יומן פרידה: החדש של ביורק מחזיר אותה למאזינים הותיקים

בדקות הראשונות, מוחצות הלב, של "Vulnicura", נשמע שביורק עושה כמעשה בק מהשנה שעברה וחוזרת בזמן כדי לבקר באלבום ישן שלה. כלי הקשת שפותחים את "Stonemilker", תכנות התופים שנשמע כמו יבשות מתבקעות ובעיקר ההדגשה של המילה "Emotional" ברגע השיא, זורקים את האוזן אל הנופים הרגשיים שביורק שרה עליהם לפני 18 שנה ב"Jóga", אחד השירים הכי נשגבים שבירכו את היקום הזה. זו תחושה שפוגעת כמו חץ בגב, כי מי זוכר כמה זמן עבר מאז ששיר של ביורק הפך אותך לסמרטוט.

לפני כשנתיים נפוצה הידיעה – המפוברקת כנראה – שאיסלנד העניקה לזמרת אי קטן כתודה על תרומתה למולדת, ובעקבותיה אנשים רבים הביעו תקווה שביורק תשאר שם, עם המוזיקה המשונה שלה ועם זיכרונות הילדות שלהם. דור האמ;לק הרי לא אוהב לעבוד קשה. אבל אם יש קשר בין "Vulnicura" ו"Sea Change" של בק, הוא לא מתבטא בנגישות היחסית של האלבום, אלא בהיותו יומן פרידה שמתאר את התפרקותה של מערכת יחסים בחדות של סכין מנתחים.

מחוללת ההתפרצות של האלבום החדש היא הפרידה של ביורק ממתיו בארני, אבי בתה וגם שותף מזדמן ליצירתה ב־12 השנים האחרונות. לפני שלושה חודשים ביורק נאלצה להיפרד גם ממארק בל המנוח, שותף מוזיקלי ותיק שעזר לה להרכיב את הנופים האלקטרוניים של "Jóga" ורוחו מבעבעת מתחת לצלילים הרותחים שרקחה באלבום החדש יחד עם המפיק הצעיר Arca. ב"History of Touches" ביורק מספרת איך היא "מעירה אותך בלילה, מרגישה שזו הפעם האחרונה שלנו יחד", נזכרת בכל מגע ובכל זיון (באופן מילולי מאוד) ובעצם כותבת את החצי השני של "Hyperballad" הישן, שבו חזרה לפנות בוקר מראש הצוק כדי להרגיש מוגנת במיטה עם האיש שלה.

הייתי שמח לכתוב שכמו הרגעים המוזיקליים היפים שביורק מבקרת בהם מחדש, גם האלבום הזה הוא מופת של אמנות נגישה ופזמונים בלתי נשכחים. אבל האמת היא שלמרות החשיפה המסנוורת של שירים כמו "Black Lake" ו"Family", לא הרבה מהמנגינות נשארות איתך גם אחרי שהאלבום פועם את פעימותיו האחרונות. מצד שני, כבר שנים שלשפוט את ביורק בהסתמך על המוזיקה המוקלטת שלה בלבד זה פספוס של התמונה הגדולה וחטא כלפי היוצרת שהיא.

מי שראה את הסרט על יצירת "Biophilia", אלבומה הקודם, שהיה גם פרויקט אינטראקטיבי וקונצרט מסחרר, יודע שהיופי של אלבומה החדש עלול להתגלות במלוא הדרו רק כשיעלה על הבמה. כאוסף השירים הכי ארציים ואישיים של ביורק זה הרבה שנים הוא זוהר רק לפעמים, אבל עושה את זה באור גדול.

השורה התחתונה: מופע משותף עם קייט בוש נשמע כמו רעיון טוב