הפרלמנט של מתי

איפה היינו? החמרה של מתי המקלל, מטלון פינת זבולון

עשר בבוקר. יום שישי. הראש עדיין פועם מערב הבירה ללא-תחתית של הלילה הקודם, אבל אנחנו החלטנו שאם כבר לחיות, אז לפי מילותיו האלמותיות של לואיס ג'ורדן: "מה הטעם בלהתפכח אם אתה הולך להשתכר שוב"? רבע שעה הליכה מרוטשילד והגענו לחמרה (מלשון חמרמורת) של מתי המקלל. 15 מ"ר של אגדה כמו שרואים בסרטי בורקס: אלכוהול זורם במחיר שפוי ואוכל שבדיוק סוגר לך את הפינה. על הקירות תלויות תעודות הזכייה בפרס על מפעל חיים של גולדסטאר ושל אתר BEERS, ופתאום מחשבה מתגנבת לראשך – שמישהו יביא לי בירה.

שירות: חוץ ממתי, עובדים במקום גם בנו ונכדו, וזה מספיק כדי להגיש אלכוהול במהירות לכל עשרת הלקוחות שגודשים את החמרה וגם להכין את האוכל במטבח מטר-על-מטר. בלי בזבוזי זמן ובלי תפריטים מיותרים, ביקשת בירה? דקה וקיבלת. בקיצור, כמו שצריך.

אווירה: הפרלמנט מעורב בתל אביב של פעם. האנשים כולם בראש טוב, מריצים צחוקים על מה שהיה, מה שעכשיו ובעיקר על עוד קללה עסיסית שיוצאת מפיו של מתי. מוזיקה אין, אבל הרעש מהרחוב וקולות האנשים נותנים בדיוק את התחושה הנדרשת.

אוכלים שותים: יש גולדסטאר והייניקן מהחבית, וודקה וגם וויסקי מהבקבוק, שמוגשים בשוט או בכוס עם קרח. האוכל מורכב מדברים שהולכים טוב עם בירה, ובזול. פלטת גבינה עם ירקות עלתה לנו 25 ש"ח, והיא לא הייתה קטנה. מדד טובורג-גולדסטאר: חצי גולסטאר ב-20.

קהל: אנחנו הגענו בשעה של הקבועים – אנשים בשנות ה-50 לחייהם ומעלה, רובם תל אביבים, אבל יש כאלה שמגיעים כל הדרך מירושלים. ככל שהשעות חלפו, כך השתנה הקהל לחבר'ה צעירים יותר ואפילו תיירים שעמדו על הדק מחוץ לחמרה ולגמו בירה. סלבס? כל אחד ואחד. כפכפים או מוקסינים? כפכפים.

עישון: כן, תודה. תו חוג הסרטן: התקבל.

פיק-אפ: אם באתם לתפוס בירה על הבוקר אז אתם במקום הנכון, אם אתם בראש למשהו אחר, חפשו לעצמכם מקום אחר. טלפון או יד-ימין? יד-ימין.

נקיון: "להשתין אתה צריך?" שאל אותי אחד הלקוחות, "צא החוצה וקח ימינה, ימינה ועד סוף המסדרון. תהיה לך חוויה של פעם בחיים." השירותים מורכבים מחור ברצפה שמחובר לניאגרה שבאופן מפתיע, עובדת. החור נמצא בסוף מסדרון כניסה לבניין הצמוד, ונראה כאילו מישהו ניקה את המקום. פעם. יש שמועות על שירותים לנשים במחסן של החמרה אבל לא בדקנו. לעומת השירותים המטבח הקטנטנן נקי וכך גם השולחנות והכלים. למקלחת או למיטה? השעה 12 בצהריים, מפה הולכים לים.

סיכום: ללכת לשתות בחמרה צריך להיות בטו-דו-ליסט של כל תל אביבי עם חיבה לאלכוהול. אנחנו ממליצים להגיע ביום שישי בבוקר, לבד או עם חברים. החמרה פתוחה בימי חול מעשר בבוקר עד אחרון הלקוחות וביום שישי משש וחצי בבוקר. בתקציב של חמישים שקלים אתם יכולים לצאת מלאים ומאושרים.

ציון: 4.5 (מתוך 5)

ורק כי הגענו מאוחר