חדל קשקשת: איך הייתה נראית "חדר החדשות" בישראל?

וויל מקבוי, מגיש ראשי

לפני שמקבוי חתך לעיתונות הוא שימש כפרקליט תובע עם אחוזי הרשעה מרשימים. משם עבר לשמש ככתב משפטי. ב־11 בספטמבר 2001 התרחשו שורה של תקריות שהביאו לכך שמקבוי ישמש כמגיש המשדר, ומשם הדרך לכיסא המגיש הראשי הייתה קצרה מאוד.

[tmwdfpad]

בישראל

הוא לא היה הקריין הכי כריזמטי במחזור שלו, אבל היה לו קול שהזכיר קריינים ברשת ב', מכאן הדרך להגשת יומן הערב הייתה קצרה ונחשו למי קראו להנחות את מהדורת תל אביב כשהוקמו החדשות המקומיות? שורה של תקריות הביאו לכך שמצא את עצמו מגיש מהדורה מרכזית בערוץ מסחרי מוביל. על הדרך הוא עשה תואר מקוצר במשפטים באוניברסיטת חיפה, כי כשאתה מגיע לעבודה כל יום ב־17:00, יש לך המון זמן פנוי.

מקנזי מורגן מקהייל, העורכת הראשית של המהדורה

כמו סטינג, גם מקהייל היא אנגלייה בניו יורק. הם גם בלתי נסבלים באותה מידה. השכלה היא רכשה באוניברסיטת קיימברידג' והייתה בין הנשים הראשונות שהיו נשיאות מועדון הדיבייטים היוקרתי של האוניברסיטה, שם ככל הנראה רכשה את היכולת להתיש. היא ו־וויל מקבוי היו בעבר זוג ונפרדו כשנגמר להם האוויר מרוב זיוני שכל.

בישראל

היא הייתה משכתבת אפורה בעיתון חדשות וכששוקן החליט לסגור אותו, לא נמצא לה מקום באף אחד מהמקומונים התל אביביים. באותה תקופה, שלום קיטל הקים את חדשות 2 וחיפש מפיקה, ולה היה חתול להאכיל. עשר שנים ושלוש הטרדות מיניות אחר כך היא קודמה לערוך את המהדורה פעם בשבוע ומשם הדרך למעלה הייתה קצרה. דיבייטים? לא מאמינה בזה.

צ'רלי סקינר, מנכ"ל החדשות

יותר מהכל, סקינר אוהב אלכוהול. לוחם המארינס לשעבר ליווה ב־1969 את כוחות הצי האמריקאי בווייטנאם, במלחמת המפרץ הראשונה, ב־1991 כבר היה שדר בכיר וצפה בכתבים שלו מדווחים על נפילות של טילים עירקיים בתל אביב. עד היום הוא מאמין שהחיילים של סדאם חוסיין השתמשו בדיווחים האלה כדי לכוון טוב יותר את הירי.

בישראל

הוא אף פעם לא יצא לשטח, כלומר לא ככתב. פעם בשנה הוא גם ככה נוסע לדיון בכנסת, אז על הדרך הוא עובר ליד צוות צילום בירושלים וזורק מילה טובה לצלמים. אחרי הכל הוא מנהל. כלומר עד שיבשיל המיזם הדיגיטלי שהוא מתכנם כבר שנתיים. המפיקות מתות עליו, יש לו את ההומור הזה שהוא הביא איתו מיחידת ההסרטה של חיל האוויר. וגם היום, 20 שנה אחרי, הוא מזיל דמעה כשהוא רואה את מסדר הכנפיים בחצרים.

סלואן סבאת', כתבת כלכלית

זרקו שם של אייבי ליג, סלואון כנראה למדה בה. היא דוקטור לכלכלה, למדה באוניברסיטת ברקלי ואת התואר השלישי שלה בתחום קיבלה מאוניברסיטת דיוק. היא מרצה מן החוץ באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ומשתתפת בוועידות ובכנסים כלכליים כדי לשמור על קשר עם ההתפתחויות החדשות בתחום הסיקור שלה. בשלוש אותיות: OCD

בישראל

היא הייתה מצטיינת המחזור שלה בגל"צ, אף על פי שאף אחד לא זוכר סקופ יוצא דופן שהביאה. משם המשיכה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב ומאז כבר 15 שנה (לא כולל החודשיים שבהם הגיחה להיות דוברת של שר בכיר וחזרה עם הזנב בין הרגליים) היא מובילה את הדסק הכלכלי ולא מבינה מה הבעיה בלהשתתף בשמחות של טייקונים. מה, הם לא בני אדם? כנסים וסמינרים? רק אם משלמים לה על ההנחיה.

ג'ים הרפר, עורך משנה

בינואר 2008 עזב הרפר את ארצות הברית ועבר עם מקהייל לדווח מאפגניסטן, מפקיסטן ומעירק. באותה שנה הם כיסו את האזור הירוק – האזור הבינלאומי בעירק וב־2009 עברו לגבול אפגניסטן־פקיסטן. במהלך עבודתו מעבר לים הוא גם חטף כדור. בתחת.

בישראל

הוא היה מצטיין הכיתה שלו בכותרת, בית הספר לעיתונאות של אוניברסיטת תל אביב. משם התקבל לתפקיד הזוהר של קשב בדסק החוץ, כלומר שק האיגרוף של עורך חדשות החוץ בשכר מינימום. הוא דפק הרבה משמרות מסביב לשעון, עד שנגמר הכסף בחברה ואז הוא נאלץ לרדת לחצי משרה. לפעמים הרשו לו לדווח על איזוטריה במשדר של 17:00, אבל רק בהקלטה מוקדמת כדי שלא יפדח. אפגניסטן? פקיסטן? עירק? יש פה מישהו שיכול לתרגם טקסט מאירנית?

מגי ג'ורדן, עוזרת עורכת

מגי התחילה את דרכה כמתמחה, וכעוזרת אישית לוויל מקבוי. למרבה מזלה היא קודמה במהירות לתפקיד עוזרת מפיקה, על ידי מקנזי מקהייל שזיהתה את הפוטנציאל ואת האופי האובססיבי שלה. כך ג'ורדן נידונה לחיים של מתח מיני בלתי ממומש עם ג'ים הרפר.

בישראל

היא הייתה מצטיינת המחזור שלה בחוג לתקשורת של המרכז הבינתחומי הרצליה, למרות זאת החליטה שלא תלך להתמחות במשרד יח"צ, אלא תלך לנסות את הדבר האמיתי. עדיין מחכה להתגלות, בינתיים משתדלת לא לעבוד ליד הטאלנט המטריד.

"חדר החדשות", yes Oh, שני 22:00