למי אכפת מהרוצח? הפואנטה שפספסתם בסדרות פשע אמיתי

המונח "מבוסס על סיפור אמיתי" איבד כמעט כל משמעות אחרי שנים שבהן סרטים וסדרות השתמשו בו באופן גמיש מאוד. הצופים הצמאים לסיפורים אמיתיים שלא ייאמנו פנו לדוקומנטרי, ובפרט לז'אנר פשע אמיתי, המחליף את השחקנים היפים והדיאלוגים המצוחצחים בעבודה עיתונאית־בלשית ובמראה מחוספס. אך האם ערמות המידע הנגישות לצופים הפכו את ההבטחה לאמת לאפילו פחות ריאלית מבעבר?

פסטיבל פרינט סקרין לאמנות דיגיטלית (31.10־3.11), שיעסוק השנה בגבולות שבין יצירה לזיוף, יקדיש פאנל לשאלות שמעלים ז'אנר הפשע האמיתי וההצלחה האדירה שלו. משתתפי הפאנל – אירית דולב ואלון מרום, יוצרי "האזרח ק'", וארי פינס, מיוצרי "צל של אמת" – מציינים כי העבודה שלהם החלה הרבה לפני ההיסטריה סביב "לעשות רוצח" או "הג'ינקס". "הכל קרה בערך באותו הזמן", אומר פינס. "בתוך כמה חודשים יצאו פתאום סדרות בנושאים מאוד דומים במקומות שונים בעולם. ראינו את עצמנו כחלק מהדבר הזה אבל גם הבאנו זווית אחרת, יותר ישראלית". דולב מוסיפה: "לא עבדנו לפי קונבנציות כלשהן. המטרה הייתה לספר סיפור בצורה טובה, וכל השאר מבחינתנו היה נגזרת שלו".

מתוך "האזרח ק'"

עוד כתבות מעניינות:
10 סדרות וסרטי פשע אמיתי הכי טובים (ומחרידים)
סדרת האימה הכי מפחידה בנטפליקס היא דוקו
הסדרה החדשה של לינה דנהאם היא כמו "בנות", רק ממש גרועה

למה הז'אנר הזה פורח דווקא עכשיו?
מרום: "במציאות שבה אנחנו מוצפים במידע כל הזמן, האמונה במה שנאמר לנו התערערה ויש צורך לבחון מחדש אמיתות קיימות. השיפט לתחום המשפט נעשה באופן טבעי – אתה מרגיש שקיים פער בין מה שמספרים לך לבין מה שקרה בפועל".

פינס: "לאנשים יש היום גישה גדולה למידע מאי פעם. הם יכולים לקרוא פסקי דין, ובמקרה של תאיר ראדה להגיע בעצמם לכל החומרים בפרשה. זה גורם להם לפקפק במוקדים שפעם האמינו להם בצורה עיוורת – למשל, פעם האמינו שהפרקליטות תמיד רודפת אחרי האמת ולא שהיא מעין קבלן של הרשעות. לשינוי הזה יש השפעה חיובית – אנשים נהיים יותר ביקורתיים וספקניים, אבל זה גם גורם לכך שיש עכשיו הרבה יותר תיאוריות קונספירציה".

מרום ודולב ביקשו לעסוק בשאלת גבולות האמת עוד לפני שנתקלו במקרה המשפטי של "האזרח ק'" (ששודרה ב־yes דוקו וזמינה ב־VOD), על נהג המונית משה קסטל, מהמר כפייתי שהורשע ברצח כפול. "בסדרה הקודמת שלנו, שעסקה באגדות אורבניות, פגשנו סיפורים שתמיד מספרים אותם כמשהו שקרה למישהו שאתה מכיר אפילו שהם דמיוניים לחלוטין", אומר מרום. "בכל פעם נדהמנו מחדש מהשכנוע העצמי של אנשים ומהרצון שלהם להאמין בסיפורים כאלה. רצינו לחקור יותר את היחס לאמת, להבין מתי אנחנו מזהים משהו כאמיתי". הרעיון הזה הוביל אותם למחלקה בסנגוריה הציבורית שמטפלת בבקשות למשפטים חוזרים, ומשם לסיפורו של קסטל. "דבר שבלט מאוד כבר בקריאה ראשונה היה השאלה למה ואיך המשטרה הגיעה אליו כל כך מהר אחרי הרצח", אומרת דולב. "ככל שהעמקנו בתיק גילינו עוד ועוד סתירות ופערים. כל ההליך המשפטי נשען על ראיות נסיבתיות".

