לתפוס את דרסט: "הג'ינקס" לא דומה לשום דבר אחר ששודר בטלוויזיה

"הג'ינקס", דוקו־מתח על הרוצח רוברט דרסט, הוא הרבה יותר מסדרת טלוויזיה

רוברט דרסט מתוך המיני-סדרה "הג'ינקס"
רוברט דרסט מתוך המיני-סדרה "הג'ינקס"
26 במרץ 2015

התחושה הזאת, של "משהו שעוד לא ראיתם אף פעם", מתגנבת כבר בפתיח של "הג'ינקס". הסדרה התיעודית החדשה של HBO זכתה לפתיח מוקפד ויפה, כמו פתיחים אחרים של סדרות איכות ברשת – "הסמויה" ו"דם אמיתי" (כן, היא הייתה איכותית בהתחלה) – שנכנסו לפנתאון. פתיח כזה איננו מאפיין סדרות או סרטים דוקומנטרים. ואכן, "הג'ינקס" לא דומה לשום דבר אחר ששודר בטלוויזיה.

שישה פרקים בנויה הסדרה המותחת שיצר אנדרו ג'ארֵקי, במאי הסרט "לתפוס את הפרידמנים" ואדם שבהחלט יכול ללמד את האנושות דבר או שניים על אובססיה. במשך שבע שנים חקר ג'ארקי שלושה פשעים לא מפוענחים. מי שנחשד בביצועם היה רוברט דֶרְסְט – טיפוס משונה, מקריפ ועשיר מאוד, נצר לאימפריית נדל"ן ניו יורקית: אשתו הראשונה קאת'י נעלמה באופן מסתורי ב־1982 בניו יורק, בשנת 2000 מתה גם חברתו הטובה, ובשנת 2001 נמצאה גופת שכנו בטקסס כשהיא מבותרת לחתיכות. דרסט מעולם לא הורשע.

יש בסיפור הזה כל מה שמחרמן עיתונאים: כסף, משפחה ידועה ועשירה, רצח, היעלמות והבונוס – חיבתו של דרסט ללבישת בגדי נשים. חיבה זו זיכתה אותו בכינוי "הרוצח הקְרוֹס־דְרֶסֶר". הפרשיות הקשורות בשמו זכו לסיקור נרחב בתקשורת האמריקאית, ארבעה ספרים נכתבו על אודותיו, וב־2010 יצא לאקרנים סרטו העלילתי של ג'ארקי "כל הדברים הטובים", שהתבסס על סיפורו של דרסט, בכיכובו של ריאן גוסלינג. ג'ארקי מופיע בפרק הראשון של "הג'ינקס" בקטע ארכיון מהפרימיירה לסרט, שבו הוא אומר: "אני רוצה ליצור סרט שרוברט דרסט יוכל לשבת ולצפות בו ושתהיה לו תגובה רגשית אליו". התגובה לא איחרה לבוא: דרסט יצר עמו קשר והציע לו להתראיין. הראיון הוא למעשה הבסיס של "הג'ינקס".

לאורך כל פרקיה הסדרה לא מפסיקה להפתיע. היא הולכת ומשתבחת ונהיית מותחת יותר ויותר. דרסט מתראיין לראשונה וג'ארקי, מצדו, מציג מסמכים רבים, הקלטות מחקירות, שיחות טלפון וחומרים ארכיונים. הוא מקיים ראיונות עם שוטרים, פרקליטים, קרובי משפחה ודמויות מפתח בפרשות, ואף חושף פרטים שהמשטרה בעצמה לא הגיעה אליהם. יש ב"ג'ינקס" עבודת תחקיר מרהיבה שתגרום לכל תחקירן ודוקומנטריסט ישראלי לשמוט את הלסת בקנאה ובהערצה. גם העבודה הטלוויזיונית נהדרת: הסדרה ערוכה באופן מושלם, ולצד קטעי הארכיון מופיעים שחזורים ואילוסטרציות מפורטים למכביר. דווקא בנקודה הזאת הסדרה נופלת לעתים למניפולציות, אך הן שוליות. המוצר של ג'ארקי ושותפו מארק שמרלינג, שגם צילם את הסדרה, אף פעם לא נראה זול. להפך.

"הג'ינקס" ממשיכה את מה שהתחילה סדרת הפודקסטים "סיריאל", מלכת הבאזז של סוף 2014, שבמסגרתה ניסתה היוצרת שרה קוניג לפתור תעלומת רצח שהתרחשה בבולטימור ב־1999. גם "סיריאל" התבססה על תחקיר עיתונאי מהמעלה הראשונה והתבקש שהפורמט יעשה דרכו לטלוויזיה. סוף הסדרה ידוע מראש וכבר פורסם בכל מקום: זה לא ספוילר, אלו החיים עצמם. דרסט נעצר בתום שידור הפרק השישי והאחרון של הסדרה, בעקבות פרטים חדשים שהתגלו בו. בכך, יש להניח, הוא ציווה לאנדרו ג'ארקי ולשותפו עונה נוספת, או לפחות עוד פרק מעקב.

השורה התחתונה: שמישהו ירים את הכפפה בעניין נאוה אלימלך ומדליין מקיין