שלטון כושל: הפיילוט של "הרודן" לא עושה חשק לעוד

פרק הבכורה בסדרה החדשה של גידי רף טובע בקלישאות מגוכחות וממש לא מבשר טובות על עתידה

"הרודן"
"הרודן"

הרודן, yes Oh, שבת 22:15

לפיילוט של סדרת טלוויזיה יש תפקיד אחד בלבד: לגרום לכם לצפות בפרק שאחריו. במספר מועט של דקות צריכים יוצרי סדרה לעניין אתכם בעולם שאותו כתבו, צילמו, ביימו ושיחקו. פיילוט טוב ייתן לכם טעימה מקו העלילה, אבל לא יותר מדי; יציג דמויות, אבל ישאיר אותן מסתוריות; ובעיקר יגרום לכם לתהות איך מה שראיתם עכשיו יכול להתפתח לאורך הפרקים הבאים.

הפיילוט של ״הרודן״ – הסדרה החדשה של גידי רף (״חטופים״) – אינו פיילוט טוב. הוא בלתי נעים לצפייה כבר מרגעיו הראשונים, ואי שם סביב תחילת המערכה השנייה שלו רמת המבוכה עלולה להתבטא בכאב פיזי. כמו במקרה של אזיקים סיניים, אם תנסו להשתחרר מהמועקה באמצעות ניתוח עמוק יותר של המתרחש, תגלו שהניתוח הזה גורם לפיילוט להיראות אפילו עוד יותר מכאיב.

זה מתחיל בדברים הקטנים כביכול, כמו השפה. במדינת אבודין הדמיונית (שילוב בין רחובות, כפר סבא, שוטים של תל אביב וגרפיקה ממוחשבת) שבה ״הרודן״ מתרחשת, מדברים אנגלית. רק אנגלית. למעט תפילות ברקע ואיזה סלאם עליכום קטן, אב מדבר עם ילדיו הקטנים באנגלית, וכך גם כל המבוגרים. כי מי יראה סדרה שבה ערבים מדברים ערבית, באמת? זה עוד יצריך כתוביות, חס וחלילה. וזה הרי עבד כל כך טוב בשנות ה־80, שבהן דמויות הרוסים אופיינו במילה ״קומראד״ ובמבטא רוסי מזויף.

אבל הבעיה האמיתית של ״הרודן״ היא הדמויות והעלילה. מעשה בבסאם (בארי) אל־פאייד – בנו הצעיר של רודן אבודין, אשר נטש את אביו, את אמו ואת אחיו הגדול ועבר לארצות הברית כדי להיות רופא ילדים. בדרך הוא גם התחתן ונולדו לו שני ילדים שהפכו לטינאייג׳רים מעצבנים. עכשיו בארי ומשפחתו מגיעים לבקר באבודין לרגל חתונת אחיינו, ועד סוף הפיילוט נסיבות משפחתיות ייאלצו אותם להאריך את שהותם.

נראה כי אפיון הדמות של בסאם (אדם ריינר) הסתכם בשתי מילים – ״פרא אציל״. רופא אמריקאי נחמד מבחוץ, רודן פוטנציאלי אלים ומחושב מבפנים. והקונפליקט הזה – בין טבעו האמיתי (ברור שאמיתי) לבין הזהות שבנה בארצות הברית – כנראה הולך להרים את ראשו העגום בכל פרק בסדרה, כשמזגו הנוח של בסאם יתפרק אט אט בעקבות החשיפה המחודשת לתרבות הערבית היצרית (ברור שיצרית). וזה הולך להיות מייגע.

אשתו של בסאם, מולי (ג׳ניפר פיניגן), שמתחילה את הפרק דווקא בסדר, תגיד לפני סופו ״זה כאילו שאני לא מכירה אותך״, ובכך תפסול את עצמה מהתמודדות על הדמות הנורמלית של הסדרה, בייחוד כי הדבר היחידי שמעניין אותה הוא הרומן שהיה לבעלה לפני כמה עשורים עם אשת אחיו, ליילה (מורן אטיאס). ואם כבר הזכרנו את האח ג׳מאל (אשרף ברהום), מדובר בחיקוי של פרדו קורליאונה ותו לא.

קווי העלילה שנפתחים בפיילוט של ״רודן״ חיוורים ובלתי מקוריים כמעט כמו הדמויות. החל מחברו העיתונאי האנטי ממסדי של בסאם, דרך הרומן ההומוסקסואלי של הבן הטינאייג׳ר עם צעיר אחר, עד למאבקים בין האחים – ראינו את זה כבר, אנחנו יודעים איך זה ייגמר, או לפחות חושבים שיודעים. כי בסופו של יום זהו רק פיילוט. ״הרודן״ עדיין יכולה להפתיע, הבעיה היא שצריך לתת לה עוד הזדמנות בשביל זה, ואחרי הפיילוט – זה לא יהיה קל.

השורה תחתונה: רק גידי רף מבין ערבית