galshmu
ביקורת ברים מחוץ לעיר: שנקין בר ברעננהשלחנו את כתבתנו נועה בונה לבר הומה בפנינת השרון, רעננה. היא מצאה שם יותר מדי כתרי פרחים ליום הולדת וגם בחור אחד שכמעט הציע לה נישואין. לפחות היה טעים
"לכבוד הלילה האחרון שלך בארץ, אני לוקחת אותך לבר ברעננה", אמרתי בהתלהבות מעושה לחברתי ג'ויה שעמדה בשעת בוקר מוקדמת לעלות על טיסה חזרה לאיטליה. אחרי הנסיעה לראשון לציון נשלחתי הפעם לשנקין בר, מוסד רענני שבדרך לחגוג שבע שנות הרמות, עם אוכל טוב באמצע השבוע, ושתי קומות של מגה-בר בסופ"ש. ואין מצב שאני הולכת לשם בלי ג'ויה. שישי ב-22:00, הכניסה מפוצצת והבר מפורק. מועדונים בתל אביב יכולים לחלום על מצב כזה בשעה כזאת. בפנים המפיות כבר באוויר, והבלדות של ביונסה צועקות באוזן ברמיקס מכאיב. "את צריכה לראות את המקום באמצע השבוע", מנסה אחד השותפים במקום להרגיע אותי. "יש 50% על התפריט עד 21:00, וייב רגוע והרבה יותר ידידותי לתל אביבים".
כדי להקל את ההלם הזמנו קוקטייל קוקו בונגו בקערת חלוקה, קלאסי לבילוי, מתאים בתכלס לארבעה ומלא באלכוהול ובטעמי אננס וקוקוס. את הקוקטייל הכינה לנו במהירות וביעילות מרשימה איילת הברמנית, שהספיקה לא מזמן לעבור לתל אביב אבל ממשיכה לעבוד כאן כי "אנחנו עושים יותר כסף מכל בר בנאלי בדיזנגוף". "מה את שותה שם?", שאל אותי היושב מימיני. "קוקטייל אננס וקוקוס משהו, קח תטעם", לקחתי קש והגשתי לו. מחווה חברית ורגעית שכל זכר לה היה מתנדף תוך רגע בתל אביב, אבל לא בשנקין בר. לכאן אפילו לא באים לזיין – לכאן באים למצוא חברה. הוא פתח בסדרת שאלות: "מאיפה את?", "מה שעית בצבא?" ו"פנויה?" (עניתי שלא), ובסיומה הגיש ורד ממפית (!), ששמתי בשיער בלי להתבלבל.
ומי שלא מגיע לכאן בשביל למצוא כלה, מגיע לכאן כדי לחגוג יום הולדת. בחיפושיי אחרי משטח לקיסוס הגעתי לחדר העישון, המפוצץ בלוני "25" ובנות חלקות שיער עם כתרי פרחים לראשן. המשטח היחיד שמצאתי היה כתר נייר מיותם של נסיכות על הרצפה. בעודי בוחנת את השלל, משב בושם נשי התגנב לאפי ואמר: "אם את רוצה כתר את יכולה לבקש, את יודעת". הפניתי למקור הריח את גלגול העיניים התל אביבי שלי, והחזרתי לה את כתר הרצפה שלה. לא צריכה טובות.
בלי חתן רענני ובלי כתר המשכנו לעבר ריצוי המאנץ', ואותו מצאנו עם לה בונז'ור – קרואסון חמאה פתוח מעולה עם חתיכות סטייק, ביצת עין ורוטב איולי. אחרי עוד כמה צ'ייסרים עם איילת (הברמנים פה שותים כמו חיות) וניסיון להרים לצלילי "מסיבה בחיפה", ויתרנו וחזרנו הביתה, לאלפבית. השנקין בר הוא אולי לא בשבילי, ולאו דווקא כי הוא לא תל אביבי; הווייב במקום הזכיר לי את ימיי כברמנית במגה ברים של תל אביב שלי, וכשחושבים על זה, שנקין בר לא נופל מהם, ואפילו מחזיק במטבח טוב יותר.
שנקין בר. היצירה 5 רעננה, א'-ש' – מ-18:00 ועד אחרון הלקוחות