או"ם ללא שמום

יום ראשון בשעה 18:00 בערב, אני נכנסת לכיתה 208 שבבניין נפתלי. אחרי יום ארוך שהתחיל בשעה 8:00 בבוקר, כל מה שבא לי זה לשבת ולצפות במתרחש תוך שאני גוללת אוטומטית את מסך האייפון שלי ומצליחה לחלק את הקשב בין התעסקות בכל מה שלא מעניין במסך לבין כל מה שמעניין בחדר. אמנם התוכניות שלי לחלוקת קשב נמוגו בשנייה ששמעתי את צמד המילים "Welcome everyone".

מועדון מודל האו"ם, שהוקם באוניברסיטת תל אביב בדיוק לפני שנתיים, מציע תכנית חוץ לימודית שמטרתה לדמות את עשיית האו"ם בקרב הסטודנטים אשר לוקחים חלק בפעילות. התכנית מסייעת לסטודנטים לרכוש כלים ומיומנויות דיפלומטיות, כישורי משא ומתן, את היכולת לנאום נאומים ואף לשכנע, וגולת הכותרת – הכול באנגלית. מיותר לציין שהופתעתי, אבל אכן מסתבר שכל המפגשים, החל מברכת 'ברוכים הבאים' ועד מילות הסיום, מועברים בשפה האנגלית. "הפרויקט הוא בין־לאומי ולא מתקיים רק בארץ", מסביר כפיר אלון, נשיא מודל האו"ם באוניברסיטת תל אביב וסטודנט שנה שלישית למדע המדינה, "אנחנו מתחרים ברמה בין־לאומית וכדי שנוכל להתחרות צריך לתרגל באנגלית. מעבר לזה, אנגלית זו אחת משבע השפות הרשמיות של האו"ם ואם יש שפה אחת שבאמת כולם יכולים לתקשר בה זו היא."

אני מגיעה לסימולציה השנייה של מודל האו"ם. מול כל אחד מהמשתתפים מונח פתק בו כתוב שם המדינה שהוא מייצג. הסימולציה מתחילה בבדיקת נוכחות. "סין?" שואל מנחה הסימולציה "יס" עונה לו הסטודנט שמייצג את סין. "גרמניה?", אף אחד לא עונה והמנחה קורא בקול: "נו", ממש כמו בכ"ט בנובמבר, יש משהו פואטי בזה. ובנוסף, מרשים אותי שסטודנט שנה א' למדע המדינה או מדעי המחשב, או לכל דבר אחר, לוקח את כל המדיניות של סין על הכתפיים שלו. "המשתתפים במודל צריכים לטפל בבעיה עולמית, אבל זה חייב לעלות בקנה אחד עם המדיניות של המדינה שהם מייצגים. בלי זה, לא רק שהמשתתף או המשתתפת הורסים לעצמם, אלא הורסים לשאר כי כולם צריכים לשחק על הדינמיקה של כולם. בסופו של דבר המטרה היא לדמות את האו"ם ומי שלא עושה הכנה כמו שצריך הורס לשאר המשתתפים", מסביר אלון.

איך עושים את ההכנה הזו?

"צריך ללמוד על המדינה שלך, הוועדה שלך, הנושא שלך, גופים שמתעסקים בנושא שלך, גופי חדשות שהתעסקו בנושא שלך ולהכיר את האו"ם, החלטות שלו ודברים שהוא עשה. כשאת מתכוננת כמו שצריך זה אמור לקחת כמה ימי הכנה רציניים."

