בארה"ב מבטלים את "רוזאן", בישראל מעלים מחזמר משירי אייל גולן

בזמן שרשת ABC זרקה את רוזאן בר מכל המדרגות בגלל ציוץ גזעני, הקאמרי הודיע שהוא מעלה מחזמר משירי גולן. תגידו מה שתגידו על ארה"ב - שם לפחות משלמים מחיר על התנהגות לא הולמת

29 במאי 2018

בארצות הברית ביטלה היום (שלישי) רשת ABC  את העונה הבאה של "רוזאן" לאחר ציוץ גזעני של רוזאן בר, שרמזה שיועצת לשעבר של אובמה דומה לקוף. בישראל הודיע היום תיאטרון הקאמרי על העלאת מחזמר משיריו של הזמר שנחשד בעבר בקיום יחסי מין עם קטינות (ושהתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות), אייל גולן. לכאורה, אין קשר בין הדברים, אבל אפשר ללמוד מהם הרבה על ההבדלים בין החברות הישראלית והאמריקאית והתנהלות גופי התרבות במדינות.

Image result for roseanne barr tweet

לא פעם טוענים שארצות הברית היא מדינה שבנויה על יסודות ציניים וצבועים, ושתרבות הפוליטיקלי קורקט בסך הכל מסתירה גזענות וסקסיזם שמובנים בתרבות שלה. זה אולי נכון, אבל העובדה היא שיותר ויותר מוסדות מתנערים מאנשים שההתנהגות שלהם לא הולמת את הקודים המוסריים המצופים, בעוד בישראל לרוב מטאטאים את הדברים מתחת לשטיח במקרה הטוב, ומתעלמים במופגן במקרה הרע.

מקרה אייל גולן הוא סוגייה שראוי לשוב ולהזכירה ולא לתת לזיכרון הקצר למחוק אותה. בחודשים הראשונים שלאחר היוודע דבר החקירה נגדו, ב-2013, חלה ירידה בהשמעת שיריו ברדיו ובהופעותיו. מייד אחרי סגירת התיק – מחוסר ראיות, לא מחוסר אשמה, וכשאביו מורשע ונידון למאסר – הכל חזר לקדמותו. מאז גולן חזר למעמדו ואף חיזק אותו כמלך הבלתי מעורער של המוזיקה הישראלית. השנה צפויה לעלות בקשת תוכנית משותפת שלו ושל אביב גפן, והנה אנו מתבשרים על "זה אני", מחזמר שכתב מאור זגורי שיעלה בדצמבר בקאמרי, שמבוסס על שיריו של גולן. אם זה לא מספיק, בקאמרי מסבירים שהמחזה הוא גם "סיפור על עוצמה נשית". העלילה, אגב, לא קשורה לגולן והיא מספרת על אב שמנסה לשכנע את בנותיו לקחת לידיהן את הניהול של התזמורת האנדלוסית שהוא מנהל.

בארצות הברית גולן היה מזמן מורד אחר כבוד מהבמה, ואילו כאן הוא זוכה לחומה בצורה של יחצ"נים, עורכים, מנהלים, אנשי תקשורת ותעשייה ששומרים על מכרה הזהב שהוא מכל משמר. ראו מה קרה עם ג'פרי טמבור ב"טרנספרנט" וכעת ב"משפחה בהפרעה". ראו מה קרה עם לואי סי.קיי. ראו מה קרה עם כל מצעד המטרידנים בשנה האחרונה. וראו כעת את רוזאן בר, ש"קפצה" לה הגזענות, איך תוך שעות מרגע הציוץ הודיעה הרשת על ביטול התוכנית שלה. רוזאן בר היא לא nobody. מדובר באחת מנשות הטלוויזיה החזקות והמפורסמות בארצות הברית. גם היא, כמו גולן וכמו מרבית הגברים בהוליווד ששמם נקשר בעניינים מוסריים, לא הורשעה ולא הואשמה. אבל התעשייה בארצות הברית הבינה משהו – לא צריך בית משפט כדי לעשות דברים נכון.

וזה מביא אותנו לנקודה האחרונה. לא צריכים להיות תמימים. בר לא נזרקה מהמדרגות בפומבי כי רשת ABC החליטה שהיא מוסרית יותר מהאפיפיור. בארצות הברית שבה הפוליטיקלי קורקט שולט, הקהל מצביע ברגליים נגד מי שלא מתיישר עם הקודים המוסריים המצופים, ומוסדות התרבות מרוויחות נקודות על "התנהגות ראויה". בישראל זה לא מזיז לאיש. זמרים ושחקנים יכולים לעשות מה שהם רוצים מכיוון שהם יודעים שבתעשייה לא יגעו בהם לרעה, כי זה לא עולה כסף; לקהל זה לא משנה ולכן התעשייה לא גורמת למי שמתנהג בצורה כזו או אחרת לשלם על מעשיו.

מחשבה לסיום: מחזה נוסף שעולה בקאמרי בעונה הקרובה הוא "אוליאנה" מאת דייוויד מאמט, העוסק בסטודנטית שמגישה תלונה על הטרדה מינית נגד מרצה שלה באוניברסיטה, ומכוון לעידן ה-MeToo#. מעניין כמה מקהל המנויים ילך ל"אוליאנה" ולאחר מכן ל"זה אני".