הסטודנטים שעושים את לוד

מגורים בזול וחיי קהילה- מה עוד סטודנט צריך? פרוייקט "תוצרת הארץ" של התאחדות הסטודנטים מציע חיי קהילה בפריפריה תמורת מלגה משתלמת במיוחד

הסטודנטים שעושים את לוד. באדיבות התאחדות הסטודנטים
הסטודנטים שעושים את לוד. באדיבות התאחדות הסטודנטים
5 בנובמבר 2017

איך נשמעים לכם מגורים בסביבה שכולה סטודנטים, ערבי אוכל משותפים, ארגון ותפעול של פעילויות, מסיבות וברים, שאתם בעצמכם הקמתם ותרומה פעילה לקהילה שסביבכם? זהו בדיוק תיאור חייהם של הסטודנטים המשתתפים בתוכנית "תוצרת הארץ" בלוד.

בקיץ 2011, לאחר המחאה החברתית, התאחדות הסטודנטים בישראל הרגישה שמשהו חייב להיעשות עם המוני הסטודנטים שיצאו לרחובות ודרשו צדק חברתי. חזונה של התאחדות הסטודנטים היה ליצור קהילות סטודנטים אשר בדומה לגרעינים של שנות שירות יתגוררו באזורים חלשים בארץ ויתנדבו בקהילה. בתמורה למעורבותם החברתית ותרומתם של הסטודנטים לאוכלוסיות מוחלשות, הם נהנים מסבסוד חלקי של שכר הדירה והופכים חלק מקהילה צעירה ותוססת של סטודנטים המתגוררים באותה השכונה. וכך היה.

תכנית "תוצרת הארץ" – למען חברה מתוקנת וצודקת יותר
ההתאחדות חיפשה סטודנטים וסטודנטיות בעלי מוטיבציה לתרום ולשנות, למען חברה מתוקנת וצודקת יותר. בסוף אותו קיץ, אי שם בשנת 2011, הוקמה קהילת הסטודנטים הראשונה בעיר לוד. הקהילה מנתה בתחילה כ-30 סטודנטים נרגשים, שהיו מוכנים לצאת לדרך חדשה. אותו פרויקט ניסיוני צבר תאוצה ועד מהרה קהילת הסטודנטים הלכה וגדלה. נכון להיום, היא מונה, בעיר לוד לבדה, כ-300 סטודנטים ובוגרים החיים ופועלים במסגרת הפרוייקט תחת השם "תוצרת הארץ". בעקבות ההצלחה המסחררת, קהילות נוספות של "תוצרת הארץ" הוקמו ברחבי הארץ, ביישובים כמו: רהט, קריית שמונה, טבריה, נתיבות, פרדס- כץ ועוד.
תכנית "תוצרת הארץ" הוקמה על מנת לספק פתרונות דיור בר השגה לסטודנטים (סה"כ כ 16,000 ש"ח בשנה), אך היא מעניקה הרבה מעבר לכך. לדברי נעמי מיוחס, מנהלת השיווק הארצית של התוכנית בהתאחדות הסטודנטים, "מי שמגיע לתוכנית תוצרת הארץ מגיע בעיקר כדי לחפש משמעות. כדי לא להעביר את התואר בלימודים ועבודות מזדמנות. כאן עוברים את התואר עם סביבה סטודנטיאלית מדהימה, עשייה גדולה מאוד ובעיקר הרבה כיף". נעמי מוסיפה כי התאחדות הססטודנטים לא מחפשים סוג מסוים של אנשים, "אין 'טייפקאסט' של סטודנט מתאים או לא מתאים. מי שרוצה לבוא, להשקיע, לתרום ולהיות חלק מהקהילה – בדרך כלל, מתאים. עם זאת, אנחנו משקיעים בלבנות קהילות מגוונות שיש בהם ייצוג מכל הקשת החברתית בישראל – יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, בעלי דעות פוליטיות שונות ועוד. חשוב לנו להקפיד על המגוון וההטרוגניות וזה גם שיקול משמעותי".

