ברוח טובה: כך מסייעת העמותה רוח נשית לנשים אחרי משבר

רק לפני חמש שנים, כשהגיעה נירית (שם בדוי) למקלט לנשים מוכות, היא הבינה שסבלה מאלימות בבית. "היינו ביחד מגיל 17 וידעתי מלכתחילה שמשהו לא תקין בזוגיות הזו, אבל לא ידעתי להצביע על הבעיה. הייתי נורא מאוהבת, עם ביטחון עצמי על הרצפה, והייתי יס־וומנית מאוד טובה. פחדתי לאכזב אותו, פחדתי מהתגובות שלו, והייתי מוצאת תירוצים: הוא הגיע ממשפחה לא טובה, הוא לא יודע להתנהג, אני אתקן אותו", היא מספרת. "בשלב כלשהו כבר הבנתי שמשהו לא תקין וגם תכננתי לעזוב, הרבה פעמים אפילו ברחתי מהבית, אבל מה שהחזיר אותי בסוף היה תמיד העניין של הכסף".

עוד כתבות שיעניינו אותך:
יובל שרף: "הייתי אמא טרייה והרגשתי ריחוק מעצמי"
אסי לוי: "גדלתי עם אמא מהפמיניסטיות הראשונות"
אורנה בנאי: "אני מאמינה שעדיף להסתיר כמה שפחות"

[tmwdfpad]בשעה שנירית נקלעה לחובות בשל תשלומי המשפחה וההלוואות שירדו מחשבונה הפרטי, בבית בן זוגה לא נתן לה לגעת בכסף. "הוא אמר לי שאני לא אחראית, שאני בזבזנית. הייתי חיה על הגרושים שאימא שלי הייתה נותנת לי, וגם אם הרווחתי כסף מיד הייתי נכנסת שוב למינוס כי הייתה יורדת המשכנתה. כשהילד רצה מעדנים ספציפיים שהוא מאוד אהב והיו יותר יקרים אז הייתי קונה אותם ונותנת לו לאכול בחוץ, שאבא לא יראה".

מכיוון שעבדה עם בעלה בעסק שלו היא לא קיבלה תלוש משכורת, ומצאה עצמה תלויה בו כלכלית לחלוטין. בשלב מסוים, כשהלך והתחוור לה שעליה לצאת מהמצב שאליו נקלעה, הצליחה נירית לשכנע את בן זוגה למכור את הדירה במטרה לסגור את החובות שצברה. "ברגע שנכנס הכסף לחשבון ברחתי", היא מספרת. אבל גם אחרי שהצליחה לברוח עבר זמן עד שהבינה שהיא זקוקה לעזרה.

תמר שוורץ. צילום: דין אהרוני רולנד

"הוא היה עוקב אחריי, פורץ לי לבית. פחדתי פחד מוות. הייתי כל הזמן בחרדה, כל הזמן בהישרדות". לבסוף הגיעה נירית עם שני ילדיה למקלט לנשים מוכות. "לא חשבתי שאני אישה מוכה", היא מודה, "אישה מוכה נחשבת אישה שמרביצים לה, עם סימנים כחולים. לא תיארתי לעצמי שיש עוד סוגי אלימות, ולא חשבתי שאני נכנסת לקטגוריה הזו". כשיצאה מהמקלט, מצאה את עצמה חסרת כל.

"קיבלתי כסף מביטוח לאומי שהוצאתי על שכירות, והבית היה ריק. אני והילדים היינו אוספים רהיטים מהרחוב", היא מספרת. בשלב זה שמעה נירית על עמותת רוח נשית, שמסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית. "במצב הכי קריטי שלי, הם היו היחידים שנתנו מענה מכיל, אוהב ומחבק".

לפי עמותת רוח נשית, בישראל ישנן 200 אלף נשים שדיווחו על אלימות בבית, וההערכות הן כי המספר האמיתי גבוה בהרבה. "רוב האלימות היא לא פיזית אלא מילולית, רגשית וכלכלית", מסבירה מנכ"לית העמותה, תמר שוורץ. "אלימות כלכלית היא ההתמחות שלנו, וזו גם האלימות הכי חמקמקה: רוב הנשים לא מבינות שהן נפגעות אלימות ולא מגדירות עצמן נשים מוכות". העמותה עוסקת בהעצמה כלכלית של הנשים שנפגעו בידי בן זוגן או במשפחת המוצא שלהן, ומסייעת להן לפתח עצמאות כלכלית ולהיכנס למעגל העבודה. הליווי מתחיל במיומנויות כמו פתיחת חשבון בנק וכתיבת קורות חיים, ומגיע עד קורסי העצמה וליווי בשלבי חיפוש אחר תחום מקצועי חדש. "אנחנו לא החירום", מבהירה שוורץ, "החירום זה המשטרה, המקלטים. אנחנו היום שאחרי, כשהאישה נותרת לבדה וחסרת מנגנוני תמיכה".

לבחור בחיים או לא

במשך שנתיים נפגשה נירית פעם בשבוע עם חונכת מהעמותה, שסייעה לה, צעד אחרי צעד, בכל תחומי החיים. "עזרו לי בדברים כמו החלפת בתי ספר לילד או ראיונות עבודה, וגם בהבנה של מי אני ומה אני רוצה לעשות". לטענת שוורץ, המיומנויות הכלכליות שלומדות הבנות קריטיות להבטחת עצמאותן. "מחקרים מראים ש־ 50 אחוז מהנשים שיוצאות מהמקלטים חוזרות לבן זוגן האלים כי הן תלויות בו כלכלית, אבל גילו שאם משקמים אותן תעסוקתית וכלכלית – הן לא רק פחות יחזרו לבעל האלים, אלא גם יהיו פחות תלויות בעזרה כמו ביטוח לאומי".

תמר שוורץ. צילום: דין אהרוני רולנד

אביה (שם בדוי), שגדלה בבית מבוסס במרכז הארץ, הגיעה לעמותה בגיל 20 אחרי התעללות מינית ארוכת שנים בתוך המשפחה. "אחרי מה שעברתי, את מוצאת את עצמך מתנתקת מהעולם, שקועה באיכסה של עצמך", היא מספרת. "העולם לא מעניין אותך ונוצר פער מאוד גדול, עד שקשה לצאת מהבית. בעמותת רוח נשית הציבו לי מטרות: לסיים בגרויות, לעשות פסיכומטרי, הכל כדי שאוכל לעבור ריאיון בלי לחשוש, להחזיק עבודה ולקבל מרות מהבוס בלי לפרש את זה כמצב שבו שולטים עליי, בלי לראות את זה דרך הפריזמה של הטראומה המינית. מאז הפגיעה התלבטתי הרבה זמן אם לבחור בחיים או לא, ואחרי שנתיים עם העמותה הגיעה נקודת המפנה שלי. מצאתי עבודה, עשיתי פסיכומטרי, יצרתי מעגל חברתי מסביבי".

בימים אלו מציינת עמותת רוח נשית עשור של פעילות, שבמהלכו סייעה ליותר מ־ 2,500 נשים. 70 אחוז מהמשתתפות הצליחו להשתלב בשוק העבודה או לשפר את מצבן בעבודה מכניסה יותר שתואמת את כישוריהן. "החברה תמיד אחראית לחלשים שבתוכה, אם זה נכים או עיוורים, וגם אם זה אדם שיצא מבית אלים", היא אומרת. "שרשרת נבחנת בחוליה החלשה שלה, כי זה המקום שבו השרשרת נשברת. ולכן המקום שבו החברה חלשה, זה המקום שצריך לחזק. בסופו של דבר זה משפיע על כולנו".

לתרומות והתנדבות או למי שזקוקה לסיוע:
טלפון 2507770 ־ 072 , אתר: ruach-nashit.org.il
מייל: Ruach-nashit@012.net.il