תא הוידויים של אוניברסיטת תל אביב

עמוד חדש של אוניברסיטת תל אביב מציע להתוודות באופן אנונימי על קשיים, פשעים, אהבות, או משאלות. רק אל תגידו להם מי אתם ואל תשאלו מי הם. הם באוויר רק שבוע וחצי, אבל TAU Confessions הם הדבר הכי חם בקמפוס כרגע

7 בפברואר 2018

אם נכנסתם לפייסבוק בשבועות האחרונים, ונכנסתם, כי אין זמן בו הפייסבוק פורח יותר מבתקופת מבחנים, כנראה נתקלתם בעמוד החדש TAU confessions. עמוד שמציע לכם להכנס לקישור ולהשאיר באנונימיות וידוי שיתפרסם באמצעות העמוד לסטודנטים אחרים באוניברסיטה או בעצם לכל מי שיחליט לעקוב אחרי העמוד.

העמוד הצעיר זכה להצלחה אדירה, גם בכמות הוידויים שנשלחו אליו, וגם בכמות העוקבים שהוא מוסיף לצבור מיום ליום, וזה לא מפליא: העמוד אמנם חדש אבל הקונספט לקוח מאוניברסיטאות אחרות, ולמעשה כיום כל אחת מהאוניברסיטאות בארץ מתחזקת עמוד וידויים דומה לזה שנפתח באוניברסיטת תל אביב רק לאחרונה. הפורמט של עמודי וידויים של אוניברסיטאות, כמו טרנדים רבים אחרים, לקוח ממכללות בארה"ב, כשעמודים רבים מציגים את העמוד של אוניברסיטת MIT בתור ההשראה שלהם.

חביב הקהל. צילום מסך
חביב הקהל. צילום מסך

 

העמוד TAU Confessions נפתח על ידי שני סטודנטים להנדסה אשר בהמשך צירפו אליהם עוד שני שחקני חיזוק כדי לעמוד בעומס: "אנחנו מקבלים מאות וידויים ביום ויש עבודה ענקית בלמיין ולסנן את הלא מתאימים לפרסום- וידויים עם שמות פרטיים של אנשים, פוסטים מעליבים וסתם טרולים. ניהול העמוד גוזל מאיתנו לא מעט זמן, ואנו מתנצלים בפני המתוודים אם לפעמים לוקח לנו זמן להעלות את הוידויים, אך אנחנו עושים את זה באהבה ומקווים להמשיך בצורה בה העמוד מתנהל".

מנהלי העמוד מבקשים להשאר אנונימיים, ומעוניינים שגם המתוודים יישארו אנונימיים. הם מספרים כי סטודנטים רבים שולחים אליהם וידויים בתיבת ההודעות, מה שחושף את זהות המתוודה ובעצם מפספס את היתרון שבווידוי אנונימי, ומבהירים כי חשוב להם לשמור על האנונימיות של הפוסטים.

בחירת המנהלים. צילום מסך
בחירת המנהלים. צילום מסך

 

הפוסטים שמפורסמים בעמוד מגוונים מאוד. הם נעים על טווח רחב שמתחיל בהבעת חוסר שביעות רצון ממסלול לימודים מסויים, דרך הגנה על תדמית של פקולטה זו או אחרת, ועד לסיפורים אקזוטיים על קיום יחסי מין בשטחי האוניברסיטה (לפעמים עם נ.צ מדוייק). יש ביניהם פוסטים שמספקים מידע ששמור ליודעי דבר בדרך כלל (למשל על המנהרות שמתחת לפקולטה למדעים מדוייקים), וגם לא מעט וידויים אישיים על מצוקות נפשיות, תחושת תסכול מהלימודים וקושי ליצור חברויות חדשות או קשרים זוגיים במסגרת האוניברסיטה.

הקול שיצא מהוידויים והציף את תופעת הניכור והבדידות שחשים הסטונדטים והסטודנטיות באוניברסיטת תל אביב יצא מגבולות העמוד וגרם לכמה סטודנטים להרים את הכפפה ולהקים קבוצות שיענו על הצורך בהיכרויות באוניברסיטה – בין אם זוגיות ובין אם לא. אחת הקבוצות הללו היא "יש חיי חברה באוניברסיטת תל אביב", קבוצה חדשה שאנחנו מקווים שתצמח ותתפתח ותוליד מפגשים מוצלחים שיפיגו במעט את תחושת הניכור שהסטודנטים מספרים עליה בוידויים שלהם.

עזרה הדדית. צילום מסך
עזרה הדדית. צילום מסך

 

אחד הדברים שמייחדים את הוידוי מהסוג שמציע העמוד, הוא שוידוי כזה לא נעשה בין המתוודה לבין אדם אחר, אלא בינו לבין קהילה שהוא חלק ממנה. ואולי זה הכוח של הפורמט הייחודי הזה, שמאפשר לסטודנטים רבים להרגיש בנוח להגיב ולזדהות עם וידויים שאולי לא היה להם אומץ להשמיע בעצמם. התגובות לפוסטים הופכות זירה של תיוגים שמאפשרת שיח קהילתי מסוג חדש, במסגרתו סטודנטים חושפים את הקשיים שלהם ומציעים עזרה זה לזה.

 

והנה וידוי אחרון, למביני עניין בלבד.

המבין יבין. צילום מסך
המבין יבין. צילום מסך