בלי פאניקה: "עידן החרדה שלי" הוא קריאת חובה לסובלים מחרדה

ייתכן מאוד שחרדה היא התגובה הנאותה לחיים בעידן המודרני - ובה בעת היא גם מצב נפשי לא מומלץ. ספר חדש ומאיר עיניים עושה סדר בסוגיה הסבוכה

ספר אימה. "עידן החרדה שלי". צילום: Gettuimages
ספר אימה. "עידן החרדה שלי". צילום: Gettuimages
16 בדצמבר 2015

דיקור סיני, מגנטותרפיה, נטורופתיה, ביופידבק, EMDR, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, היפנוזה, דמיון מודרך, פסיכותרפיה קצרת מועד, טיפול פסיכולוגי ארוך טווח, מדיטציה ושלושה מטפלים שונים ברפלקסולוגיה. אחד מהם הרים ידיים ונתן לי פתק עם כתובת של מקובל מסתורי שמקבל אנשים בביתו שעה בשבוע. לא הלכתי. במשך שנים ניסיתי להילחם בחרדה בעזרת כמעט כל טיפול שקיים בשוק. להילחם היא לא המילה המדויקת. במקביל ניהלתי חיים נורמליים כמעט לחלוטין ואת העיסוק בחרדה הפכתי לסוג של פרויקט צד שהסתרתי מהעולם אי שם במעמקי הצפון הישן של תל אביב, אזור שמחזיק בשיא עולמי במספר מטפלים למטר רבוע.

אז אם סיפור הכיסוי עבד כל כך טוב עד כה, למה בכלל לצאת מהארון? חלק מ"עידן החרדה שלי", ספרו החדש של סקוט סטוסל, עורך כתב העת היוקרתי "The Atlantic" מוקדש לסוגיה הזאת. סטוסל הצליח, לפחות בחייו המקצועיים, להסתיר כמעט לחלוטין את החרדה החמורה שלו (בעיקר בזכות שימוש ב־30 סוגים שונים של תרופות פסיכיאטריות). לבסוף, לאחר התייעצות עם המטפל שלו, הוא החליט לשלב בספר גם את סיפורו האישי והוא עושה את זו בדרכו היהודית־נוירוטית המצחיקה. "אני יודע שאגואיזם הוא מידה בזויה ומזעזעת לאין שיעור וכך גם סופר שהופך את עצמו לנושא דבריו או כתביו…", הוא מצטט דברים שכתב ההוגה הבריטי ג'ורג' צ'ייני במאה ה־18, "אבל חשבתי שאולי לא יהיה זה דבר מיותר בתכלית לאדם עתיר משמנים, מוכה תחלואים, נואש ונדכה כלשהו לגלות שהמקרה שלו דומה במשהו למקרה שלי".

"עידן החרדה שלי"
"עידן החרדה שלי"

האם קריאה בספר בן 416 עמודים – ללא ספק המסמך המקיף והמעמיק ביותר (אולי להוציא ספרות מקצועית בנושא) שנכתב על חרדה – יכולה לסייע לסובל ממנה? מה שבטוח הוא שלפחות 18 אחוז מהישראלים יכולים למצוא עניין בסוגיה זו: על פי סקר של משרד הבריאות, כמעט אחד מכל חמישה ישראלים הצהיר שהוא סובל או סבל בעבר מחרדה או דיכאון. ההנחה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה. ישראל היא עדיין מדינה מצ'ואיסטית שבה כל חשיפה של חולשה תמיד תפעל נגדך (אלא אם אתה בדיוק מקדם משהו על השער של "7 לילות", ואז התקפי החרדה דווקא משרתים אותך מצוין). לא במקרה נשאר התקף החרדה שחטף יצחק רבין לפני מלחמת ששת הימים על רצפת חדר העריכה של המורשת שלו.

סטוסל מרבה לצטט הוגים שדווקא רואים בחרדה מפתח לצמיחה ודרך להבין טוב יותר את עולמנו (למשל, "ככל שהחרדה גדולה יותר – האדם גדול יותר", כך לפי קירקגור). החרדה מבדילה אותנו מבעלי החיים – אלו חסרים תפיסה מופשטת של עתיד ולכן גם לא יכולים לפחד ממנו. לפיכך החרדה היא שעושה אותנו אנושיים (אם תהיתם מדוע התקשורת הישראלית מעולם לא דיווחה על נפגעי חרדה פלסטינים) ואם נדע להקשיב לה היא עשויה בכלל למלא אותנו עוצמה – בדומה לדמותו המיתולוגית של פילוקטטס, שסבל מפצע כרוני ברגלו אבל ניחן כתוצאה ממנו ביכולת קליעה מושלמת בחץ וקשת. "עידן החרדה שלי" הוא קריאת חובה לכל מי שמרגיש שהחרדה שלו מונעת ממנו לקלוע למטרה.

השורה התחתונה: מורה נבוכים לאנשים נבוכים

ציון ביקורות - 7