כש"טרנספרנט" התמסרה למלנכוליה. ביקורת טלוויזיה

עונתה השלישית והמלנכולית של "טרנספרנט" מפגישה את משפחת פפרמן עם העולם הגדול שבחוץ, וזה שווה כל רגע של צפייה

ג'פרי טמבור יודע דבר או שניים על משפחות בהפרעה. "טרנספרנט"
ג'פרי טמבור יודע דבר או שניים על משפחות בהפרעה. "טרנספרנט"
26 בספטמבר 2016

אם כל המשפחות סוטות לפי דרכן, אז משפחת פפרמן היא די סבבה. אבא טרנסג'נדרית מזדקנת, אימא נוירוטית ואקסצנטרית, בת נשואה ביסקסואלית שחיה עם בעלה לשעבר, בן שלא מסוגל לאינטימיות ועוד בת כנראה לסבית אבל בעיקר תלושה. והכל בסדר עם כולם, בסך הכל. אז למה, כפי ששואלת מוירה בתחילת העונה השלישית ל"טרנספרנט" (המגולמת על ידי ג'פרי טמבור, שאפילו לא העלתם בדעתכם כמה התגעגעתם אליו ואל מוירה), למה הם לא מאושרים?

הדמויות של "טרנספרנט" לא מאושרות כי ג'יל סוֹלווֹוֵי, יוצרת הסדרה, אינטליגנטית מדי בשביל אושר: האושר האמריקאי, שנגזר מרשימת ההישגים שלך, מהאנשים החשובים שאתה מכיר, מהשולחן שלך בקאנטרי קלאב או מהכיסא שלך בבית הכנסת, מחגיגת הזהות שלך. אלו רק נקודות הפתיחה לאותו מרדף המובטח בחוקה האמריקאית אחר האושר, שהוא רובה חם (וגם רובים חמים, כמובן, מובטחים בחוקה, לפי התיקון השני).

בזמן שאנחנו כאן מצומררים מהתרגשות בגלל פרסומת למכונית משפחתית המציגה משפחה חד מינית (יכול להיות ביטוי יותר סטרילי?), סולוווי הפליגה כבר מזמן למקום שבו משפחה היא המקום שיקבלו אותך – על כל המוזרויות, הדפיקויות והפאדיחות שלך. נקודת הפתיחה הזאת בדיונית לגמרי, אבל עובדת. השילוב הכה מודרני בין דמויות היפר ליברליות שגדלו על תרבות הפוליטיקלי קורקט ושיננו היטב את דף המסרים שלה, בין האגוצנטריות יוצאת הדופן שלהן והגישה הקצת אפאטית שלהם לחיים הפכו את בני משפחת פפרמן לאמינים ואהובים. עכשיו נשאר רק לא להפיל את הכדור ש"טרנספרנט" החזיקה כל כך טוב בעונות הקודמות.

העונה השלישית מלנכולית יותר מקודמותיה. מוירה היא אולי אישה בעיני עצמה ו(בדרך כלל) בעיני משפחתה, אבל העולם עדיין רואה בה גבר בתחפושת, עד כדי כך שכשהיא מתמוטטת בהתקף של חרדה ותשישות בקניון, היא נלקחת על ידי פרמדיקים שמדברים מעל לראשה על אשפוז פסיכיאטרי כפוי. אתה יכול להיות גבר שמתמוטט, את יכולה להיות אישה, אבל הבין לבין הזה הוא עדיין יותר מדי עבור העולם. העונה הנוכחית של "טרנספרנט" בוקעת קצת מהבועה הפפרמנית ופוגשת את העולם הגדול, וזה מפגש יפה ועצוב ודוקר ששווה כל רגע בו.

על מה הסדרה? כל המשפחות משונות, אבל משפחת פפרמן לוקחת בענק
לצפות? הו, כן. בגמיעות גדולות צמאות