קהילת הסטודנטים של "תוצרת הארץ" בלוד. באדיבות התאחדות הסטודנטים
קהילת הסטודנטים של "תוצרת הארץ" בלוד. באדיבות התאחדות הסטודנטים

קשה להצביע על דבר אחד שמושך את הסטודנטים לחיות בלוד… אולי זה הסיפוק הנובע מהתרומה לחברה ואולי זו תחושת הקהילתיות והמשפחתיות שסביבה סטודנטיאלית "סטנדרטית" אינה מספקת

 

אז איך התוכנית עובדת? כל קבוצה של כ3-4 סטודנטים עוברת לדירה אחת בעיר בשכונה מוגדרת, כאשר כל קבוצה ממוקמת בשכונה אחרת, בכדי ליצור פיזור אחיד. בנוסף, על הסטודנטים להשתתף אחת לשבוע בערב קהילה עם הסטודנטים מהתוכנית המתגוררים בשכונתם. כדי לחזק את חיי הקהילה, הסטודנטים עורכים סמינרים, טיולים ושבתות-קהילה משותפות.כמו כן, על הסטודנטים להוביל, ביחד עם חברי קהילתם, מיזם חברתי שהעיר זקוקה לו.

"תוצרת הארץ". באדיבות התאחדות הסטודנטים
"תוצרת הארץ". באדיבות התאחדות הסטודנטים

 

מיזמים חברתיים זה שם המשחק
נראה כי החזון של אכלוס ישובים פריפריאליים באוכלוסייה צעירה, תוססת ומלאת מוטיבציה, לא היה מתממש אילולא הקרקע הפורייה שמספקת הרשת החברתית. עמוס חן, סטודנט באוניברסיטת תל אביב המתגורר בעיר לוד במסגרת "תוצרת הארץ" מזה שנתיים, מספר כי הוא שמע על התוכנית לראשונה דרך פייסבוק. לדברי עמוס, העיר הפתיעה אותו לטובה והעובדה שהיא קטנה רק מוסיפה לתחושת הקהילתיות והמשפחתיות שבה. עמוס מספר על הפרויקט שהם יזמו בלוד – פתיחת פאב חדש המשרת את תושבי העיר. "לדעתי בלוד יש מצוקה קשה של מקומות בילוי. אמנם יש מספר מקומות בילוי בעיר, אבל הם קטנים וצנועים. הבנו, שהעיר משוועת לפאב שישרת את תושבי העיר הצעירים ואת הסטודנטים". וכך בליבו של מרכז הצעירים העירוני, בו צעירי העיר יכולים לקבל ייעוץ והצעות עבודה, הקימו הסטודנטים של "תוצרת הארץ" פאב שהם אלו שמפעילים אותו, למרות שלחלקם אין כלל ניסיון בכך. הפאב מצליח בצורה בלתי רגילה, כך שכנראה משהו בנחישות של הסטודנטים מחפה על חוסר הניסיון.

"מי שמגיע לתוכנית תוצרת הארץ מגיע בעיקר כדי לחפש משמעות. כדי לא להעביר את התואר בלימודים ועבודות מזדמנות"