הסימולציה שאליה הגעתי דנה בנושא סוגיות באינטרנט. בכל סימולציה מועלה נושא אחר לדיון, החל מהקוטב הצפוני, דרך הפרת זכויות אדם באפריקה ועד הברחת נשק לאפגניסטן. כפיר מסביר לי שהם מאוד מנסים להיות יצירתיים, אבל בסופו של דבר אי אפשר להמציא את הגלגל. הסימולציה מתחילה כשמנחה הסימולציה מסביר שלכל מדינה יש 45 שניות להציג את עמדתה. נציג ארצות הברית מרים את שלטו ומוחה, בתור אחד שיש לו הרבה להגיד בנושא, הוא מבקש להצביע על הארכת הזמן ל־55 שניות. וכיאה לדמוקרטיה, מתקיימת הצבעה – 55 שניות התקבל. מכאן מתחיל סבב מדינות שבו כל נציג מדינה מציג את עמדת המדינה שלו בנוגע לסוגיה הנידונה וכל זה כאמור, באנגלית רהוטה. "הדיבור מול קהל זה משהו שממש משתפר במהלך השנה", טוען אלון ומוסיף, "בהתחלה אולי סטודנטים מפחדים קצת ולא בטוחים במה שיש להם להגיד, אבל לאט לאט הם נעמדים מול אולמות מלאים ונותנים נאומים חוצבי להבות."

הסימולציה היא רק תרגול בדרך לדבר הגדול באמת – הכנסים. יש כנסים ארציים ויש כנסים בין־לאומיים. בכל כנס מגיעה משלחת של נציגים ומחלקים את האו"ם לוועדות, ממש כמו במציאות. כל סטודנט מקבל מראש את הוועדה אליה הוא משויך והמדינה שהוא מייצג. כמו כן, יש גם יושבי ראש של וועדות. ב- 2.8 עתיד להתקיים בישראל כנס בין־לאומי, בשיתוף אגודת הסטודנטים ובית הספר הבין־לאומי. לכנס עתידים להגיע 250 סטודנטים והוא הולך לעסוק באופן אירוני, במשבר בינלאומי.

מודל האו"ם זה דבר תחרותי?

"כן. אבל מנקודת המבט שלי, אסור לתת לתחרות באמת להשפיע. זה לא שמקבלים כסף, מקבלים הוקרה שניצחת", הוא מסביר, ועובר להסבר פרקטי יותר על איך מנצחים בתחרות, "המנצח הוא זה שייצג את המדיניות שלו הכי טוב, השתמש בכלים הדיפלומטיים הכי טוב והביא לפתרון שהיה הכי טוב ולכן עבר. גם אם הבאת פתרון טוב יצירתי ונכון, אבל לא הצלחת לשכנע את שאר החדר, זה לא מספיק טוב. לא משכנעים את השופט אלא את החברים שמתחרים נגדי."

מה מתוכנן לשנה הזו?

כפיר משתהה לכמה רגעים. לבסוף, הוא פותח את פיו ומבטיח לנסות לכסות את כל התכניות לשנה הקרובה, הוא לוקח נשימה ארוכה ומתחיל לירות: "כנס בחיפה בינואר, כנס בבינתחומי במאי, אליפות אירופה בסוף אפריל, כנס בלונדון והכנס באוגוסט. יש לנו פן חברתי מאוד מאוד חזק. הסיבה שאנחנו כל כך חזקים זה כי יצרנו קבוצה מאוד מגובשת. כל יום ראשון אחרי הסימולציה או השיעור הולכים כולנו לפאב, כדי לשבת ולהתחבר. יש לנו הרבה אירועים חברתיים, מסיבת חנוכה, אירוע סוף סמסטר, סיור במטה האו"ם בירושלים, סיור במשרד החוץ, סדנה בנושא החוק הבינלאומי, סדנת תקשורת, הרצאת אורח של אחד שעובד באו"ם וכמובן הפגישות השבועיות שזה הלחם והחמאה שלנו."

רוב הסטודנטים הם מהחוג למדעי המדינה או שיש נציגות מכל הפקולטות?

"בהתחלה כן, עשינו פרסום רק במדע המדינה,  אבל בשנתיים האחרונות עשינו מאמץ להגיע לפקולטות שלא קשורות כמו הנדסה, משפטים ומדעי הרוח, אולם עדיין יש נציגות חזקה של מדע המדינה. סגן יושב הראש האקדמי שלנו לומד הנדסת חשמל, ואני יודע בוודאות שבוער לו לעזוב את הנדסת חשמל וללכת ללמוד מדע המדינה או דיפלומטיה ולעסוק בזה כי הוא ממש מצוין."

