"הצמד" היא דיון מרתק בביבים של המערכת הקפיטליסטית האמריקאית

אמנם לוקח כחצי עונה עד שהסדרה החדשה של HBO ויוצר "הסמויה" פורעת את צ'ק הפורנו שעליו היא חתומה, אבל אז מתברר שזה בכלל לא הסיפור. זה סיפור על בני אדם

הצמד (צילום מסך)
הצמד (צילום מסך)
11 בספטמבר 2017

מאוד קל למכור את ״הצמד״: סדרה חדשה של HBO על ימיה הראשונים של תעשיית הפורנו בניו יורק של שנות השבעים, ג׳יימס פרנקו מככב בתפקיד כפול ועל כל זה מנצח דיוויד סיימון, יוצר ״הסמויה״. ״הצמד״ נראתה כמו סיפור הצלחה עוד לפני ששודר ממנה פריים אחד, וכעת עומדת בפניה המשימה הקשה של לעמוד בכל הציפיות האלה.

>> מגי ג'ילנהול מצאה חירות בתפקיד של זונה. ריאיון

כשהסדרה משווקת ככזו שעוסקת בראשיתה של תעשיית הפורנו, מפתיע לגלות שעוברת כחצי עונה עד שההעיסוק בתעשיה הזו באמת מתחיל. עד אז, סיימון ושותפו ליצירת ״הצמד״, הסופר ג׳ורג׳ פלקנוס, מראים לנו את החצר האחורית של ניו יורק של הסבנטיז: רחובות קשוחים, אלימים ומלוכלכים, שם פועלים ברים מפוקפקים, סוחרי סמים, זונות וסרסורים, ותאי הטלפון שמשמשים אותם לעסקה או למציצה הבאה.

״הצמד״ מרובה בדמויות ובעלילות, אך הסיפורים המרכיבים אותה מתנהלים באיטיות לפני שמגיעים להתרה כלשהי, אם בכלל. סימון ופלקנוס לא ממהרים לקשור את הקצוות הנרטיביים אותם הם פורשים בפני הצופים. הם מעדיפים לתת להם לשקוע בין הררי הטינופת של טיימס סקוור, ברצועה של רחוב 42 בין השדרות השישית לשמינית (היא ״הצמד״). תשומת הלב של סיימון לפרטים תקופתיים והיכולת שלו לבנות עולם ריאליסטי ורב-שכבתי הוכחה ביצירותיו הקודמות, והיא גם מוקד המשיכה העיקרי של ״הצמד״. אנחנו נשאבים לתוך המציאות הזו ולא מסוגלים להתיק ממנה את העיניים, וזה בסדר אם אין לנו ממש מושג לאן כל זה ייקח אותנו.

מגי ג'ילנהול ב"הצמד" (צילום מסך)
מגי ג'ילנהול ב"הצמד" (צילום מסך)

הפגם הראשון, ואולי היחיד, בריאליזם הקפדני של ״הצמד״ הוא אותו תפקיד כפול של ג׳יימס פרנקו. השחקן עושה מאמצים עילאיים על מנת ליצור הבחנה בין שני התאומים אותם הוא מגלם, והיוצרים משתמשים בתחבולות קולנועיות מרשימות על מנת להראות את הדינמיקה בין השניים כשהם נמצאים באותו החלל. אבל זה עדיין ג׳יימס פרנקו. וצריך לעבוד קשה בשביל לשכוח לו את זה. מגי ג׳ילנהול, לעומתו, מצליחה להיעלם בתוך דמותה של קנדי, אם חד הורית שמתפרנסת מזנות, פרילנסרית שלא נותנת לשום סרסור להרוויח על חשבונה ומתגלגלת לתעשיית הפורנו, גם שם על מנת להיות זו שמרוויחה. שאר השחקנים, רובם ככולם מוכרים מיצירות קודמות של סימון כמו ״טרמיי״, ״דרוש גיבור״ וכמובן ״הסמויה״, מוסיפים עומק ונפח למבט הפנורמי שלו.

את הדמויות הרבות ואת קווי העלילה אותם הן מובילות מניע כוח אחד: כסף. סיימון מבקש לדון במערכת הקפיטליסטית האמריקנית דרך תעשיית המין, כשם שעשה זאת ב״הסמויה״ עם תעשיית הסמים. הדמויות כולן משועבדות לדולר ולשיטה המעמדית שכפה עליהן הקפיטליזם ויעשו מה שצריך כדי לטפס מהביבים של טיימס סקוור או לשפר אפילו בקצת את מעמדם בבוץ הטובעני הזה. כהרגלו, מבקש סיימון לתפוס מרחק מוסרי מהדמויות שלו ולא לשפוט אותן. הן לא קריקטורות גרוטסקיות של עובדות מין וסוחרי סמים, אלו בני אדם. וכסיפור על בני אדם בתוך מערכות שדוחפות אותם לפינות הכי חשוכות של האישיות על מנת להתעלות, ״הצמד״ לא מפסיקה להיות מעניינת.

[interaction id="59a5194f10b9cdab1f1c7e50"]

 

"הצמד", ימי שני ב-22:00 ב-HOT HBO וב-HOT VOD, ובסלקום TV