לילה

חשיפה ארוכה: כך נראה עשור בחיי הלילה של תל אביב

סיפורי לילה. צילום: תום מרשק
סיפורי לילה. צילום: תום מרשק

במשך כעשר שנים תיעד הצלם תום מרשק את חיי הלילה בעיר. לרגל השקת הספר "יומן" שמאגד את הצילומים הללו הוא כותב על כמה מהתמונות האהובות עליו, שמספרות סיפורים קטנים על הלילה העירוני

30 בדצמבר 2019

יצירתיות מעוותת | Dioz

כשאני מצלם את דיוז – אמן הרחוב הצבעוני ביותר שאני מכיר וחבר קרוב כמו אח – יוצא לנו תמיד משהו מפתיע חדש. בדרך כלל זה יקרה אחרי מספר שעות בלתי מוגדר וערמת פחיות בירה, לפני או אחרי יציאה או סתם באמצע שבוע כשבא לנו להעביר יחד את הערב ולדבר על מה שרק אפשר ושאולי לא נזכור בבוקר שאחרי.

בחרתי בצילום הזה כי מבחינתי הצלחתי להעביר את הדמות ברגע שמספר המון על היצירתיות של הבן אדם בצורה די מעוותת, מלאה בהומור, בירה ביד ותמיד עם לק מוזר.

צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק

ציור מתקופת הרנסנס | פוגו בצימר

את רגע הפוגו הזה צילמתי באחד מהפינות האהובות עליי בעיר – הצימר. זה צילום אחד מתוך סדרת צילומי פוגו שאני אוהב לצלם באמצע רגעים מלאים אנרגיה, רעש ובלגן. הוא מודפס בפורמט קטן משום שכשאני מסתכל עליו מרחוק הוא תמיד מזכיר לי ציור מתקופת הרנסנס. באינטראקציה בתוך הקנבס של מסגרת המצלמה קורה עולם ומלואו, מלווה בשקט מוחלט ורגע נצחי בתוהו ובוהו.

צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק
סיפורי לילה. צילום: תום מרשק
סיפורי לילה. צילום: תום מרשק

שכבות מתקלפות של העיר | שלט חוצות

היום רוב שלטי החוצות הם כבר דיגיטליים, מוארים בלדים או כל המצאה טכנולוגית חדשה.

שלט החוצות הזה תפס לי את העין באינסוף השכבות שנגלות לעין, שכבות שנתלשו כדי להוסיף עוד שכבה חדשה. כמו תקופות של העיר, שמשנה את פניה ובכל תקופה משהו חדש נולד, דמות חדשה סוחפת ומועדון חדש מנסה לעשות את מה שאולי עדין לא עשו.

אני ממש יכול לדמיין את הפעולה האגרסיבית של גירוד השכבות, להריח את שכבות הדבק. מבחינתי כמו בלכידת רגע של בן אדם בצילום גם פה לכדתי רגע, מושלם מבחינת הצבעים והפרטים שפשר לגלות בין השכבות. כל זה לפני שישברו את השלט המושלם הזה ויבנו במקומו שלט זוהר בחושך.

צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק

אהבה לחוסר שלמות | ג'ואנה ראס

ג'ואנה היא מבחינתי אחת הפרפורמריות המעניינות בעיר. מאחורי ולפני האיפור יש דמות מרתקת ומלאה בתוכן שליוויתי מתחילתו של הליין קרוס לפני יותר מארבע שנים, כשליינים של דראג עדיין היו  "מחתרתיים" בעיר והיה אפשר לספור בקלות את האנשים בקהל.

היום זה כבר אחד מהטרנדים החמים בעיר. בחרתי בפורטרט הזה בגלל האופן שבו הוא מעביר את האהבה לחוסר השלמות והופכת אותה בעצם למושלמת, צבעונית הומוריסטית, ובמקביל – מלאה באינסוף רגש של מבט חד ועמוק.

צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק

תופסות אוויר | יובל ולינור

עוד אחד מהרגעים האלה שיוצאים לרגע מהאלפא לנשום אוויר בפאי. תפסתי ברגע ספונטני מאוד את יובל ולינור, סטודנטיות אופנה מוכשרות ומיוחדות כל אחת בלוק מושקע ומהפנט. בזמן שאני הולך מאחוריהן במקרה, לא יכולתי שלא לשלוף את המצלמה. תוך כדי כך לינור הבחינה בי והסתובבה עם חיוך וקריצה שהשלימו את הפאזל.

צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק
צילום: תום מרשק

השקת הספר בתערוכת "סיפורי לילה", מזא"ה 9 תל אביב, 2.1