"סיפורה של שפחה" עונה 2 פרק 6: נקמה אחת ומיליון סימני שאלה

הקדשתי חלק משמעותי מהריקאפ הקודם לחיים המסריחים של סרינה-ג'וי, אבל אחרי הפרק הזה לא ברור אם אני אמורה להרגיש פחות רע בשבילה או ממש לרחם עליה. מצד אחד, מסתבר שדווקא יש לה תחביב נחמד – גינון – והיא לא צריכה לסרוג, לדבר עם עצמה או לקלף טפט מהקיר כדי להעביר את הזמן. מצד שני, יש לה סיפור רקע אפילו יותר קשוח ממה שהכרנו עד כה. מוזר ששני אלמנטים משמעותיים למדי באישיות שלה הוסתרו מאיתנו כל כך הרבה זמן, אבל הפרק הזה היה מספיק טוב כדי שאני אסלח לו על החריקה הזו, ועל עוד כמה חריקות.

הפרק השישי בעונה היה אחד הטובים והמעניינים עד כה, אם לא הכי טוב. מערכות יחסים מורכבות! קידום עלילה! גילויים חדשים! וכמובן, חור בסדין! אבל נגיע לזה. הפרק היה פחות מדכא מהרגיל כי ג'ון חזרה לעצמה ונראה שיש לה תוכנית, או לפחות בסיס לתוכנית שהיא מנצלת את שעות השיעמום בבית כדי לפצח. גם הפרק עצמו הרגיש קצת כאילו מפצחים אותו תוך כדי התקדמות, אבל כאמור, זה לא מפריע להנאה. חציו הראשון מציג תמונה כמעט אידילית של גלעד, אך בדיוק באמצע הדרך פנימה מתרחש המהפך והמצב חוזר לקדמותו – רוע, אכזריות, תככים ויחסי מין מהסוג האלים והנצלני.

מבט אל האופק, אנד קאט. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

בפרקים הקודמים של "סיפורה של שפחה":
פרק 5: סרינה על סף שבירה
פרק 4: ג'ון מאבדת את זה
פרק 3: סוף סוף דברים מתחילים לקרות

רגע החסד שמשנה את יחסי הכוחות מתרחש כשסרינה עושה צעד אנושי מתבקש אך נדיר – היא מכירה באנושיות של ג'ון ובבדיקה הגניקולוגית מאפשרת לה לראות בפעם הראשונה את העובר. הרופא המום אבל זורם – בהתחשב בכך שהוא כבר שאל במהלך הבדיקה את ג'ון על ההיריון הקודם שלה, כנראה שהוא לא גלעדי צהוב שילשין לרשויות על כל פיפס. והשאלה הקטנה הזו חשובה – אחרי שהתעוררה מהטראנס, האנה לא עוזבת את ג'ון אפילו לרגע. אנחנו עוד לא יודעים מה היא מתכננת, אבל המטרה ברורה – אין סיכוי שהיא תשאיר את הילדה מאחור בניסיון הבריחה הבא.

ירח הדבש הכי קצר בהיסטוריה. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

אגב ילדה, עדן בת ה-15 מסתובבת בבית ומנסה ללמוד איך מרצים בעל שהתחתן איתך בכפייה. שנים ספורות עברו מאז המהפכה, אבל עדן הייתה צעירה (וכנראה גם דתייה) מספיק כדי להפנים מה מצפים ממנה בחברה החדשה. אין בה היסוסים כי יש לה תפקיד אלוהי – לשמח את בעלה, לבשל, לנקות, ללדת תינוק בריא. מבחינתה לסקס יש פונקציה אחת בלבד. ובכל זאת, כשהיא חושבת שניק לא מעוניין בה היא מאשימה את עצמה ("אני מכוערת"), להזכיר שדיכוי נשים כל כך עמוק תמיד יהיה כרוך גם בדימוי גוף, אפילו בחברה פשוטה, צנועה ולא מינית לכאורה. של-פרד מפחדת מעדן, לא רק בגלל ניק. הכלה-ילדה היא הסיוט של אישה ליברלית שחיה רוב חייה בחברה חילונית – הדיכוי מוטמע בה כל כך שהיא לא יכולה לדמיין חיים אחרים. גורל דומה יחכה להאנה כשתגיע לגיל המתאים. ובכל זאת, של-פרד מעודדת אותה לא לומר נואש ולהמשיך לחתור למגע, כשבמקביל היא דוחה את ניק המאוהב ומתעקשת שישחק את התפקיד שלו.

