יובל בריא יותר

לא בטוח שבאמת היה כאן שמח יותר לפני שנולדנו, אבל בטוח היה כאן פחות בריא. הפקולטה לרפואה חוגגת חמישים שנה של מהפכת בריאות

טקס הנחת אבן הפינה לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, צילום: הפקולטה לרפואה באונ' ת"א
טקס הנחת אבן הפינה לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, צילום: הפקולטה לרפואה באונ' ת"א

ממש החודש הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת ת"א חוגגת יובל להיווסדה, ובאירוע מרגש נפגשים כל הבוגרים לחגוג ביחד. בית הספר לרפואה הוקם בשנת 1964, ומשפחת סאקלר הייתה בין הראשונות לתרום להקמתו. בית הספר לרפואה מאגד תחתיו שישה בתי ספר לתארים במקצועות רפואיים ופרה-רפואיים, וכולל שלוש תכניות לימוד לקראת התואר 'דוקטור לרפואה': התוכנית השש-שנתית, התוכנית הארבע-שנתית לבעלי תואר ראשון ותכניות ניו-יורק לתמידים מארה"ב ומקנדה. הסגל האקדמי של הפקולטה הוא מבין החוקרים, הרופאים ובעלי המקצוע המובילים בארץ ובעולם. הפעילות המחקרית בפקולטה לרפואה ענפה ומובילה בתחומיה, והתכנית הלימודית משלבת סטודנטים לתארים מתקדמים וסטודנטים לרפואה בתכנית ה-MD/PhD. בתי חולים מרכזיים במרכז הארץ מסונפים לפקולטה לרפואה ונושאים את התואר 'בית חולים אוניברסיטאי', אשר בהם עוסקים בהוראת הסטודנטים בשנים הקליניות ומקנים להם ידע מקצועי תוך מתן דוגמה אישית לצד מיטת החולה.

הרפואה המודרנית מתפתחת בקצב אדיר; טכנולוגיות חדשות של אמצעי הדמייה המאפשרות גילוי מוקדם של תהליכים פתולוגיים, טכנולוגיות של מכשור רפואי המאפשרות לכירורג לבצע ניתוחים פחות פולשניים אך עם תוצאה טובה יותר ואפשרות החלמה מהירה יותר, תרופות חדשניות הופכות מחלות חשוכות מרפא למחלות כרוניות, ופיתוחים שנשמעים כמו מדע-בדיוני – כמו מדפסת תלת-ממדית שמדפיסה איברים להשתלה. כיצד הפקולטה מצליחה להתאים עצמה לשינויים? עם שאלה זו פנינו לפרופ' יוסף מקורי, בוגר הפקולטה הראשון המכהן כדקאן, יו"ר הדקאנים של בתי הספר לרפואה, ומנהל מחלקה פנימית ב' בבית החולים מאיר. "השינויים שחלו במקצוע הרפואה" מסביר פרופ' מקורי, "דרשו התאמה ושינוי בתהליך החינוך הרפואי של בוגרינו. כמות המידע הרפואי המתעדכן הוא עצום. אם בעבר החינוך הרפואי היה מושתת על שינון וכניסה לפרטים, כיום אנו רוצים להקנות מיומנות לחשיפה רלוונטית לחומר בהקשר של המטופל והמקרה הקליני. לשם כך, שילבנו לימודי מערכות והרצאות של רופאים כבר משנה א', זאת במטרה להנגיש את העולם הקליני לסטודנט כבר מהשנים הפרה-קליניות. כמו כן, אנו רוצים לעודד את הלימוד העצמי ופחות את ההרצאות הפרונטליות. בשנים האחרונות אנו שמים דגש גם על החשיבות במפגש של סטודנט-מטופל בשנים הפרה-קליניות, מקנים את הכלים לתקשורת רופא-חולה, הכלים למסירת בשורה מרה למטופלים והרצאות באתיקה ומשפט רפואי".

