פסטיבל פרינט סקרין הולך בגדולות: "לא מתעניינים בפוליטיקה מקומית"

פטריות מאכל מזבל רעיל, חליפות קבורה אקולוגיות ומערכת בינה מלאכותית שמעצבת עולם אלטרנטיבי במציאות המדומה – איך כל אלו קשורים לאמנות? פסטיבל פרינט סקרין שמוקדש לאמנות ולתרבות דיגיטלית מנסה לענות על השאלה הזאת, והשנה בחר לשלב את תחומי האמנות עם ביולוגיה וביוטכנולוגיה.

בין שלל אירועי הפסטיבל שייערך בשבוע הבא (רביעי עד שבת) בסינמטק חולון תוכלו למצוא מופע אינטראקטיבי של אמנית הפרינג' האמריקאית קארה פרנסיס, שמזמינה את הקהל לפתח דיאלוג עם מערכת בינה מלאכותית, התערוכה "אי־בית" שמתבוננת על הבית כעל אורגניזם חי על ידי אמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים, ומפגש עם המדענית ג'יי רים לי שבונה חליפות קבורה עשויות מפטריות שמפרקות את גוף האדם בצורה ידידותית לסביבה. הפרויקטים האלו מסמנים את הפריחה האדירה בכל העולם בנושאים של סביבה, טבע וטכנולוגיה. "הנושא השנתי הגיע מתוך רצון לתת במה ראשונה בהיקפה בישראל לאמנות שעושה שימוש בביוטכנולוגיה". אומר ליאור זלמנסון, המנהל האמנותי של הפסטיבל זה שבע שנים. "הפסטיבל ממשיך לעסוק באמנות ובתרבות דיגיטלית והכותרת 'חי, צומח, דומם' מאפשרת לנו להציג אמנים וחוקרים שתוהים לגבי 'האנושי' ו'הטבעי' לאור התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית והרובוטים ולא רק הביולוגיה".

תוהה לגבי ה"אנושי" וה"טבעי". ליאור זלמנסון (צילום: יוליה לויט)

זלמנסון, שחי בשנים האחרונות בניו יורק ומרצה באוניברסיטת ניו יורק (NYU) בתחום טכנולוגיה וחברה, מציין כי אחד השיקולים בבחירת נושא הפסטיבל הוא רלוונטיות לשיח העולמי. "הפסטיבל הוא תחת ניהולו של סינמטק חולון, אז שאלה רלוונטית נוספת היא איך לקשר את הנושא לקולנוע ולתמונה הנעה בכלל. חוץ מזה, השאלה אולי החשובה מכולן היא איזה נושא הוא 'פסטיבלי' – מעורר עניין, מאתגר אבל גם עם פוטנציאל לחוויות מהנות ולחיבורים מרתקים".

יש לא מעט משתתפים בינלאומיים השנה, אולי יותר מישראלים. יכול להיות שנושאים של טבע וביולוגיה פחות מעסיקים את התרבות הישראלית? אולי זה לא רלוונטי לנו?

"אני מאמין שכאשר מסתכלים על הנושאים הרחבים באקולוגיה, ברמת אדם וסביבתו, מגלים מלא עבודות ואמנים ישראלים שנכנסים תחת ההגדרה. הבעיה שזה לא מושך תקשורת ותשומת לב כמו עבודות שמתסיסות איזו סוגיה פנימית פוליטית, בדיוק כמו שבמהדורת החדשות נושאים של איכות הסביבה לא יהיו הידיעה הפותחת. שנית, עבודות המשלבות אמנות וטכנולוגיה דורשות מוסדות הכשרה, מעבדות וחללי עבודה מיוחדים ויקרים שלא תמיד קיימים ומתאפשרים בארץ. הפסטיבל שלנו בוחר בחירה מודעת להיות בינלאומי. אנחנו לא מעוניינים להיכנס לפוליטיקה וזהות מקומית כי יש כבר מספיק מוסדות ואירועים שעושים זאת בהצלחה. הפוליטיקה שמעניינת אותנו בפסטיבל היא גלובלית ולכן המשתתפים הם מכל העולם והזוויות השונות שהם מאירים לגבי הנושא השנתי הם מה שמייחד אותנו".

אורי אליסר – פרוייקט הגריד

גם נושאים אקולוגיים מקבלים תשומת לב מיוחדת בפסטיבל השנה. גולת הכותרת היא התערוכה "Alien Minds", שמתייחסת לאחד הנושאים החמים באמנות בשנים האחרונות – הפוסט אנושיות. אם בשנות ה־60־70 אמנים יצאו לטבע ויצרו עבודות שחקרו את הקשר בין הסביבה לחברה ולקהילה, בשנים האחרונות אמנים מוציאים מהמשוואה הזאת את ההקשרים האנושיים. התערוכה כוללת בין השאר מופעי סאונד מתהליכי תסיסה של שימורי ירקות, מראה אינטראקטיבית שיוצרת פורטרטים מזבובים, מחילות של נמלים שהופכות לפסלי אור ועבודות אמנות שמשתנות בהתאם לבינה מלאכותית.

גלי בליי – המסע בארץ פאניקאוטופיה

יש עכשיו פריחה של תפיסות אקולוגיות חדשות. איך הרעיונות האלו באים לידי ביטוי באמנות לדעתך?

"לפני כמה שנים כל עולם האמנות דיבר על האנתרופוקן. זה כינוי לעידן שבו אנו חיים כביכול, שבו האדם הפך להיות השפעה כה מהותית והרסנית על הסביבה עד שיצר למעשה השפעה ברמה גיאולוגית על כדור הארץ. תערוכות רבות נאצרו סביב התמה הזו והתייחסו ל'סוף הטבע' בדרכים שונות. לדעתי הרבה מזה היה אקדמי ולא ברור לקהל. הרגע שזה מתחיל להיות מעניין, הרגע שבו אמנים באמת יכולים לחדש, הוא כשהם מנסים לדמיין מחוץ לנקודת הראייה הצרה וההומניסטית ששמה את האדם במרכז. זו לכאורה משימה בלתי אפשרית עבור האמן שהוא אחרי הכל אדם, אבל יותר ויותר מדברים עכשיו על 'סובייקטיביות לא אנושית' – על התודעה של הלא אנושי ועל הרוח במכונה. האם צורות חיים לא אנושיות מסוגלות ליצור אמנות? האם בינה מלאכותית יכולה להיות יצירתית? אנחנו נוגעים בנושא הזה בפסטיבל השנה כי אנחנו מאמינים ששם אולי טמונה פריצת הדרך האמנותית של השנים הבאות".

פסטיבל פרינט סקרין, סינמטק חולון, גולדה מאיר 6 חולון, רביעי־שבת (21.6־24.6), 180־38 ש"ח