עדן לומדת את רזי ההתעמרות. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

אז כאמור, סרינה נחושה ליצור סוף סוף הרמוניה בבית ובהיותה טיפוס תחרותי היא מתעקשת להיות אלופת ההרמוניה הבלתי מעורערת. היא עושה צעדים בוני אמון מהסוג החומרי (מותר לישון בסלון המפואר, לא חייבים לשתות שייק ירוק דוחה) אבל גם חבריים (שיחות מלב אל לב ויציאה כנה מאזור הנוחות). היא כל כך נואשת לקצת חיוביות בבית שאין לה אפילו צל חשד שלג'ון יש מניע נסתר. באחד מניסיונות ההתקרבות היא מזמנת את השפחות לארוחת הפתעה בבית, כולל של-גלן האילמת. ג'ון בוחנת גבולות ומעלה כנושא שיחה מסעדה אורגנית שנחרבה מזמן, ובמקום להוריד לה כאפה סרינה משתפת פעולה. "אולי היינו שם יחד פעם", היא מרחיקה ואומרת. זהו החלום הגלעדי האמיתי – שפחה ורעיה שחיות יחד כמשפחה, ואפילו היו יכולות להיפגש פעם במקרה לבראנץ' בחיים הקודמים. סרינה כבר כמעט בוכה מהתרגשות כשג'ון מציעה לשל-גלן להרגיש את העובר בבטנה, בניסיון לתקשר איתה ללא מילים. השפחות האחרות מצטרפות אליה ומראות סימנים של התרגשות אמיתית, אם לא מהתינוק אז מהתקשורת האנושית הנדירה.

At least we're here together. Episode 6 of The #HandmaidsTale, tomorrow. pic.twitter.com/3qjcI9X1iA

— The Handmaid's Tale (@HandmaidsOnHulu) May 23, 2018

סרינה רואה עצמה כמחנכת, היא אוהבת לגדל דברים. אם לא ילד, אז שיהיה צמחים, או חברה דיסטופית דתית. בפלאשבק התורן סרינה הצעירה יותר, בחליפת מכנסיים לבנה, מגיעה להרביץ תורה בסטודנטים שרואים בה "זונה נאצית". האלימות מרתיעה אותה, אך בעידודו של בעלה היא נכנסת ישר אל תוך המהומה וצורחת בחזרה שהעולם הולך לעזאזל ורק לה יש את התשובות הנכונות למצב. היא לא משכנעת אף אחד, אבל עושה מספיק רעש כדי שישמעו עליה מחוץ לאולם ההרצאות הקטן. זו רק ההתחלה: אחרי שהיא נפצעת מירי צלף היא זוכה להרביץ את משנתה בלי הפרעות והעולם מקשיב.

סרינה בפעולה. מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

לא יכלו לסרק את השיער לצד השני? מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

זוהי תזכורת לחשיבות של סרינה במהפכה (והסבר אפשרי לעקרות שלה), אבל הזיכרון הזה גם מלמד אותנו משהו על הקשר בינה לבין פרד – הם עובדים הכי טוב ברגעי משבר, רצוי כזה שמעמיד את סרינה בעמדת נחיתות. לפני ההרצאה פרד מתקן כל מילה שלישית של אשתו, שלא לצורך, כדי להפגין דומיננטיות. כשהיא בבית החולים, הוא מרשה לעצמו לאהוב אותה ולהפגין רגש, עד שהיא צריכה לנזוף בו שהוא לא גברי מספיק. תובנה אחרת – בעוד סרינה בוחרת אלימות "ביתית", לא פעם מילולית, פרד מעדיף לשפוך דם. בעוד סרינה מגיבה לניסיון ההתנקשות בה בהודעה נוקבת לעיתונות, פרד לוקח את הצלף לקרחת יער ויורה לנגד עיניו באשתו. פשלת ארט חמורה גרמה לכך שהיא ופרד נראים צעירים מעצמם במקסימום שנתיים, אבל יש להניח שהאירועים האלה בני חמש לפחות.

