תוצרת תל אביב: דורין פרנקפורט
מעצבת האופנה הקולית שהיא עוף מוזר וגם מקור השראה מציינת 30 שנות פעילות
במונחי עסקים עצמאיים בכלל ובענף האופנה בפרט, דורין פרנקפורט היא תופעה נדירה – מעין עוף מוזר ומעורר השראה שכנפיו מפיחות בתעשייה המקומית רוח שכל כולה קוּל. לצד מעצבי אופנה עצמאיים שפועלים בעיר – ותיקים יותר או פחות (גדעון וקארן אוברזון, יוסף, קרן בנקר, גל אנג'ל), ורבים שנעלמים מיד אחרי הפצעתם – ציינה פרנקפורט השנה 30 שנות פעילות עקבית לבית האופנה שבראשו היא עומדת, הכולל סטודיו ומפעל ברחוב שוקן ו־18 חנויות בכל רחבי הארץ.
המוטו "מעוצב ומיוצר בתל אביב" מלווה את המותג שלך שנים. עניין אסטרטגי?
"שתינו, שותפתי מרגיט סגל ואני, מתל אביב. כשהקמנו את המותג הרגשנו שטבעי למקם אותו קרוב לבית, כדי ליצור לעצמנו סביבת עבודה משפחתית ואינטימית. היה לנו חשוב מאוד להעסיק צוות הטרוגני – אנשים מכל המגזרים, העדות והדתות ושלכולם יהיה קל ונוח להגיע לעבודה".
ההישארות בעיר עדיין מוצדקת בעינייך?
"היום יותר מתמיד. הקרבה של המפעל לסטודיו מאפשרת לי ולשאר חברי הצוות מעקב צמוד על התפירה והייצור, תגובה מהירה לכל בעיה שמתעוררת ואת הפריבילגיה לייצר איכות בכמויות מדודות ובמחיר שפוי. צר לי מאוד שלא נותרו הרבה כמוני ושהמדינה והעירייה הערימו ועדיין מערימות קשיים על מפעלים קטנים ומתפרות. זו תעשייה שפעם שגשגה כאן ועכשיו נעלמה כמעט לחלוטין. הייתי שמחה לראות את המדינה מעודדת את תחום העיצוב ומפנה יותר תקציבים לתעשיות הקטנות והיצרניות. אלו תחומים שאולי אינם רווחיים כמו היי־טק, אבל כן יכולים לתרום לחוסנה הכלכלי של ישראל ולספק פרנסה לעשרות בתי אב, שלא לדבר על התרומה התרבותית המצטברת של מסורת עיצוב מקומי".
יש, לדעתך, עיצוב תל אביבי?
"יש סגנון מקומי שצורת החיים משפיעה עליו: האקלקטיות, ריבוי המוצאים והדתות, מזג האוויר, השילוב התמידי בין שמחות ואבל. כולם מדברים ומתלוננים על הבועה התל אביבית המנותקת אבל אותי הדיון הזה משעשע, כי בסופו של דבר היא שואבת אליה טיפוסים מגוונים מכל הארץ, שבאים והולכים. לא כולם נשארים".
תל אביב היא מקור השראה עבורך?
"בוודאי. כל מה שקורה ועובר מולי בעיר משפיע עליי ועל העיצוב שלי באופן ישיר או עקיף: אמנות, מוסיקה, אדריכלות, מחול, פיח, חוף הים, שווקים, בתי קפה. מה לא.
העיר הזו היא מקור בלתי נדלה ליצירה".