מי שמשתתף במודל האו"ם רוצה להמשיך עם הכיוון הזה ולעסוק בתחום?

"יש בארץ אגודת מודל או"ם, קוראים לה 'אימונה', עד שנה שעברה זה היה ארגון אקדמי גרידא. בשנה שעברה הארגון עבר שינוי והתחיל לדחוף אנשים שרוצים ללכת בכיוון הזה."

אני שואלת את כפיר אם הוא מכיר אנשים שהתקדמו בכיוון ואני מופתעת לגלות שיש לא מעט אנשים בתפקידי מפתח בשגרירויות השונות בעולם ובפוליטיקה הישראלית שהתחילו את דרכם במודל האו"ם. "מי שתופס עמדות וממש לוקח את התכנית לשלב הבא ולא סתם משאיר את זה בתור תכנית חוץ אקדמית זה הופך לדבר מאוד רציני. אני רואה את מודל האו"ם ככלי שיווקי של האוניברסיטה לכל דבר ועניין. אנחנו מקדמים את האנשים שהולכים ללמוד מדעי המדינה ורוצים את הכיוון של הדיפלומטיה. הם מקבלים כישורים וקשרים ומכירים אנשים שהם לא היו מכירים במסגרת אחרת באוניברסיטה", טוען כפיר.

תכנית מודל האו"ם פותחת דלתות לכל המעוניין בכך ולא בכדי. מודל האו"ם הינה תכנית בעלת שם עולמי שמשתתפים בה סביב הגלובוס מעל 300 אלף סטודנטים ותיכוניסטים. במועדון מודל האו"ם של תל אביב משתתפים 51 סטודנטים, 33 מתוכם ותיקים והשאר חדשים. כדי להיות חלק מהפרויקט צריך לעבור ראיון כניסה. אבל גם אחרי הראיון החיים לא הופכים קלים יותר – צריך להשקיע ולהיות מחויב. אי אפשר לזלזל, בכל זאת, משברי העולם בידיים שלכם, גם אם באופן תיאורטי.

אני יושבת במפגש הראשון ומאזינה לכל הכללים: אסור להיעדר יותר מידי, צריך להגיע לשיעורים, צריך ללמוד את החומר באופן עצמאי וגם לקרוא הרבה מידע מעשיר. אכן דורש מחויבות והשקעה רבה מצד המשתתפים. מנגד, מי שטוב טס לכנסים ותחרויות בחו"ל וזה צ'ופר מספיק טוב בעיניי. כשאני שואלת את כפיר אם אנחנו מנצחים הרבה בתחרויות כפיר מתהדר בהישג המרשים שלנו: "אנחנו המועדון הכי גדול והכי מצליח בארץ", הוא מספר בחיוך ומוסיף, "שנה שעברה זכינו בהכי הרבה פרסים". טוב אם ככה, אז אולי ההשקעה משתלמת.

יש משהו שהיית רוצה להגיד לסיום?

"מודל האו"ם היא תכנית מנהיגות ולא סתם פעילות כיפית חוץ אקדמית. זה נכון שהיא חברתית מאוד, אבל בסופו של דבר, אני לא רואה אף תכנית שנותנת כלים ויכולת שיפור עצמי וחשיבה מחוץ לקופסה כמו שנותן מודל האו"ם, בלי חס וחלילה לרדת על אף תכנית אחרת."

אני מחייכת. הוא אכן יכול להיות פוליטיקאי מוצלח, אני חושבת בליבי, ונזהרת מהמחמאה הזו – היום להיות פוליטיקאי היא יותר מילת גנאי ממחמאה. אז מה שאני מאחלת לחבר'ה המצוינים האלה ממודל האו"ם שיהיו פוליטיקאים מהזן הטוב. ועכשיו אם תרשו לי, אני חוזרת לדבר בעברית, שלא משנה כמה קשה היא, היא השפה האהובה עליי ביותר בעולם.