הנערה שמטילה ביצי זהב: סקנדינבים עושים את זה נכון

ציור לא גמור, האמור להוביל לפיצוחה של תעלומת רצח, מטריד את הדמויות בספר "הנערה ברשת העכביש", הספר הרביעי בסדרת "מילניום". האמנות בסך הכל מחקה את החיים, יצירה בלתי גמורה הונחה גם על שולחנו של הסופר השבדי דיוויד לגרקרנץ, שנבחר למשימה להמשיך את סדרת "מילניום", אחרי שלושה ספרי מתח – "נערה עם קעקוע דרקון", "הנערה ששיחקה באש" ו"הנערה שבעטה בקן הצרעות", כולם רבי מכר בינלאומיים. הציפיות מהספר הרביעי, ממש כמו מאותו ציור, היו בשמים. חדשות טובות: לגרקרנץ עומד בהן ובענק. הוא החזיר בהצלחה לחיים את אחת הדמויות הנשיות האהובות והמורכבות ביותר בספרות הפופולרית – לוחמת הצדק, המגה־האקרית ליסבת סלנדר, כאילו לא נעדרה שמונה שנים.

לרסון, שמת בטרם עת ושהטרילוגיה המקורית נמצאה בעיזבונו, לא זכה לגלות שהוא הפך לאחד הסופרים הכי נמכרים בעולם ולא זכה לממש תוכניות לשני ספרי המשך, שנמצאו במחשב שברשותה של מי שהייתה בת זוגו, מחשב שעומד במרכזו של סכסוך ירושה ששבר את לבם של מיליוני קוראים. אך המו"ל של "טרילוגיית מילניום" לא התכוון לוותר על הסדרה, מה גם שמן הסתם, אלמלא היו מרימים את הכפפה, היו צצים המשכים פיראטיים. כך הוטלה כתיבת הספר הרביעי (שלא מתבסס על הרשימות שלרסון הותיר אחריו), "הנערה ברשת העכביש", על הסופר דיוויד לגרקרנץ. העובדה שלגרקרנץ חי אפשרה גם עריכה, כך שהספר הזה מהודק הרבה יותר מקודמו בסדרה, והתרגום המצוין של רות שפירא מטשטש עוד יותר את הבדלי הסגנון בין הכותבים, אם בכלל היו כאלה.

הפעם, העלילה יוצאת מפרשת רציחתו של פרופסור שבדי בעל שם עולמי בתחום הבינה המלאכותית, והסיפור מסתעף ומסתבך ונפרם רק כדי להסתבך שוב. מככבים בה גם ילד אוטיסט שהיה עד לרצח, פריצה למחשבי ה־NSA, טרור בינלאומי, ריגול תעשייתי והמשבר בעיתונות המודפסת, המתואר בצורה מעוררת השתאות והשולח את הגיבור השני של לרסון, העיתונאי מיכאל בלומקוויסט, לתהומות הייאוש.

"הנערה ברשת העכביש" מאת דיוויד לגרקרנץ

בספר הנוכחי סלנדר עצמה מוגשת לקורא בחתיכות קטנות. היא מוזכרת בעמוד הפותח של הספר ואז נעלמת, מגיחה שוב אחרי לא מעט עמודים ולאורך כל הספר כלל לא ברור אם היא ובלומקוויסט, שותפה להפיכת העולם למקום קצת פחות נורא, בכלל יזכו להיפגש. בתוך כך לגרקרנץ ממשיך להוסיף ביעילות חלקים לפאזל, שמרכיב את האישיות המסובכת של סלנדר. גם שאר הדמויות שהרכיבו את הטרילוגיה הולכות ושבות לבמה ככל שהעלילה מתקדמת, והתחושה היא בדיוק כמו פגישה עם האויב הכי נורא שלך בסמטה הכי חשוכה בסטוקהולם. וזה נהדר.

אבל החלק המשמח ביותר ב"הנערה ברשת העכביש" הוא שימור הרוח של ממציא הסדרה: הוא ערכי ומוסרי, נאמן להומניזם ולפמיניזם שכל כך אפיינו את הטרילוגיה, הוא עוסק בחלשים ובמוחלשים בחברה, ובלי להזיע, שואב את הקורא בבת אחת אל נובמבר שבדי סוער. נוח על משכבך בשלום, סטיג לרסון. הדמויות שלך בידיים טובות. הן כבר ישמרו על העולם.

השורה התחתונה: סקנדינבים עושים את זה נכון. ציון: 10