Hello מוושינגטון

החלום האמריקאי קורץ לכם? ג'סיקה סוקול, סטודנטית לשירות ציבורי מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, תראה לכם שחיי ‏הסטודנט של האמריקאים לא תמיד שונים משלנו ‏

21 באפריל 2015

שלום חברים מאוניברסיטת תל אביב, שמי ג'סיקה סוקול ואני סטודנטית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ‏שבוושינגטון די.סי. ‏

כסטודנטית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון יש כמה אופציות של בילויים. יש מגוון של מסעדות ואירועים ‏תרבותיים; בנוסף, יש מועדונים רבים. סטודנטים רבים הולכים בדר"כ בקבוצות למועדונים האלה ‏ושומרים שולחן עם בקבוק שמפניה או יין באמצע. זה קצת יקר אבל הרבה סטודנטים באים ממשפחות ‏עשירות מניו יורק, אז הם רגילים לזה ולא באמת אכפת להם לשפוך כסף. יש גם סטודנטים שעובדים שם ‏כיחצ"נים ואם לא שמרת מקום או שזה לא אירוע של מישהו, אתה צריך לשלם להם כדי להיכנס וזה אחלה ‏כסף, בערך 20 דולר לאדם. משכורת טובה יחסית לסטודנט.

לצד המועדונים האלה, יש חברה אחת בשם ‏גלואו שמביאה את הדיג'יים הטובים ביותר ומארחת אותם במעין חדר ענק שנועד אך ורק למסיבות וזאת ‏חוויה באמת גדולה, כי כשאתה סטודנט ובא לך ליהנות, אתה רוצה לעשות גם דברים מיוחדים. אגב, יש ‏הרבה פאבים מגניבים בג'ורג'טאון, שם אפשר למצוא הרבה סטודנטים וברור שיש גם בתי אחווה והם ‏עושים מסיבות כל סוף שבוע, ממש כמו שאתם רואים בסרטים: למסיבות האלה תמיד יש נושא והחוגגים ‏תמיד מתחפשים לפי הנושא השבועי. והבירה הזולה ביותר בחינם.‏

אני אישית לא הצטרפתי לאחווה אז לא "שילמתי" כדי שיהיו לי חברים. בשנה הראשונה גרתי במעונות ‏ענקיים עם רוב מי שהיה יחד איתי בכיתה. הייתי בחדר קטן עם שלוש בנות והיו לנו שירותים ומקלחת ‏משלנו. היופי זה שאתה לא היית צריך לעזוב את המעונות כדי להשיג חברים, לבלות או אפילו סתם לערב ‏כיף. כל העניין של "להשיג חברים" הוא קריטי בשנה הראשונה של הלימודים משום שכל אחד מגיע ממקום ‏אחר, מתרבות שונה וכמוני, אחת שנולדה וגדלה בבוסטון מסצ'וסטס יש מכל מיני מקומות, כל מיני סוגי ‏אנשים. הרצון להכיר אנשים במהירות הוא גם צורך אנושי כי בסופו של דבר התקופה הזאת, מלבד לזה ‏שהיא תקופת הלימודים בחיים, היא גם תקופה בה אנחנו מתבגרים ולומדים להסתדר גם עם אנשים שגדלו ‏קצת אחרת. ‏

במעונות האלה כל יום הוא "מסיבה". לא במובן השתייתי של המילה, אבל תתארו לכם מזה כשהכיתה שלך ‏חיה איתך, כולם יחד באותו בניין כל השנה, זה קשר לא להתחבר עם האנשים. ואם באמת רצית קצת שקט, ‏היית יורד לספרייה שפתוחה 24 שעות כשלידה היה איך לא, גם סניף הסטארבאקס שפתוח 24 שעות ביממה. ‏בטח שונה ממה שאתם רגילים אליו, אבל ככה זה בארה"ב. בשנה הראשונה והשנייה מבטיחים לך דיור. ‏בשנה השלישית והרביעית לא מבטיחים ואני בחרתי לגור בדירה בדאון טאון. רוב הדירות היו יפות והן ‏כוללת אבטחה (שומר) ומטבח טוב. עלות שכר הדירה הייתה בין 1,200 ל- 1,800 דולר לדירה. ‏

למדתי כימיה בשנים הראשונות אבל לא אהבתי את זה בכלל, אז עברתי מכימיה ללמוד שירות ציבורי. ‏במסגרת התואר עשיתי הרבה שירות לציבור. להבדיל מסטודנטים רבים, בחרתי להתנדב דווקא במרכז ‏בריאות הרחק ממרכז העיר ובכלל מאזור הקמפוס שלנו, שם היו הנזקקים האמיתיים והרגשתי ששם הם ‏באמת צריכים אותי. ‏

אם אתה בין ה־ 25 עד 50 המוסדות האקדמאיים הטובים בארה"ב, אתה בטח תהיה כמו כל הסטודנטים ‏ש"עובדים קשה ומבלים הרבה", כי בסופו של דבר כולנו אוהבים את החברה כשאנחנו באוניברסיטה, אבל ‏יחד עם זאת, יודעים ללמוד גם שעות אם צריך. ‏

שלכם, ג'סיקה סוקול,

סטודנטית לשירות ציבורי באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ארה"ב.‏