פתיחת הפאב הינה דוגמא קטנה, אך מייצגת, לפועלם של הסטודנטים בעיר. הסטודנטים עוזרים בפיתוח אוכלוסיות שונות בעיר. לסטודנטים ניתנת יד חופשית והם בוחרים בעצמם היכן יתנדבו. כך, חלקם מתנדבים במחסן כלים שיתופי לתושבי העיר, בארגון פעילות בני נוער בכלבייה העירונית, במרכז לצעירים ועוד. אוכלוסייה נוספת הנהנת מהתנדבותם של הסטודנטים בעיר, היא אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, בה מתנדבים חלק מהסטודנטים בארגון שנקרא "דור לדור", הפועל לקירוב בין קשישים לצעירים. הסטודנטים אף פועלים בשיתוף פעולה גם עם עיריית לוד, ובעזרתה ארגנו הסטודנטים תהלוכת עד-לוד-ידע בחג הפורים, אחרי שנים בהן האירוע לא התקיים. בעקבות ההצלחה המסורת ממשיכה מאז והשנה התקיימה בפעם הרביעית. דוגמאות נוספות ליוזמות הסטודנטים בלוד כוללות את חגיגות שבוע הספר בלוד, חידוש הפעילות במתנ"סים והקמת בית מדרש חברתי.
במשוואה הזו, מעבר לצד של הסטודנטים, קיים גם הצד של תושבי העיר, שקיבלו לחיקם תושבים חדשים. תגובותיהם הראשונות של תושבי לוד היו מעורבות. בתחילה חלק מהתושבים היו בהלם נוכח המצב החדש, ואף לא הבינו את החלטתם של הסטודנטים הצעירים לצאת מאזור הנוחות שלהם, להתרחק מהאוניברסיטאות, וכל זאת כדי לגור בלוד. אך לצד תגובות אלו היו גם תגובות נרגשות של תושבים שתמכו בהחלטת הסטודנטים וקיבלו אותה בשמחה גדולה מתוך ציפייה לעתיד חדש ומבטיח לעיר. צעירים רבים אשר גדלו בלוד היגרו ממנה לערים גדולות יותר סביבה, ודווקא צעירים שמעולם לא גרו בה בחרו לעבור אליה. זהו ללא ספק משב רוח מפתיע ומרענן עבור תושבי לוד הותיקים. במרוצת השנים מאז הקמת הפרויקט, הקשר בין התושבים לסטודנטים הלך והתהדק, והתושבים נוכחו לגלות כי לא מדובר במצב זמני והסטודנטים כאן כדי להישאר.

לאן ממשיכים מכאן?
נראה כי נוכח ההצלחה של "תוצרת הארץ", האתגר הנוכחי הוא להשאיר את הסטודנטים בעיר גם לאחר סיום לימודיהם והשלמת התכנית. המטרה העיקרית בעידוד הקהילתיות של הסטודנטים בשכונות השונות בעיר, היא להביא לכך שהם יישארו קהילה חזקה ועצמאית בעלת זיקה לעיר. נעמי מיוחס מוסיפה בהקשר זה: "בשש השנים שהתוכנית קיימת נתקלנו בלא מעט אתגרים, אחד הגדולים בהם היה ועודנו ליצור תשתית חזקה בתקופה בה חברי הקהילה הם סטודנטים על מנת שגם לאחר סיום התואר הם יבחרו להישאר ולגור יחד בערי הפריפריה ולקבוע בהן את ביתם. העיר לוד היא הראשונה בתוכנית בה יש קהילות בוגרות בהן החברים ממשיכים לפעול ולהיות חלק גם לאחר השלמת לימודיהם". ואכן, רוב הסטודנטים מרגישים חלק בלתי נפרד מהתוכנית ובכל שנה גדלה כמות הסטודנטים הבוחרים להישאר בעיר ולפעול בקהילה גם לאחר סיום התואר. המספרים אף מעודדים יותר נוכח העובדה שכ-60% (!) מבוגרי התוכנית בחרו להישאר בעיר כדרך קבע ולהתחיל בה את חייהם הבוגרים.

"תוצרת הארץ". באדיבות התאחדות הסטודנטים
"תוצרת הארץ". באדיבות התאחדות הסטודנטים

קשה להצביע על דבר אחד שמושך את הסטודנטים לחיות בלוד, או בערי הפריפריה האחרות שמשתתפות בתכנית. אולי זה הסיפוק הנובע מהתרומה לחברה, אולי זו תחושת הקהילתיות והמשפחתיות שסביבה סטודנטיאלית "סטנדרטית" אינה מספקת ואולי זו בכלל תחושת השליחות. שליחות, כי בסופו של דבר, מה שהסטודנטים ב"תוצרת הארץ" עושים זה מעין אינטרפרטציה להגשמת חזונו של בן- גוריון ליישוב הנגב והפרחת השממה. אומנם לוד אינה נמצאת בנגב, אך הסטודנטים הפועלים ומתיישבים בעיר בהחלט מחיים אותה.