100 מיליון דולר, בייבי: הוליווד למדה איפה לשים את הכסף הגדול

השנה, לראשונה בהיסטוריה של הקולנוע, מקבץ במאיות זכו לביים סרטים בתקציבי ענק. בהוליווד הבינו שזאת השקעה נבונה ולא רק יח"צ טוב – רק תראו מה הולך לקרות בקרוב

מתוך "ציפורי הטרף: והארלי קווין המהממת"
מתוך "ציפורי הטרף: והארלי קווין המהממת"
9 במרץ 2020

בכל פעם שאני כותבת פוסט על במאיות בהוליווד ועל הקשיים שמוצבים בפניהן כנשים, אני מקבלת תגובות מבטלות מגברים שאני לא מכירה ושאף פעם לפני כן לא הגיבו על שום דבר אחר שכתבתי. בעקבות טקס האוסקר, למשל, שבו "פרזיטים" גרף את כל הקופה בעוד "נשים קטנות" נותר בידיים כמעט ריקות, כתבתי: "כמו שאמריקה כבר בחרה נשיא שחור, אבל עדיין לא הסכינה לבחור נשיאה, כך הוליווד העניקה אוסקר לסרט קוריאני של במאי קוריאני לפני שהסכינה להעניק את הפרס לסרט של במאית על נשים". כמה מגיבים לא הבינו על מה אני קובלת, אז המשכתי והסברתי: "על זה שלא נותנים לבמאיות לביים סרטים בתקציבים סבירים, ובמקרים הבודדים שכן אז רק על נשים, ועל זה שלא חושבים שסרטים על נשים הם חשובים מספיק או קופתיים מספיק". זה היה הנוסח של אחת התגובות שקיבלתי: "כמו שאני מבין את הוליווד, מוקדי הכוח מבינים רק כסף ולא אכפת להם מי מביים – גבר, אישה או חציל".

התגובה הזאת, שמייצגת את החשיבה של הרבה אנשים, מתעלמת בעקשנות מהמציאות ההוליוודית במאה שנה האחרונות. עם זאת, השנה יש חדשות טובות: "מולאן", שיוצא בהמשך החודש, הוא ראשון במקבץ סרטים עתירי תקציב שבוימו על ידי נשים ומיועדים לצאת בחודשים הקרובים. הרימייק של דיסני ללהיט המצויר מ-1998, על נערה סינית שמתחפשת לבחור ויוצאת לשדה הקרב, הופקד בידיה של ניקי קארו ("לרכוב על הלווייתן"), שעבדה עם תקציב של 200 מיליון דולר. הסרט גם צולם על ידי אישה – מנדי ווקר.

מתוך "מולאן"
מתוך "מולאן"

בניגוד למסלול של במאים צעירים ולבנים, במאיות שיצרו להיטי אינדי לא מזכירות לאף אחד מבעלי ההחלטה את עצמם, והן מחכות לשווא לטלפונים מהוליווד

הטריילר של "מולאן" עורר תלונות על כך שאין שירים ואין זכר לדרקון הקטן מושו, אבל זה לא צריך לעמוד בדרכו של הסרט לשבור קופות. מה שכן עלול להזיק הוא וירוס הקורונה. כמעט כל בתי הקולנוע בסין סגורים עכשיו, ולא רק שזה השוק השני בגודלו לקולנוע הוליוודי, זה השוק שדיסני בנתה עליו כשליהקה לסרט שלל כוכבים סיניים. מה גם ש"מולאן" הוא הסרט ראשון של דיסני שקיבל דירוג PG-13 המגביל את קהל היעד. אז יש לי עוד תאוריית קונספירציה לגבי מקורו ומטרתו של וירוס הקורונה – לעצור נשים מלהתקדם. ואל תגידו שהטיימינג לא חשוד (אימוג'י קורץ).

