הקאמבק של צער גידול בנות: אל תבואו עם ציפיות גבוהות

לדור ה־Y יש יחס אמביוולנטי לנוסטלגיה. אנחנו בזים לרומנטיזציה של העבר אבל בו זמנית ממהרים להקליק על כל לינק שמכיל משהו מהילדות שלנו. בנטפליקס ניצלו את העובדה הזאת כדי להחיות את "צער גידול בנות" בצורת "Fuller House", בידיעה שהיא תביא באזז מפה ועד להודעה חדשה, בלי קשר לטיב התוצאה.

אנחנו פוגשים את משפחת טאנר בשנת 2016. הבת הבכורה די.ג'יי (קנדיס קמרון) מתגוררת בבית המשפחה הישן והמוכר בסן פרנסיסקו ומגדלת שלושה בנים זמן קצר לאחר שבן זוגה נהרג. איתה עוברות לגור האחות הקטנה סטפני (ג'ודי סוויטין) והחברה הטובה קימי גיבלר (אנדראה בארבר) יחד עם בתה ראמונה. גם אבא דני (בוב סאגט), הדודים ג'סי וג'ואי (ג'ון סטאמוס ודייב קולייה) והדודה בקי (לורי לופלין) מפציעים, וכולם מתבלים את התסריט הצפוי והמלא בקלישאות משפחתיות ובמשפטי מחץ בני 20 שנה. רק האחיות אולסן, שגילמו יחדיו את הטאנרית הצעירה מישל, עסוקות מדי בניהול אימפריית האופנה שלהן בניו יורק, כפי שהמשפחה דואגת להזכיר לקהל בפיילוט.

הרשת כבר התמלאה בביקורות ששוחטות את הסדרה על היותה קלישאתית, רדודה, מביכה וכמעט בלתי ניתנת לצפייה. דבר ראשון: How rude. שנית – למה בדיוק ציפיתם? אפשר לומר ש"Fuller House" פונה לשני קהלים. הראשון הוא אותו הקהל ש"צער גידול בנות" פנתה אליו בשנות ה־90 – האמריקאים השמרנים שמחפשים חומר צפייה לכל המשפחה, רק שבמציאות הטלוויזיונית של היום בכלל אין להם במה לצפות. עבורם "Fuller House" היא מוצר לא כל כך נורא. הוא אולי לא מתוחכם או מצחיק, אבל לא כולנו מתוחכמים או מצחיקים, ולפחות "Fuller House" בגלגולה החדש מלאה בדמויות נשיות מגוונות ונהדרות שאפשר להשאיר איתן את הילדות בשקט. די.ג'יי, סטפני וקימי הן נשות קריירה רציניות, אימהות חד הוריות, סקסיות לאללה ולמרבה ההפתעה – לא מעצבנות אפילו קצת.

הפלח השני של הקהל הוא ילדי הניינטיז שמתים על באזזפיד ועל קניה ווסט, שגדלו על "צער גידול בנות" אף שגם בזמן אמת ידעו שלא מדובר בטלוויזיה טובה, והיום מתייחסים אליה בחיבה נוסטלגית, בקריצה מהולה בבוז. אלה לא באמת יכולים ברצינות להתלונן שקיבלו גרסה מעודכנת של אותו הדבר (מכיוון שאנחנו כבר ילדים גדולים, מדי פעם אפילו זורקים לנו עצם בצורת בדיחה מינית, מה שלא היה מתקבל על הדעת בכלל בניינטיז). אז אם אתם מתעקשים לצפות ב"Fuller House", פשוט החליטו מראש שאתם לא מתקרבים אליה בלי בירות או וויד, והכי טוב – אל תצפו לשום דבר ספציפי. להתאכזב זה כל כך ניינטיז.

שורה תחתונה: לא נורא כמו שחשבתם