לא סגרים ולא נעליים: מה מביא את התנים בהמוניהם לתוך העיר?

בשבועות האחרונים יללות התנים התחילו להישמע גם ליד הבית שלי בצפון הישן. החיה, שבילדותי הייתה נחלתו של שיכון ותיקים ברמת גן, רמת אביב הירוקה או פארק הירקון בשעות הלילה (כשאף אחד לא מתקרב)– מתחילה להפוך לאט לאט לגרסה התל אביבית של חזירי הבר בחיפה. חברים שיתפו על היתקלויות בבית העלמין קריית שאול לעת שקיעה, ברמת אביב ליד הקניון, אפילו מרדף לילי של תן אחרי אוכל בשכונת ל' החדשה. למה חיית הבר פוקדת את רחובותינו השונים כל כך מסביבת המחייה הטבעית שלה?

תנים בפארק הירקון – עירית דרוב

"אנחנו גרים פה כבר שמונה שנים, באזור כיכר המדינה", מספרת לי גיל, תושבת העיר, "כשהאזור היה ברובו שטח פתוח היינו שומעים תנים בלילות, אבל לא רואים אותם. ערב אחד יצאתי לטייל עם הכלבה שלי, כשפתאום היא התחילה למשוך לכיוון הגדר שמפרידה בין המדרכה לאתר הבנייה הסמוך. ראיתי שיש שם תן שהולך במקביל אלינו בשיניים חשופות ופרווה סומרת".

התן המשיך ללכת במקביל ללי ולכלבה, ולפתע הצליח להשתחל מתחת לגדר וללכת שני מטרים מאחוריהן. "נכנסנו לאחת החצרות כדי להתרחק ממנו והוא נכנס אחרינו. מכירה את סרטי האימה האלה שמישהו רודף אחרי הגיבורה והיא מנסה לפתוח את הדלת מהר ולהתחבא? כזה", היא משחזרת, "כמה ימים לאחר מכן שכן סיפר לי על היתקלות דומה. אני מאמינה שזו הייתה תנה שניסתה להגן על הגורים שלה, כי היא לא תקפה".

תנים בפארק הירקון. צילום: עופר וקנין

לעירית דרוב, צלמת טבע עירוני ופעילה למען התנים – יש כמה תשובות להגעתם של התנים למרחב העירוני. ולא, אף אחת מהן לא קשורה להסתגרות שלנו בבתים בשנה וחצי שעברה. היא מספרת: "התחלתי להתמקד בתנים בעיר בעיקר בגלל הכלב שלי, הם היו מזהים אותו בטיולים שלנו בפארק הירקון. תנה אחת נהמה עליו פעם כי הוא עמד ליד הגורים שלה. אלה גם סוג הסיפורים שהתושבים באזור מוטרדים מהם, מצב בו התן יכול להיות תוקפני".

לפני כמה שנים התחילה עירית להיות פעילה בקבוצה 'שומרים על פארק הירקון', שנועדה להתמודד עם כל מיני שינויים שחלו בפארק, וביניהם – הריסה של בתי גידול בעקבות פרויקטי בנייה בשטחו. הדבר העצים את הקשר שלה עם חיית הבר שהפכה קרובה לליבה. "גם אני פחדתי מהתנים, פחדתי מהסטיגמות שיש עליהם, עד יום אחד בשנת 2016 בו העירייה תפסה תן שהסתובב בין החצרות בשכונה שלנו והמיתה אותו כי לכאורה חשבו שיש לו כלבת", דרוב משתפת, "הבנתי שהם נופלים בין הכיסאות. השטח הוא לא של רשות הטבע והגנים אלא שטח עירוני – לכן אין מי שמגן עליהם".

"מדובר בחיה מדהימה, שגם חשובה למערכת האקולוגית בשל היותם ניזונים ממכרסמים, זוחלים ופגרים. הם בעצם סניטרים טבעיים", ממשיכה דרוב להסביר, "תושבים פונים אליי כדי שאעזור להם להציל תן פצוע או גוסס, או במקרים מורכבים יותר בהם למשל התן נכנס לחצרות כשהבנייה באזור דוחקת אותו אליהן".

תנים בפארק הירקון (צילום: דורון מרגוליס)

גם סביב הסיבה שהתנים מגיעים לתוך השטחים העירוניים יש הרבה סטיגמות ורובן אינן נכונות, היא מוסיפה. "הרס בתי הגידול של התנים באזורים הירוקים בעיר יגרום לזה שלאט לאט נראה אותם מתקרבים אלינו יותר ויותר. מדובר בחיה חכמה וסתגלתנית שיודעת שבהיעדר מזון בבית הגידול יש לה פה בופה – האשפה, מבקרים שמשארים בפארק את הזבל שלהם אחרי פיקניקים, מבחינתם זו פינת האכלה", כך דרוב.

"אני כבר 20 שנה בעיר", מספרת האזרחית ולא המומחית לי, "נתקלתי בהמון תנים בפארק ובסביבתו ומעולם לא חוויתי איתם היתקלות תוקפנית. אין צורך בפאניקת תנים – אני חושבת שתנופת הבנייה בעיר ממש הביאה אותם לקצה. אני גם קצת מבינה אותם, לא נעים כשהופכים את הבית שלך לאתר בנייה. מי כמוני יודעת".

מה שמחזיר את התנים אל אזורי המגורים שלנו שוב ושוב הוא האינטראקציה שבני האדם יוזמים איתם. "יש תושבים שלצערי מאכילים את התנים באופן יזום, כמו חתולים, וזה גרוע מאוד. זו לא התזונה שלהם, זה משנה את ההתנהגות הטבעית שלהם שמיסודה מפחדת מבני אדם ומתרחקת מהם", מסבירה לסיכום דרוב, המומחית – "זה יוצר התנייה – התן יתקרב יותר לבני אדם מתוך ציפייה לקבל אוכל. התופעה הזו יוצרת מעגל נורא – הם מתקרבים לבני אדם מטווח אפס ואלו מפחדים מהם ומתקשרים לרשויות שהרבה פעמים לוכדות אותם".

תנים בפארק הירקון – עירית דרוב

ובכן, ניכר שהתנים לא מתכוונים לעזוב את אזורנו בזמן הקרוב כל עוד הבנייה תמשיך ותתעצם – אך מה אפשר לעשות כדי לעזור לשיכוך התופעה ובעיקר כדי לא להיפגע? "בדרך כלל אם ניתקל בתן הוא אמור לברוח. אבל – כדי לנסות ובכל זאת להרחיק אותם מאזור המגורים יש לסגור את הפחים ברחוב ובחצרות וכמובן לא להאכיל ולא ללטף, לכבד אותם מרחוק", כך דרוב. "הרשויות מחסנות את התנים לכלבת באזור המרכז, לכן אין מה לחשוש – הם לא תוקפנים מטבעם. היללות בלילות נובעות מזה שהם בתקופת הייחום ומחפשים פרטנרים. אני דווקא נהנית מזה".