23 מתוך 683

לפני שנה פרסם אתר חדשות הבידור The Wrap רשימה של כל תשע הנשים שביימו סרטים בתקציבים של יותר ממאה מיליון דולר. הרשימה כללה שני סרטים שבוימו על ידי צמד של גבר ואישה, וגם את האחיות לילי ולאנה ואשובסקי, שספק אם היו זוכות לביים את "ענן אטלס" אלמלא ביימו לפני כן את "מטריקס", כשהעולם עוד הכיר אותן כאחים אנדי ולארי ואשובסקי. בכל אופן, הרשימה של סרטים בתקציבים גדולים שהוליווד הפקידה עד לפני שנה בידיהן של נשים קצרה עוד יותר.

קתרין ביגלו הייתה הראשונה. זה קרה ב־2002 עם סרט הצוללת "2־K", אחרי שכבר ביימה שישה סרטי אקשן. גם את התקציב הזה, בעצם, היא לא קיבלה מהוליווד, אלא מנשיונל ג'אוגרפיק, מה שהפך את "2־K" לאחת ההפקות העצמאיות הכי יקרות מעולם. הסרט לא עשה קופה, וחלפו שש שנים בטרם הצליחה ביגלו להרים את סרטה הבא, הפעם בתקציב דל של 15 מיליון דולר. לסרט הזה, שעוקב אחר חבלנים גברים במלחמת עיראק, קוראים "מטען הכאב", והוא היה ליחיד עד כה שזיכה אישה בפרס הבימוי. אבל גם אחריו ביגלו המשיכה לעבוד עם תקציבים מוגבלים. הבמאיות האחרות ברשימה הכה קצרה הן ג'ניפר נלסון ("קונג פו פנדה 2"), פטי ג'נקינס ("וונדר וומן"), אווה דוברניי ("קמט בזמן"), וניקי קארו ("מולאן").

מתוך "וונדר וומן"
מתוך "וונדר וומן"

עוד כמה מספרים רלוונטיים: ב־2018 התפרסם באתר The Black List ניתוח סטטיסטי של התקציבים שהוליווד השקיעה בסרטים בעשור שקדם לפרסום הרשימה. על פי אותו ניתוח, מתוך 683 סרטים עם תקציבים של יותר מ־40 מיליון דולר, רק 23 בוימו על ידי נשים, שזה 3.4 אחוזים. נוסף לכך, ניתוח ההכנסות גילה שההכנסה החציונית של הסרטים שבוימו על ידי נשים הייתה גבוהה יותר משל הסרטים שבוימו בידי גברים. אמנם 23 סרטים זה מדגם קטן, אבל זו בדיוק הבעיה.

"אם היא מביאה את הג'ובה, הוא ייקח אותה לתפקיד", כתב אותו מגיב המצוטט למעלה. אבל איך הוא יידע אם לא ייתן לה הזדמנות? "פשוט צריך לעשות סרטים טובים ולהוכיח, ונכון, היום נשים צריכות כאילו לעלות עוד מדרגת ביניים לפני שהן משתוות לבנים", הוא המשיך וטען. אבל המציאות הוכיחה שרק נשים נדרשו להביא הוכחות, וזה עדיין לא הספיק.

מה שמזכיר לנו

בעשור האחרון שלל במאים צעירים ולבנים שעשו סרט עצמאי דל תקציב אחד שזכה להצלחה מסוימת, מיד הוזמנו על ידי האולפנים לביים הפקות בתקציבי עתק. כמה דוגמאות: עם כרטיס ביקור של סרט אחד בלבד בשם "על אחריותכם בלבד" (שהכניס בקופות 4.4 מיליון דולר), קולין טרוורו הוזמן לביים את "עולם היורה" בתקציב של 150 מיליון. מרק ווב נשכר לביים את "ספיידרמן המופלא" על בסיס "500 ימים עם סאמר". כך היה גם עם ג'וש טראנק ("ארבעת המופלאים"), גארת' אדוארדס ("גודזילה"), ג'ורדן וויט־רוברטס ("קינג קונג: אי הגולגולת"), וזאת רק רשימה חלקית. "זה בגלל שהגברים רואים את עצמם בבחורים האלה", הסבירה מליסה סילברסטין, העורכת של אתר "נשים והוליווד". לראיה היא ציטטה ראיון עם המפיק של "עולם היורה", שבו סיפר שהיה זה הבמאי בראד בירד ("משפחת סופר על") שהציע את טרוורו לספילברג ואמר לו: "הבחור הזה מזכיר לי את עצמי".

