משנה את חוקי המשחק: למה סירבתי לתפקיד בסדרת טלוויזיה חדשה

מי שניסתה את מזלה בעולם המשחק ואף צללה לעומקו, יודעת שכדי לקבל תפקידים, צריך לבלוע בדרך לא מעט עלבונות. כבר משלב קבלת הטקסט ותיאורי הדמות, מגלה השחקנית המתחילה שאמנם בבית הספר למשחק עודדו אותה למתוח את גבולות אישיותה, אבל כאן, איך לומר, האישיות לא ממש רלוונטית.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
הרגעים המוזרים שקורים רק בסטוצים
כך תפתרו את הבדידות ב-5 צעדים פשוטים
הדייטים הכי מזעזעים שהיו לי

"מלאה", "בינונית למראה" ו"לא יפה מדי", הם רק חלק מהתיאורים שקיבלתי לדמויות אשר הוצעו לי לאורך השנים. למען הפרוטוקול, ראוי לומר שנרשמו גם לא מעט "יפה" ובעיקר "סקסית". אלה אמנם לא עלבו בי, אך השאירו אותי חסרת אונים באותה מידה בנוגע לשאלה הגדולה מכולן – איך לעזאזל משחקים דבר כזה? התשובה היא – הולכים ומלקטים בין שורות הדיאלוג את תכונות האופי. כי לרוע המזל, כמו שאמרה הסוכנת שלי, "כל התיאורי דמויות בפרוייקטים כל כך לוקים בחסר, שכשאני שולחת דברים אלה לשחקנים זה מביך אותי ברמות אחרות".

גם הוא סובל מטייפקאסט. בוג'ק הורסמן

לאור המצב העגום הזה שאליו הורגלתי במשך שבע-שמונה שנים, והניסיון שרכשתי בעבודה עם במאים שאין אלא להגדיר אותם כיצירי שטן, מעולם לא חשבתי שאתרגש כל כך מהערה שטחית של תסריטאי שלא מכיר אותי. מעבר לזה, בהתחשב בעובדה ששיחקתי עד היום בלא יותר מחמישה סרטים וסדרות, לא האמנתי שאסרב בקלות כל כך לתפקיד בסדרת דרמה מבטיחה. ובמיוחד כזו שהשקעתי באודישן אליה שעות נוספות, כולל התייצות עם חברים מביני עניין.

התפקיד שהוצע לי, בסופו של דבר, היה שונה מזה שנבחנתי אליו ודרש שני ימי צילום בלבד. מדובר בתפקיד משני, חשבתי לעצמי, אבל ממש לא תזיק לי תוספת זריזה של 5,000 ש"ח לחשבון הבנק. והיי, כל זמן מסך הוא הזדמנות. כשפתחתי את קובץ הטקסט וניגשתי לקרוא את תיאור הדמות, מילה אחת בלבד הופיעה לנגד עיניי – "שמנמנה". תוך עשר שניות הרגשתי את הדמעות שלי בגרון.

המייל הגורלי לסוכנת

אלה לא היו דמעות של ילדה תמימה שמגלה לראשונה את אכזריות העולם המבוגרים. אלה היו דמעות של הצטברות עלבונות ארוכי שנים ממלהקים, במאים ואנשי מקצוע אחרים שדאגו לחשוף בפניי עד כמה יכולות המשחק שלי לא נחוצות למקצוע.

תגידו "ככה עובד העולם", או "תגדלי עור של פיל". אמירות כאלה נותנות לגיטימציה לאווירת שוק הבשר בתעשייה, והופכים אותנו, השחקניות (ואולי גם השחקנים, אין לי ניסיון בזה) לחפץ נטול ערך שנועד לקבל על עצמו כל יחס אפשרי כגזירת גורל. ואני אומרת, אם אלה חוקי המשחק, הגיע הזמן לשנות אותם. הוצע לכם תפקיד משפיל? סרבו לו. כי בסופו של דבר, גם אם הרגשתם ניצחון ברגע קבלת התפקיד, לטווח הארוך – אתם המפסידים.