האם הפוליאמוריה בדרך להחליף את המונוגמיה?

על אף שהמונוגמיה כה נפוצה בעולם המערבי כיום, המגמה של בחירה בפוליאמוריה הופכת ליותר ויותר רווחת בעולם המערבי כיום. הפירוש המילולי של המונח הוא ריבוי אהבות ( פולי- הרבה, אמורה- אהבה) וכשמו כן הוא: ניהול כמה מערכות יחסים רומנטיות במקביל. מערכת היחסים הפוליאמורית מבוססת על האמונה ועל ההבנה שבני אדם יכולים לקיים כמה קשרי אהבה אמיתיים וחזקים במקביל, בלי לשקר אחד לשני או לבגוד. לא מדובר בעניין מיני בלבד, אלא בקיום כמה קשרים רומנטיים בו זמנית.

ואיך זה בעצם עובד? המגמה הנפוצה בקרב הפוליאמורים היא פוליאמוריה היררכית, במסגרתה מערכת היחסים מורכבת מבן או בת זוג מרכזי ומספר אהובים משניים. עם בן הזוג המרכזי לרוב מנהלים משק בית משותף, על כל המשתמע מכך: בית, גידול ילדים וארוחות משפחתיות. לצד זה, לכל בן זוג יש מספר אהובים משניים. זוגות שמקיימים אורח חיים פוליאמורי מסבירים כי לדבר אין משנה סדורה וברורה – כמו שלזוגות מונוגמיים יש סדרי עדיפויות שונים והבנה ייחודית של היחסים והאינטימיות ביניהם, כך גם זוגות פוליאמוריים מנסחים ובוחנים במשותף מה טוב עבורם ועבור מערכת היחסים ביניהם, מהם הקווים האדומים והיכן ניתן לחרוג.

"לקנאה יש תפקיד בקשר, היא חושפת את נקודות התורפה וגורמת לי ולבן זוגי להיות ערים ומודעים למערכת היחסים בינינו" (צילום: שאטרסטוק)

דרור בירגר, סטודנט לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, רואה את המגמה הפוליאמורית כתגובה מסוימת של בני דור המאה ה-21 לקפיטליזם המאוחר: "נדמה שמי שפונה לפוליאמוריה או לבחינה של מערכות יחסים פתוחות לא מוכן לקבל את הפשרות של דור ההורים, שרבים מהם התגרשו או נותרו אחד עם השני למען יציבות המשפחה. אנחנו רוצים ליצור מוסדות שיצליחו לספק את ריבוי הצרכים שלנו. אנו באים אל הזוגיות עם המון דרישות: הזוגיות צריכה לספק אותנו רגשית, מינית, אינטלקטואלית וכלכלית. כיוון שאף זוגיות לא יכולה לספק את כל הצרכים הללו, דווקא חלוקה שלהם עשויה לסייע לשימור של תא משפחתי יציב יותר. כך מהווה הפוליאמוריה מערכת ציפיות ודרישות הגיונית ויציבה יותר."

אם כן, נשאלת השאלה, על אילו צרכים המונוגמיה בכל זאת עונה? תמר (24) מספרת שהייתה במערכת יחסים מונוגמית עם בן זוגה וכשהוא התעניין באפשרות הפוליאמורית היא נרתעה. "לתחושותיי, חיים משותפים עם פרטנר אחד קבוע מספקים תחושה של ביטחון ויציבות. עבורנו, המונוגמיה אפשרה אינטימיות, קרבה ואמון שהם ייחודיים לשני אנשים, ולהרגשתי לא יכולות להתקיים בקונסטלציה אחרת. הרעיון של חיים בשניים, בזוג, אולי נתפס אמנם כציווי קדום בלבד, אך עובדה שגם בפוליאמוריה הוא מתקיים: גם זוגות המקיימים פוליאמוריה, לרוב לא חיים בקבוצה של כמה אנשים, אלא מקיימים עוד מערכות זוגיות במקביל. אין ספק שההתנגדות שלי לפוליאמוריה נבעה בין השאר מהבית בו גדלתי. הוריי חיים במונוגמיה וזהו המודל לפיו התחנכתי והוא נראה לי הרגיל ביותר, המוכר והידוע מראש. אני מודה שכנראה הוא מוכר עד כדי כך שאפילו מעולם לא העליתי על הדעת לבחור באפשרות אחרת לחלוק את חיי עם יותר מפרטנר אחד. חוץ מזה, אני יודעת שאי אפשר להימנע מקנאה, ובחירה במערכת יחסים לא מונוגמית נראתה לי כמסלול של קנאה תמידית".

"חשוב לא להתקבע לרעיון המסורתי לפיו הגרעין המשפחתי מורכב משני בני זוג, שלושה ילדים וכלב"

קנאה היא בהחלט אחד הנושאים המדוברים ביותר בקהילה הפוליאמורית וחברי הקהילה מרבים להתייחס אליה. עינת (36), מקיימת מערכת יחסים פוליאמורית עם בן זוגה כבר שבע שנים. היא מספרת שהקנאה היא רגש בלתי נמנע, ולאורך השנים היא למדה לתת לקנאה מקום: "לקנאה יש תפקיד בקשר, היא חושפת את נקודות התורפה וגורמת לי ולבן זוגי להיות ערים ומודעים למערכת היחסים בינינו. אני לא אגיד שזה קל, אבל לפעמים הקנאה עשויה לשמר את האכפתיות ורגשי האהבה וגם את ההבנה החשובה שבן זוגי הוא לא רכושי הבלעדי".

עומרי (29), שקיים בעבר מערכת יחסים פוליאמורית שנמשכה שלוש שנים, מציע דרך ביניים: "לדעתי, הצורך באהבה ובחיים משותפים הוא בסיסי ולא יפוג מהעולם. הוא יכול להתקיים מצוין בשני הדגמים. חשוב לא להתקבע לרעיון המסורתי לפיו הגרעין המשפחתי מורכב משני בני זוג, שלושה ילדים וכלב. הכרחי בעיני לשאול שאלות, לבדוק אפשרויות ולפעמים גם לחשב מסלול מחדש. חשוב לזכור ולהבין כי הכאב והפגיעה הם בלתי נמנעים, הם נצחיים וכאן כדי להישאר וככה זה כשמדובר באהבה, ועם כל זאת, לא טוב היות האדם לבדו".