מי המטורלל האמיתי ב"אח הגדול"?

״נכנסה מעניינת, יצאה מטורללת״, סיכם המתמודד דן רושינסקי את הופעתה של כוכב פרי בעונה הנוכחית של "האח הגדול", שעל פי כל דפוסי הליהוק הצפויים של "קשת" אכן נקטעה בטרם עת. פרי לוהקה לתכנית על תקן בובלילית עשויה לבלי חת, כזו שיורה משפטי קאלט בקצב של מכונת ירייה, ובכל זאת בתום שבועיים חטופים החלה להיות משוקעת רגשית בריבים גרוטסקיים, ובלילות מיררה בבכי אל תוך הכרית וגמרה בליבה לעזוב את הבית (בפועל, הקהל כבר הקדים אותה).

שני הפרקים האחרונים של העונה, לרבות הפרומואים שקידמו אותם, התמקדו בכרוניקת הטרלול של מתמודדת אחרת – שני גולדשטיין. האינסטגרם של גולדשטיין מצייר את דמותה של בחורה עליזה למדי, ושופע בתיעודים מפולטרים היטב של אורח חיים נהנתני (דרינק ספונטני ברוטשילד 12, ארוחת ערב במשק ברזילי). בקיצור, כל מה שתושבי שכונות עבר הירקון היו מגדירים כ"אורח חיים תל אביבי". אך לגולדשטיין של בית האח הגדול לא נותר כמעט דבר מאותה קלות רוח, שלא לדבר על שאריות מרומזות מהביטחון העצמי שמן הסתם בנתה לעצמה כסלקטורית לשעבר במועדון הברקפסט. היא מדברת לעצמה, מחזרת באופן נואש אחר בחור (רושינסקי) שעדיין לא לגמרי שכנע את הצופים שיש לו מוח בתוך הראש, שוברת את המשימה התורנית רק כדי לנקום בחבריה באורח שהיה מבייש ילדה בכיתה ד' ("הלךךךך הכדור", במילותיה שלה) ובמונולוגים האינטימיים בחדר האח הגדול היא מאמצת, רחמנא ליצלן, את חיתוך הדיבור הפסיכוטי של שרה נתניהו.

שני גולדשטיין

אך מדרון הטרלול התלול שאל קרקעיתו שועטת גולדשטיין רק מאשש את שפיותה כאדם רגיש בעל חושים מוסריים. משנכנסה לבית האח הגדול, גזרה על עצמה שבועות שלמים בחברת דמויות שאמנם מכלכלות בהצלחה תכנית טלוויזיה, אך כאלה שבלתי אפשרי לחיות לצידן: מנהלת חשבונות בעיצומו של משבר אמצע החיים (אורנה דנינו), שחקן פוצ'יוולי שפתח עם אח שלו בר בפלורנטין (רושינסקי), וגרוע מכולם, גבר שלולא לקות הראייה שלו מעולם לא היה מלוהק לתכנית מלכתחילה, היות ורק היא מצליחה לרכך במעט דמות הנגועה במיזוגניה חריפה (אביחי אוחנה). בתנאים מטורללים מעיקרם, ואל מול מצלמות השוללות ממנה כל מוצא או רגע של פרטיות, היטרללות מוחלטת היא התגובה השפויה היחידה.

במובן זה, מי שצריך לדאוג לשפיותו הם דווקא חבריה של גולדשטיין לעונה, שבפרק ששודר אמש (א') עשו מאמץ עילאי כדי להסביר לה שמדובר במשחק, שבבית האח הגדול אין חברי אמת, ושתגובותיה הרגשיות אינן פרופורציונליות לתנאי החיים החדשים שלה. אלה שקיבלו את שלילתו של חופש התנועה שלהם באדישות; שדעתם איננה נטרפת לנוכח האבסורד, אלא נאחזת בקצות האצבעות בערכים כוזבים ומגוחכים (לדוגמה, נאמנות קבוצתית לטובת משימה שכל מהותה היא מריחת זמן המסך של התכנית). הם אלה שבחסותם זכויות אדם נשללות, דמוקרטיות נופלות, ורודנים צוברים את כוחם. הם המטורללים באמת.