וואלה מרפרשים: גם הפלסטינים כבר לא מאמינים לתקשורת הממוסדת

כישלון התקשורת הממוסדת בסיקור עתות משבר אינו תופעה ייחודית למדינת ישראל. בכל מקום שבו יש חיבור לאינטרנט המושג "מידע חסוי" אינו יכול להתקיים. מאחר שהעזתים, והפלסטינים בכלל, מחוברים לאינטרנט בדיוק כמונו, משבר האמון בתחנות טלוויזיה ובעיתונים חל גם אצלם. "לפייסבוק ולטוויטר יש חלק חשוב מאוד בעיצוב דעת הקהל הפלסטינית", אומר עדנאן אבו חסנה, דובר אונר"א. "בעזה סומכים על המדיה החברתית יותר מאשר על תחנות הטלוויזיה, וכשאנשים קוראים מידע בפייסבוק הם מאמינים לו לחלוטין. כולנו מודעים לכך שמאחורי תחנות הטלוויזיה עומד גוף מממן ותמיד צריך לשאול מה הגוף הזה רוצה להגיד, איזה מסר הוא רוצה להעביר, מהי האג'נדה שלו.

באתרי האינטרנט שלנו, לעומת זאת, אין כסף ולכן אין גם מי שיציב דרישות. אם אתה כותב בלוג או מפרסם סטטוס בפייסבוק אתה עצמאי לחלוטין ולכן המדיה החדשה חופשית יותר במידע שהיא מוסרת מאשר העיתונים ותחנות הטלוויזיה, והעזתים מודעים לכך". נוסף למעקב ברשתות החברתיות, הפלסטינים ניזונים גם מסיקורים של התקשורת הישראלית שלעתים נראים בעיניהם אמינים יותר מהמידע שהם מקבלים באמצעי התקשורת שלהם. "הפלסטינים בעזה מודעים לכך שהתקשורת הפלסטינית מכניסה המון אג'נדה לסיקור שלה ולכן נוסף למדיה החדשה אנחנו עוקבים גם אחרי התקשורת הישראלית", מסבירה עביר איוב, עיתונאית עצמאית מעזה. "המון אנשים a מקשיבים לרדיו הישראלי ועוקבים אחרי וואלה! ו-ynet. במידה מסוימת אפשר לומר שהאזרחים בעזה לא מאמינים למדיה החברתית יותר משהם מאמינים לתקשורת הישראלית, אבל אנחנו נמצאים במין מעגל שמכיל המון מידע סותר, כי ברור לנו שגם התקשורת הישראלית מסקרת לפי אג’נדה, ואנחנו צריכים לנסות להצליב מידע כדי לקבל את התמונה הכללית האמינה ביותר. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא הסיקור של מספר המתים. אנחנו יכולים לשמוע דיווח על כמות מסוימת של הרוגים בעזה באמצעי התקשורת שלנו וכמות אחרת על אותו אירוע בתקשורת הישראלית. יש כאן גם הרבה לוחמה פסיכולוגית שמשפיעה על המידע ואנחנו צריכים לנווט בתוכה".