אש התמיד: רומן מתפרנס מהפעלת הקרמטוריום של פראג

"שורף הגופות" הוא רומן המכריח את הקורא שלו ללכת בעקבות הגיבור שלו על קווים דקים בין שפיות לטירוף, בין מוסר לשחיתות. התוצאה בלתי נשכחת

לא מקום לשרוף בו גופות. צילום: Shutterstock
לא מקום לשרוף בו גופות. צילום: Shutterstock
23 באוגוסט 2015

קארֵל קופפרקינגל, הקרוי גם רומן, נשוי זה 17 שנים מאושרות לאשתו האהובה ושחורת השיער מריה, הקרויה גם לאקמה. רומן מתפרנס מהפעלת הקרמטוריום של פראג. הוא אוהב מאוד את עבודתו, ומתוך דאגה למשפחתו היקרה – ללאקמה, לזינושקה בת ה־16 ולמיליווי בן ה־14 – עליו להגדיל את רווחיו. זוהי חובתו הקדושה. הוא מזמין את מר שטראוס, ידיד שאתרע מזלו, למסעדת חריט הכסף שכולם קוראים לה נחש החנק, ומציע לו עסקה שתשתלם לשניהם: לעבוד כסוכן של משרפת הגופות.

קופפרקינגל – גיבור "שורף הגופות" מאת לדיסלב פוקס – הוא ספק קדוש, ספק שוטה, ספק אדם מעורר חלחלה. הספר מסופר על ידי מספר כל יודע אבל יש בו דמות אחת בלבד, המשתלטת על המילים בכוחו של האין הממלא אותה – שורף הגופות ולהגו הבלתי פוסק. לקופפרקינגל אין שום דבר משלו. הוא חוזר שוב ושוב על דבריהם של אחרים, ובחזרה האינסופית הוא מרוקן אותם מתוכן והופך אותם לקלישאות. רק הוא קיים בעולם, הוא והדיבורים שלו. הוא נמצא במוקד והכל משתקף דרך עיניו.

"שורף הגופות" מאת ולדיסלב פוקס
"שורף הגופות" מאת ולדיסלב פוקס

"שורף הגופות" נפתח כשצ'כסלובקיה היא עדיין מדינה עצמאית ומסתיים כשהכיבוש הגרמני הוא כבר עובדה מוגמרת. חברו של קארל, ווילי, המכנה אותו קרל בגלל הדם הגרמני הזורם בעורקיו, מנסה לשכנע אותו להצטרף למפלגה הפרו־גרמנית. רומן, אוהב האדם, ששני סוכניו (כעת כבר יש לו שניים) וגם הרופא שלו יהודים, מסרב להצטרף. אבל כשהגרמנים מספחים את חבל הסודטים הוא מצטרף למפלגה, וכשהם כובשים את פראג הוא כבר מוכן לבגוד ולרצוח כדי לקדם את הקריירה שלו. כפי שכותב המתרגם פאר פרידמן באחרית הדבר מאירת העיניים, כל אירועי הספר כמו נקבעים כבר בתחילתו, בסצנה המתרחשת בביקור במוזיאון השעווה. אבל גם כשהכל ידוע, העיקר הוא עדיין תעלומה: האם רומן/קארל/קרל הוא נחש חנק או חריט כסף?

"אם מישהו אומר 'אצל נחש החנק' הכל ברור. כולם יודעים מראש למה אפשר לצפות מנחש חנק… אבל חריט כסף, זה כבר סוד. עד הרגע האחרון אין איש יודע מה מסתתר במין נרתיק כזה", הוא אומר בתחילת הספר. האם הרוצח רומן/קארל/קרל הוא תמים ומשוגע או רשע מחושב? האם נעדיף לייחס לאדון שורף הגופות שיגעון אמיתי או רציונליות מרושעת? האם הרוצח הוא חיה או אדם? ואולי אין שם דבר מלבד ריקנות מטלטלת? מאליו מובן שהשאלות האלו מהדהדות את שאלת המשטר הנאצי ומעשיו. פוקס רומז לשני הכיוונים אך נמנע לענות. אתם תצטרכו להחליט.

"שורף הגופות" מאת לדיסלב פוקס. מצ'כית: פאר פרידמן. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 205 עמ'

השורה התחתונה: מה מסתתר מאחורי המסכה? ציון 10.