט. שלישית, לא רק שהבית היהודי מראים שהם לא מתנצלים, הם גם מראים שהם לא מפחדים. הם לא מפחדים לדרוך במגרש שלנו, יש להם ארנבים מגניבים יותר ומקלדות וינטג' יותר, ו־SORRY, כנראה גם חומר טוב יותר. יודעים איזה גיפים מדליקים איילת שקד עושה?

[interaction id="54aa984fcd7e120f0d03280a"]

מגזר שלם קיבל צעצוע חדש. אנחנו, החילוניסטים הסוגדים לצלם ולבצלם, כבר עייפנו קצת משטויות, אבל אלה – רק תן להם. קולנוע, בובות, דאבל־טייקים למצלמה, פרודיה עצמית מחוכמת – הכל טרי טרי ומונע באש קודש אחושרמוטה. לא נותר לנו אלא לחכות שהם יעברו את הגבול – כי הם הרי אוהבים לעבור גבולות – ובסוף אפילו אחרון הטינאייג'רים יטען שאין לו עניין להצביע למצחיקולי הזה מהפייס וצריך מישהו רציני. אולי הצל.