במאיות שיצרו להיטי אינדי, לעומת זאת, לא הזכירו לאף אחד מבעלי ההחלטה את עצמם, וחיכו לשווא לטלפונים מהוליווד. פטי ג'נקינס, לדוגמה, כתבה וביימה את "מונסטר" עתיר הפרסים (בהם אוסקר לשרליז ת'רון) ב־2003, אבל חלפו עוד 14 שנים, שבמהלכן ביימה פרקים בסדרות טלוויזיה, בטרם זכתה לביים את "וונדר וומן". והיא עוד המודל החיובי יוצא הדופן.

מתוך "מונסטר". אף אחד לא התקשר לפטי ג'נקינס
מתוך "מונסטר". אף אחד לא התקשר לפטי ג'נקינס

הצלחת אשת הפלא ב־2017 הרחיבה מעט את הסדק בחומה ההוליוודית. אבל למה בעצם שהצלחה, או כשלון (כמו במקרה של "קמט בזמן"), של במאית אחת יעידו על נשים אחרות? האם כשלון סרט של גבר אחד מעיד על כשלון הגברים כולם?

רק השנה, כאמור, אפשר להתחיל לראות שינוי של ממש, ונראה שהוא פרי המאבק של תנועת Time's Up, שהוקמה ב־2018 כתגובה לאפקט וויינסטין. התנועה לא רק מספקת ייצוג משפטי לנשים שסובלות מהטרדה מינית במקום העבודה, אלא גם פועלת למען תשלום שווה בעבור עבודה שווה, וייצוג שווה בתקשורת. אחת הדרישות שהציבה התנועה זכתה לשם "אתגר ה־4 אחוז". השם מתייחס לתחקיר של אוניברסיטת דרום קליפורניה שמצא שרק ארבעה אחוזים מתוך 1,200 הסרטים המובילים של האולפנים בין 2007 ל־2018 בוימו על ידי נשים. האתגר (המאוד לא מסובך): להתחייב להפיק סרט בבימויה של אישה בתוך 18 חודשים. בינואר 2019 יוניברסל היה לאולפן הגדול הראשון שהתחייב לעמוד באתגר. מיד אחריו התחייבו גם אולפני MGM, והאווירה בהוליווד התחילה כנראה להשתנות באמת, ולא רק בנאומים על במת האוסקר.

הכסף הגדול ביותר נמצא, כידוע, בפרנצ'ייזים, ובהוליווד סוף סוף קלטו שיש קהל גדול לסרטים על גיבורות־על, ושאלו לא רק יחסי ציבור טובים, אלא גם השקעה נבונה לתת לנשים לביים אותם, ואת התוצאות נראה בחודשים הקרובים. DC קומיקס שכרו את קאתי יאן לביים את "ציפורי הטרף: והארלי קווין המהממת", והפקידו את "The New Gods" (על גזע של חייזרים) בידי אווה דוברניי. במארוול החתימו את קייט שורטלנד לביים את "אלמנה שחורה" (מאי 2020), ונתנו לקלואה ז'או את "נצחיים" עם אנג'לינה ג'ולי (נובמבר 2020). גם נטפליקס, שנותנת יותר הזדמנויות לבמאיות מכל האולפנים יחד, נכנסה לתחום הקומיקס, והחתימה את ג'ינה פרינס־בייתווד לביים את "המשמר הישן". הסרט, בכיכובה של שרליז ת'רון, מספר על חבורת שכירי חרב בני אלמוות. וכמובן, פטי ג'נקינס הייתה לבמאית הראשונה בהיסטוריה שזכתה לביים גם את סרט ההמשך ללהיט שיצרה, ובעוד חודשיים נראה את גל גדות ב"וונדר וומן 1984".