שיתוף פעולה ועבודת צוות הם המקור להצלחה. המחקרים לא רק חוצים את הגבולות בין הפקולטות השונות, אלא גם את הגבולות של מדינת ישראל. "לפקולטה שם בינלאומי", מדגיש פרופ' מקורי. "ההצלחה של בוגרינו בבחינות האמריקאיות, ה-usmle, היא מהטובה בעולם. פותחו קשרים בינלאומיים ושיתופי פעולה עם האוניברסיטאות והמוסדות המובילים בעולם כמו אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת הווארד, אוניברסיטת שיקאגו, אוניברסיטת נורת'-ווסט ואוניברסיטת סינסינטי, שמתבטאים בתוכניות של חילופי סטודנטים, שיתופי פעולה מחקריים וקורסי סדנאות.

"מבין בוגרינו צמחה שורה נכבדת של חוקרים בעלי שם בינלאומי, שהוא פרי של עבודתם המחקרית. בקרב הבוגרים שלנו נמצאת גם שורה ארוכה של רופאים הנמצאים בשורה המובילה של קלינאים במדינת ישראל, ומשמשים כבכירים במערכת הבריאות, כדוגמת מנהלי מחלקות ומנכ"ל משרד הבריאות".

מובילים קדימה

אחד התחומים הבולטים ברפואה אשר זינק בעשורים האחרונים הוא תחום רפואת העיניים. ההתפתחות במחקר הקליני הובילה להבנת המנגנונים למחלות ברפואת העיניים ולמציאת הטיפול עבורן. פרופ' ענת לבשנטיין, המנהלת את מערך העיניים בבית החולים איכילוב והמכהנת כמשנה לדקאן לעניינים קליניים, אשר חקרה גם את תחום הרשתית ומחלת-ניוון-הרשתית הקשורה לגיל – מחלת ה-AMD. AMD היא מחלה נפוצה בגיל המבוגר, שעד כה עלולה הייתה להוביל אף לעיוורון.  ההבנה כי תרופת האבסטין, שפותחה במקור לטיפול בסרטן יכולה לטפל גם במחלת עיניים כמו AMD הייתה מבריקה, וכיום היא מצילה מעיוורון. על מחקרה מספרת פרופ' לבנשטיין: "כחלק מעבודת המחקר שלי השתתפתי בפיתוח טכנולוגיה לגילוי מוקדם של ניוון הרשתית הקשור לגיל, טכנולוגיה פורצת דרך המביאה לשינוי מהותי במעקב ובזיהוי המחלה בשלב המוקדם, בו ניתן עדיין לטפל ולהימנע מעיוורון. כמו כן ביצעתי עבודות שהראו שאין רעילות להזרקת תרופת האבסטין בעין, עבודות שהיו חלק חשוב מהשימוש העולמי בתרופה זו".

נדבך חשוב במחקר הרפואי הוא הסטודנטים בתוכנית MD/PhD. המרכז של תכנית זו הוא פרופ' שי יזרעאלי, המנהל את היחידה לגנומיקה יישומית וחקר לוקמיה (סרטן דם) וסרטן בילדים בבית החולים תל השומר. "חשוב להבין שבלי רופאים חוקרים ומחויבים לרפואה האקדמית לא תהיה רפואה, ועל כן אנו משקיעים בדור חוקרי העתיד. תוכנית ה-MD/PhD של הפקולטה שלנו היא הגדולה בארץ, ואנו מכשירים בין שישה לשמונה סטודנטים חוקרים כל שנה", מציין פרופ' יזרעאלי בנחישות. פרופ' יזרעאלי עצמו עומד בראש קבוצת המחקר של מחלת הלוקמיה בילדים, שבה חוקרים גם סטודנטים מהפקולטה. קבוצת המחקר של פרופ' יזרעאלי בחנה ילדים עם תסמונת דאון, תת-אוכלוסייה בה יש שכיחות גבוהה יותר של לוקמיה. התגלית במחקר שנערך על ידי סטודנטים לMD/PhD-  הייתה כי ברמה התאית, קיים דמיון בין ההשפעה של לוקמיה שקיימת במבוגרים לזו של אלרגיות מסוימות, ומאחר ולאלרגיות קיימות תרופות, משמע שניתן יהיה להשתמש בתרופות שכבר קיימות בשוק על מנת לטפל במחלה.