"כולנו יוצאים מגדרנו": בין רומן קליל להגות רצינית

"כולנו יוצאים מגדרנו" נראה במבט ראשון כסיפור קליל וקוריוזי על משפחה חריגה. אבל אז הוא מעלה את השאלה הגדולה ביותר: מה זה להיות בן אדם?

עטיפת הספר "כולנו יוצאים מגדרנו"
עטיפת הספר "כולנו יוצאים מגדרנו"
6 בדצמבר 2015

כל הסימנים מראים שקארן ג'וי פאולר והמו"לים שלה ממש רוצים שהקורא ב"כולנו יוצאים מגדרנו" יופתע כשהוא מגלה שפרן, האחות הנעדרת של רוזמרי, הגיבורה והדוברת, היא שימפנזה. אבל רוב הסיכויים שבכל זאת תגלו את זה עוד לפני שתפתחו את העמוד הראשון, אז נתחיל משם: בילדותה המוקדמת, בשנות ה־70, גדלה רוזמרי קוק עם שימפנזה בתור אחות תאומה, במסגרת ניסוי מדעי. הם היו אבא, אימא, אח, אחות, שימפנזה וחבורת סטודנטים מתחלפים שגרו איתם בבית. הניסוי היה חייב להסתיים, אבל לאו דווקא בהיעלמותה הפתאומית של פרן, שגררה בתורה את היעלמותו הפתאומית של לואל שש שנים לאחר מכן.

רומנטיזציה של אקטיביזם. עטיפת הספר "כולנו יוצאים מגדרנו"
רומנטיזציה של אקטיביזם. עטיפת הספר "כולנו יוצאים מגדרנו"

העלילה עוסקת בחיפוש הממשי אחריהם, והיא גם מתחקה אחר העבר בעקבות פריטי מידע שנחשפים לאורך הדרך. הסיפור של רוזמרי עוסק בטראומה – לא רק טראומה של נטישה אלא גם של חריגות קשה, של זיכרונות שאי אפשר לחלוק עם איש. בגיל 15, הרבה אחרי שגם לואל עוזב, רוזמרי מגלה שהאמת הרבה יותר קשה. "לואל שמע שפרן נמצאת בכלוב בדקוטה הדרומית והסתלק באותו ערב ממש. אני שמעתי את אותו הדבר, והתגובה שלי הייתה להעמיד פנים שלא שמעתי". רוזמרי עסוקה מאוד בשפה עצמה, בדברנות שאפיינה אותה כילדה והתחלפה בשתיקה בנעוריה. השפה היא הפער הבלתי ניתן לגישור בין בני משפחתה האנושיים לאחותה הפרימטית, והיא גם הפער הבלתי ניתן לגישור בין הטראומה שקרתה ובין האפשרות להבין אותה.

[tmwdfpad]זה לא מתבטא בכתיבה עצמה. פאולר כותבת בגובה העיניים ולא מסתכנת באי נגישות. ניכר שחשוב לה להצחיק ולרגש בסטנדרטים של סרט הוליוודי. עם זאת, למרות האריזה המהודקת של מוצר פופ קליל ומתקתק קמעה, "כולנו יוצאים מגדרנו" הוא רומן מורכב עם תיבת תהודה אינטלקטואלית מרשימה. התיאוריות המדעיות והפילוסופיות שמוזכרות תדיר, הציטוטים המושלמים של קפקא (מתוך "דין וחשבון לאקדמיה") בראשי הפרקים וציוני הזמן ההיסטוריים מבהירים שהנושא הצבעוני אינו גימיק וגם אינו מכוון לנישה אידיאולוגית צרה.

פאולר בוודאי מעוניינת לעורר בקוראיה את הסנטימנטים הכרוכים במודעות לזכויות בעלי חיים, אבל היא לא לוקה ברומנטיזציה של אקטיביזם. דמותו של לואל, שהקדיש את חייו ללוחמת גרילה בניסויים בבעלי חיים, אמנם נוגעת ללב אבל גם פתטית ואף מקוממת לפרקים. על רוזמרי ועל אִמה פאולר חסה באופן חלקי. הן מצליחות לשוב ולקיים קשר משפחתי עם פרן, אבל החיים האישיים שלהן מוקרבים למענה ואפילו לא למען הקשר הבלתי אמצעי שהיה להם פעם. זו פשרה בין הפנטזיה על ניכוס הלא אנושי לאנושיות לבין ההדחקה המוחלטת של הלא אנושי. לפשרה הזאת יש מחיר, אבל הדמויות מוכנות לשלם אותו והקורא יכול להשלים איתו.

שורה תחתונה: החוליה החסרה בין רומן קליל להגות רצינית

כולנו יוצאים מגדרנו – קארן ג'וי פאולר, הוצאת כנרת־זמורה ביתן, מאנגלית: אביגיל בורשטיין. 304 עמ'

 

ציון ביקורות - 8