הגלויה: "דרוש גיבור" מרתקת לא פחות ממלחמות הסמים של בולטימור

הסדרה החדשה של דיוויד סיימון מתרחשת הכי רחוק מהעולם התחתון שרק אפשר: בלב דיון ציבורי על שיכוני עוני בפרברים הלבנים של ניו יורק. התוצאה מרתקת ודרמטית

אוסקר איזק ב"דרוש גיבור". צילום: פול שירלדי
אוסקר איזק ב"דרוש גיבור". צילום: פול שירלדי
19 באוגוסט 2015

דיוויד סיימון – איש שהפך את החיים שלכם לגיהינום כשיצר את הסדרה שנתנה להרבה יותר מדי אנשים מנדט לתפוס עליכם תחת ולהגיד "תראו אותי, אני ראיתי 'הסמויה' ואתם לא" – עושה טלוויזיה המבוססת על הרגישות לסיפור ולשפה שרכש בשנותיו כעיתונאי חוקר. הוא ידוע כמי שלוקח לו זמן להתניע סיפורים שרק מחכים להתפרץ. צורת הסיפור הנטורליסטית שלו, הנאמנה כל כך לדמויות ולמקום שהן מגיעות ממנו, נוכחת בכל צליל ופריים של "דרוש גיבור" (במקור: "Show Me a Hero", שם השאוב מציטוט של פ' סקוט פיצג'רלד – "הראה לי גיבור, ואכתוב לך טרגדיה"), המיני סדרה החדשה שלו.

"דרוש גיבור" מתחילה עם שיר של ברוס ספרינגסטין, ממשיכה עם שיר של ברוס ספרינגסטין ולקראת סיום מופיע עוד שיר של ברוס ספרינגסטין. אבל במקום שברוס – הבוס הנצחי של הרוקנ'רול של ניו ג'רזי יהווה איזו אסמכתה מזויפת של אמריקאיות שורשית – "דרוש גיבור" עושה בו שימוש אירוני. "דרוש גיבור" היא סיפור על גיבורים, אבל גם על האנשים שהם פוגעים בהם בדרכם למעלה.

מתוך "דרוש גיבור"
מתוך "דרוש גיבור"

אחרי בולטימור וניו אורלינס, סימון הולך לעיר יונקרס שבמדינת ניו יורק, אשר בסוף שנות ה־80, אחרי שנים של התחמקות מהחוק, נדרשה להתניע מחדש את תוכנית הדיור הציבורי שלה. תושבי יונקרס הלבנים והמבוהלים מגיעים לישיבות מועצת העיר כדי למחות כנגד ה"פגיעה" בשכונות (ובערך הדירות) שלהם. הם אפילו מבצעים מהפך פוליטי מקומי ומעלים לשלטון את ראש העיר הצעיר ביותר בארצות הברית – ניק ווזיקסו בן ה־28. אוסקר אייזיק ("בתוך לואין דיוויס") משחק את ניק השאפתן וחסר המעצורים – תכונות שהוא חושב שיעזרו לו לנהל את יונקרס – עד שהוא מגלה שכראש העיר הנבחר הוא צריך לציית לחוק ולהוציא לפועל את התוכנית כפי שדורש השופט.

המתח שנוצר הוא בין השלטון לבין תושביה הלבנים של יונקרס, שמרגישים שהיותם אזרחים מצביעים מעניקה להם בעלות על העירייה. זהו כמובן עוד תירוץ של סיימון לצלול למערכה פוליטית מסובכת וטרגית, על שחקניה הראשיים והמשניים. מצד אחד הוא מציג את הסיפורים של תושבי שיכוני המריבה: משפחה שצריכה לעלות במדרגות כי במעלית מתבצעת עסקת סמים, אישה בת 47 החולה בסוכרת ונאלצת לעזוב את עבודתה, זוג צעיר המצפה לילד; מהצד השני של העיר יש ציבור פריבילגי וזועם המחפש דרכים חדשות ויצירתיות להסביר למה הוא לא מעוניין לראות שיכוני דיור ציבורי צצים בחצר האחורית שלו בלי להישמע גזען. כל אלה נרקמות לאט, בזהירות ובחסות הבימוי העדין של פול האגיס (שזכה באוסקר על "קראש"), המעניק לגיבורים את כל רגעי החסד הנדרשים להם אך גם מצליח לתת תחושה של בהילות. "דרוש גיבור" היא עוד סדרה של דיוויד סיימון המתייחסת בכבוד לכל הדמויות שבה, ודווקא בגלל זה ההליכה שלהם לאבדון היא טרגית כל כך.

 "דרוש גיבור", yes Oh. ימי שני ב־22:00

השורה התחתונה: חשבתם שזה נושא משעמם לסדרת טלוויזיה? תחשבו שוב. ציון: 9