הלכה לעולמה השחקנית והיוצרת רונית אלקבץ

השחקנית, התסריטאית והבמאית המוערכת רונית אלקבץ הלכה היום לעולמה בגיל 51, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. היא השאירה אחריה בן זוג ושני ילדים.

מאז עשתה את הופעתה הראשונה בקולנוע הישראלי כבר בגיל 16, היתה אלקבץ לאחת הדמויות הבולטות והאהודות בקולנוע ובתאטרון הישראלי. היא היתה לשחקנית השלישית שזכתה למספר שיא של פרסי אופיר – שלושה פרסים לשחקנית הטובה ביותר על הסרטים "שחור", "חתונה מאוחרת" ו"ביקור התזמורת". אלקבץ גם התפרסמה בשנים האחרונות כיוצרת, כאשר ביימה וכתבה טרילוגית סרטים ביחד עם אחיה שלומי אלקבץ. לאחרונה שיחקה בסדרה הצרפתית "טריפליום" והמשיכה לבסס את מעמדה כאחת השחקניות המצליחות בישראל. בנוסף, שימשה אלקבץ בנשיאת הארגון ״אחותי – למען הנשים בישראל״.

אלקבץ, אשר גדלה בקריית ים, היתה לדמות מפתח בהתחדשות של הקולנוע הישראלי בשנות התשעים. לא רק שימשה כאבן שואבת בתפקידה החשוב והאמיץ ב״חתונה מאוחרת״ של דובר קוסאשווילי, שנחשב לתחילתו של הגל החדש הישראלי, אלא הפכה לסמל ומוזה לבמאים וכותבים רבים אחרים. בתפקידיה ידעה לכשף, אך לשמור על קרקע אמינה. היא ידעה לתפוס את מבטו של הצופה, ולשחרר אותו. היא ידעה לבחור תפקידים מאתגרים, ולקחת סיכונים גם עם במאים צעירים שבהם היא האמינה. כך היה עם קוסאשווילי, וכך היה גם עם קרן ידיעה עם סרטה הראשון ״אור״, וכך גם עם סרטו הראשון באורך מלא של ערן קולירין ״ביקור התזמורת״.

אך לאלקבץ היה תפקיד חשוב בקולנוע הישראלי העכשווי גם מאחורי המצלמה, כשביימה עם אחיה סדרת סרטים מהפכנים בנוף התעשייה המקומית. הם כתבו וביימו ביחד את "ולקחת לך אישה", "שבעה" ו"גט – המשפט של ויויאן אמסלם". הסרטים הפכו להצלחה ענקית, כשגט זיכה אותה ואת שלומי לפרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר. ב"גט" חשפה את הממסד הדתי והגברי הישראלי במערומיו. גט לא זכה רק לביקורות מהללות, אלא גם להצלחה קופתית ענקית.

יותר מכל, היתה אלקבץ דמות בינלאומית, שלא רק שיחקה בסרטים צרפתים בנוסף לקריירה הישראלית שלה, אלא תמיד ראתה אל מעבר לים בזמן שהיא גם יודעת להתמקד בבית; להיות ביקורתית כלפיו, אבל גם לכבד אותו. למרות שנחשבה כשחקנית מקטבת, שחלק אוהבים וחלק שונאים, ידעה אלקבץ למשוך לא רק את המבקרים אחריה, אלא גם את הקהל הרחב שמילא את האולמות בהתרגשות. לכתה משאיר בלב הקולנוע הישראלי חלל גדול שמילאה דמות גדולה מהחיים.