כמשתמע משמה, גם "צל של אמת" (ששודרה ב־HOT8 וזמינה ב־VOD), הבוחנת את רצח תאיר ראדה, עוסקת בבחינת גבולות האמת באותה המידה שבה היא מגוללת פרשת רצח. "עניין אותנו איך מאותו חומר של ראיות אפשר להרכיב סיפורים שונים לגמרי. כל מערכת המשפט שלנו מבוססת על היכולת של שופט להקשיב לשני סיפורים ולהחליט מה נכון. פה טמונה הבעיה: בלי ראיה מוחצת, מערכת המשפט היא מדיום של סיפור". מרום משווה את ההתחקות אחר האמת למשל המערה של אפלטון: "היכולת לראות ולהבין את האמת לא באמת קיימת, תמיד יהיה פער בינך לבינה ואי אפשר לחדור אותו".

הביקורת נגד הז'אנר טוענת שהיוצרים מנצלים את הפער הזה לטובת האמת שהם מאמינים בה.
דולב: "הרבה פעמים היה פיתוי ליצור תמונה הרבה יותר מרחיקת לכת. שואלים אותנו הרבה אם יש לנו תיאוריה אלטרנטיבית ובמידה מסוימת מצפים שנגלה מי הרוצח האמיתי. בטלוויזיה מצפים שנבוא ונספק כותרת חד משמעית, אבל היה לנו חשוב לא לתת חצאי תאוריות". מרום מחזק: "אתה מנסה להוביל את הצופה לנקודה שבה הוא יבין עד כמה המציאות פריכה ואת העובדה שהמרדף אחרי האמת מתסכל ולא תמיד מתגמל. לא תמיד קיים הקתרזיס הזה".

פינס: "אחת השאלות שהעסיקו אותנו הייתה כמה תמונות של הרצח להציג. יש מתח בין הצורך שאנשים יראו ויבינו מה קרה בזירה ובין הצורך לכבד את המשפחה ואת תאיר. גם בסיפור של א"ק, שבן זוגה לשעבר האשים אותה ברצח, יש שאלה מוסרית. הרגשנו בנוח לצאת איתו רק אחרי שהגענו למסה קריטית של ראיות חזקות, תוך טשטוש הזהות שלה. ברור שתמיד יש עריכה ואי אפשר לספר את הסיפור בשלמותו. בגלל שהלכנו על הקונספט הזה הכנסנו גם דברים שמחזקים את הרשעת רומן זדורוב, שאני לא חושב שהם נכונים".

"צל של אמת" צפויה לחזור בתחילת 2019 לעונה שנייה שתעסוק בפרשת רוצח כביש החוף, שייתכן שלא עמד מאחורי שורה של מקרי רצח מסתוריים בשנות ה־70. העונה הראשונה ספגה לא מעט ביקורת, ופרקליט המדינה, שי ניצן, אף טען כי היא "סכנה ממשית לדמוקרטיה". "אני שלם עם העונה הראשונה וגם בעונה השנייה אנחנו מתייחסים לכל האספקטים המוסריים בכובד ראש", מדגיש פינס. "היו מי שביקרו אותנו ואמרו שהסדרה מניפולטיבית, אבל אין כזה דבר טקסט אובייקטיבי. ברגע שאתה מחבר שני שוטים כבר הפעלת מניפולציה על המציאות. הביקורת הזאת נכונה גם לפסקי דין ולכתבי אישום".

← פסטיבל פרינט סקרין: פאנל "מה אמיתי בפשע אמיתי?", מדיטק, גולדה מאיר 6 חולון, חמישי (1.11) 20:00, 99 ש"ח לכרטיס יומי. לאתר הפסטיבל

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד