"האח הגדול 6": האידיאולוגיה ניצחה את הרומנטיקה

פעמים רבות, רגע לפני שמסתיים פרק הדחה ב"האח הגדול", ארז טל נוהג לזרוק למתמודד שהודח סופרלטיב מסכם בסגנון "היית דייר מדהים". מה זה בכלל אומר, "היית דייר מדהים"? בשונה מתכניות ריאליטי אחרות, "האח הגדול" היא תכנית שבה אנשים נשפטים אסתטית על ידי קהל (ברחוב, בסלונים או בפאנל הפרשנים "דיבור ישיר") לא לפי דבר כלשהו שהם מייצרים (כמו בריאליטי שירה לדוגמא), אלא על פי מי שהם – "אותנטיים", "אומרים את האמת בפנים" וכן הלאה. כלומר, הם עצמם הופכים להיות היצירה.

אם ממשיכים את הטרמינולוגיה הזו, אפשר להגיד שמרבית מתמודדי העונה השישית של "האח הגדול" היו שקולים ליצירות א-פוליטיות, כאלה שנותנות ביטוי לסיפורים אנושיים מוכרים ויפים, ולאו דווקא לאידיאולוגיות גדולות. פרק הפתיחה עשה את הרושם שאנחנו עומדים בפני עונה של עימותים אידיאולוגיים: מזרחים מול אשכנזים, ימנים מול שמאלנים וטבעונים מול קרניבורים. אורטל בן דיין, פעילה פמיניסטית ומזרחית, הציתה מספר ויכוחים אך עזבה את הבית כבר בפרק ההדחה השני. אלדד גל-עד (מפונה גוש קטיף) התרכך במהלך העונה, והיה קודם כל רומנטיקן ("לא, את כמוני") וחבר סלחן (על טל גלבוע: "היא האישה הכי אלטרואיסטית שהייתה בתכנית") ורק אחר כך ימני. בסוף קיבלנו עונה שהתבססה על שלושה רומנים וחצי, ובעיקר על משולש האהבה שבקודקודו הראשי עמד אליאב אוזן, אב כל הדושים, ובפינותיו דנית גרינברג ונופר מור (כאן רק נשוויץ בכך שחזינו את מעלליו של אוזן, וגם את הרומן בין קארין לאלדד). לרגעים היה נדמה שהרומנטיקה מנצחת את האידיאולוגיות והפוליטיקה בגדול, עד שהגיע פרק הגמר המפתיע.

העונה הזו לא תהיה מהזכורות בתולדות התכנית. היו לה אמנם נתוני צפייה לא רעים, אך שיח הרחוב, שבימים כסדרם היא שולטת בו ללא הרבה תחרות, היה עסוק הקיץ בדברים אחרים. בין שידורי החדשות המייגעים, היא בהחלט הייתה אתנחתא מבורכת. היו בה דמויות עגולות שעברו שינויים מעניינים במהלך העונה (גל-עד הוא אולי הדוגמא הטובה ביותר), ורגעים שירגשו את אחרון הציניים (דורון מירן מתפרק למראה אשתו בזמן הופעה). הישראלים התבגרו, והוכיחו שהם מאסו סופית במאמים הלאומיים מסדרת אלירז-ג'קי-קותי (ונציגם בעונה הזו, צחי אשכנזי, שהודח עוד לפני הגמר), ובחרו להכתיר את טל גלבוע כזוכה – מתמודדת אידיאולוגית וחתרנית, שהצליחה להיצמד לעקרונותיה מבלי ליפול למשבצת ההזויה, ולהיות במקביל גם דמות אמהית ואהודה (הכל יחסי) בתוך הבית. בקיצור, דיירת מדהימה.