פרד הוא לא היחיד שננזף על ידי אהובתו – אחרי שסרינה דוחה על הסף את הבקשה של ג'ון לראות את הבת שלה, הדבר הראשון שג'ון עושה הוא לצעוק על ניק. היא כבר לא מהססת ומביעה אמפתיה: "לך לשכב עם עדן". ניק הוא קורבן המשטר גם כן, וממש כמוה, האוטונומיה המינית שלו נלקחה ממנו. אבל ג'ון לא שוכחת שיש לו יותר כוח ועצמאות ממנה, ולכן יש לה גם טינה מסוימת כלפיו. היא יודעת שהיא סבלה יותר ממנו, והסכנה עדיין מחכה לה בצללים בדמותו של פרד; האחרון נותן לה תמונה של האנה בסתר, אבל דורש תשלום בתמורה. פרד (כרגיל) רוצה חדירה, אבל ג'ון מורידה את המחיר לחיזוק אגו ואשליה מחרמנת של אהבה אסורה. וניק? הוא שוכב עם אשתו דרך סדין מעוטר ברקמה עם חור גדול באמצע (ורק אחר כך בורח למפקד שלו מבקש לעבור תפקיד. אאוץ'). למרות שאין לה הרבה ציפיות מהאקט, הפנים של עדן מסגירות מתח ואפילו פחד. היא לא בוכה או צועקת, אבל היא לא עושה את זה בחדווה. כמו כל דמות בפרק הזה, גם לעדן יש כדורים מסוימים שהיא מוכנה לספוג בשביל המטרה הגדולה. כולם חוץ מאחת – של-גלן – שפשוט לא מוכנה לספוג יותר, וסוגרת את הפרק בפיגוע התאבדות בבניין החדש והמפואר של "מרכז רחל ולאה". יאללה כבר, תביאו את הפרק הבא.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

כמה קטנות

1. החור בסדין מוכר לחילוני הישראלי הממוצע כמיתוס על יחסי מין אצל החרדים, אבל יש לו מקור במסורת היהודית. רבי יוסי בן חלפתא, בן המאה השנייה, נדרש לייבם את גיסתו, כלומר, לעבר אותה כפיצוי על כך שאחיו מת ערירי. כדי לא ליהנות מהמצווה, נאמר כי שכב איתה חמש פעמים דרך חור בסדין וכך נולדו לה חמישה ילדים.

מתוך "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

2. מי רוקם את הציפורים על הסדינים? יש סווטשופ של ריטות רוקמות אי שם?

3. הפיגוע הוא צעד עלילתי מבריק, אבל אפקט הפיצוץ לא ברמה הטכנית שהסדרה הרגילה אותנו אליה. חבל, הייתם מסתפקים בבום, מסך שחור וזהו.

4. אני מאוד סקפטית שפרד מת, אבל מסקרן מאוד לראות מה יקרה אם כן. סרינה גם ככה תכף מתחרפנת, ופציעה דווקא עלולה לחזק את הקשר ביניהם ולא לדחוף אותה לקצה.

5. עוד מת פוטנציאלי הוא המפקד של ניק. לא פרד, אלא ההוא שמקבל ממנו דיווחים על הווטרפורדים. אלא אם כן הוא התחפף ברגע האחרון, הבקשה של ניק לעבור תפקיד עלתה בלהבות.

6. שיר הסיום המושלם של הפרק:

7. והנה הצצה כיפית לאחורי הקלעים:

על הסט של "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

הפעם תנסי פרצוף רציני. על הסט של "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

על הסט של "סיפורה של שפחה" (צילום: באדיבות HOT)

← "סיפורה של שפחה", ימי חמישי בבוקר ב-HOT VOD וב-22:00 ב-HOT HBO

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד