משחקי הכס עונה 6 פרק 2: התפתחות עלילתית צפויה לחלוטין

שימו לב: ספוילרים החל מהפסקה הבאה

ג'ון סנואו חי. תעשו את עצמכם מופתעים. וואו, מי היה מאמין, חוץ מכולם. בסדר, זה למעשה די משמח לדעת שג'ון כבר אינו מת כפי שהיה, אבל מכיוון שזאת ההתפתחות העלילתית הבודדת בעונה הזאת שהיתה צפויה לגמרי ולחלוטין עוד מכותרות הסיום של העונה הקודמת, זה למעשה הדבר הכי פחות מעניין שקרה בפרק הזה. אז אל תוציאו עדיין את הקונפטי, בואו נעבור את שאר הדברים שקרו בפרק לפני שמגיעים לג'ון.

למשל: כבר הסצינה הראשונה בפרק הציגה בפנינו משהו שלא ראינו ממש מזמן – בראן! הוא עדיין קיים! וכמה דברים שלא ראינו אף פעם, כמו למשל את הודור מדבר במשפטים של יותר ממילה אחת, ואת ליאנה סטארק. בראן נעדר למשך עונה 5 כולה, ומתברר שהוא בילה אותה בשכיבה מתחת לאדמה, שיחות עם האיש הזה שתקוע בתוך עץ, וטריפים. זה לגמרי בסדר שלא הראו לנו את קורותיו עד עכשיו, כי אם עד היום העלילה של בראן שעממה רק את הצופים, עכשיו היא הגיעה לרמה שבה היא משעממת אפילו את הדמויות עצמן: מירה (זוכרים? מירה? מתולתלת כזאת? טובה בלצוד ארנבות?), שנאלצה כנראה לעבור את כל העונה הקודמת במערה, מוחה על חוסר ההתקדמות של העלילה ומאיימת לפרוש. בצדק.

ובכל זאת, יש תקווה לקו העלילה של בראן: הרעיון שהוא יהפוך לנוסע בזמן, ומעכשיו עשוי להציג בפנינו פלאשבקים וקטעים נבחרים בהיסטוריה הבלתי-מוסרטת של הסדרה. אחלה! אמנם קיבלנו רק טעימה עכשיו, ובכל זאת: ראינו, כאמור, את ליאנה סטארק, דמות שהרבה דובר עליה, והאינטרנט מלא בספקולציות לגבי מה שקרה לה בעונה מינוס שתיים של הסדרה ומה זה אומר לגבי עתידה של ווסטרוז, אבל בעונות שקיימות במציאות לא ראינו אותה אף פעם. וגם את הודור, הנקרא במקור וויליס, מתברר. עזבו אתכם משאלות גורליות כמו מיהי אמו האמיתית של ג'ון או מה צבע השיער של דאינריז כשהיא לא מחמצנת – השאלה הגדולה של הסדרה עכשיו ‏היא: מה הפך את וויליס להודור?‏ איזו טראומה לקחה ממנו את כל המילים פרט לאחת?

כן, ככה הוא נראה עכשיו. מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)

מעלה מלך: אחרי שתי סצינות רצופות של ענקים מרסקים ראשים של אנשים על קירות, אנחנו מגיעים לשיירי משפחת לאניסטר המלכותית. אחת האכזבות הגדולות של תחילת העונה הזאת היא ג'יימי לאניסטר. אחרי השינוי הגדול שעבר – מינוס יד, פלוס מצפון – בשלבים מוקדמים יחסית של העונה, נראה היה שהיחסים בינו לבין אחותו התאומה אינם מה שהיו פעם, ולא רק מהבחינה שהם כבר אינם מערבים החלפת נוזלי גוף על בסיס קבוע. תחומי העניין שלהם שונים: סרסיי מעוניינת במוות, עינויים והחלטות פוליטיות אומללות, בעוד הוא פיתח עניין בעשיית דברים טובים, אם כי הוא עדיין לא טוב בזה. נדמה שלא היה חסר הרבה כדי שהוא יגיד לה: "סרסיי, את אישה נוראית, ביי". אבל אחרי ההשפלה שעברה בידי הדרורים, והאשמה שהוא מרגיש על כך שנחשיות החול ותסריט רשלני לא איפשרו לו להציל את מירסלה, פתאום הוא שוב בטים סרסיי, ודואג לשלומה. בחייך ג'יימי! אתה צריך עוד הוכחות שהיא ביץ' בוגדנית שתתקע בך סכין בגב או באיברים רכים יותר ברגע שזה ייראה לה מתאים? מה שטוב לסרסיי, רע לממלכה. תחליט לצד מי אתה.

ג'יימי מנהל שיחה עם המלך האפס טומן, המכיר בכך שהוא אפס, ושולח אותו לדבר עם אמא. אמא לא מבזבזת זמן ומפעילה עליו מיד את כל הפולניות האגרסיבית שלה ("הו, כמה נחמד מצדך לבוא  סוף סוף לבקר את אמא המסכנה שלך שעברה כל כך הרבה בשבילך, לא אל תשאל אותי מה אני עברתי זה לא משנה העיקר שאתה מרגיש טוב, זה באמת משמח אותי לראות אותך, וזה שאני אומרת את זה עם הגב אליך לא רומז לשום דבר. אכלת כבר היום?"). והוא רוצה שהיא תלמד אותו להיות חזק. אוי ויי. ג'ופרי 2 בדרך.

אבל היא באמת ישבה לבד בחושך! מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)

בראבוס: ילדה קבצנית עיוורת ללא שם חוטפת מכות שוב, ואז ממשיכה הלאה לשלב הבא באימוני ‏הג'דיי שלה. צריך לזכור שבין הפרק הקודם לפרק הזה עברו בדיוק יום וחצי (כפי שנראה היטב ‏באירועים בחומה). אימוני דרדוויל אמורים להימשך יותר מיומיים.‏

מתוך "משחקי הכס". באדיבות yes

מירין: גם האח היותר מוצלח לבית לאניסטר כבר ראה ימים יפים יותר. במירין המצב לא משהו בכלל, העם לא מרוצה מהשלטון, המלכה נעדרת, אז טיריון – אותו גמד גאון שראינו מנהל את ענייני מעלה מלך באופן כל כך מבריק –  מציע פתרון: לשחרר את הדרקונים. וואט. דרקונים אוהבים את החברים שלהם, הוא אומר, ותוקפים רק את האויבים שלהם. ואף אחד – גם לא מיסאנדיי – לא מזכיר את העובדה שהיתה סיבה לכך שהדרקונים נכלאו מלכתחילה? שמדי פעם הם גם אוכלים ילדים קטנים שלא היו חברים שלהם? ושאף אחד לא ירוויח הרבה מזה שבנוסף לכל הצרות יהיו שתי חיות פרא מסוכנות להפליא שמסתובבות חופשי, כשהאישה היחידה שיכולה לשלוט עליהם לא בסביבה? אני מת על טיריון, הוא האדם שהיה עושה הכי טוב ליקום הזה אילו הוא היה שולט בו, אבל בפרק הזה, המשפט "בפעם הבאה שיהיה לי רעיון כזה, תכניס לי אגרוף בפרצוף" היה הדבר החכם ביותר שהוא אמר.

מתוך "משחקי הכס". באדיבות yes

וינטרפל: אם מדברים על אנשים חכמים שעושים דברים מטופשים, בפרק הקודם רוס בולטון פחות או יותר אמר לבנו ראמזי ישירות שהוא שומר אותו בסביבה רק כספייר, ושאם אשתו החדשה תלד לו יורש עצר זכר, הוא כבר לא יהיה צריך אותו במיוחד. דבר מוזר לומר למישהו שידוע לך היטב שהוא פסיכופת רצחני בלי אף שמץ של עכבות או מצפון. למה רוס חושב שהוא והתינוק יישארו בחיים זמן רב אחרי ההודעה הזאת לראמזי? לא ברור. ואכן, כאשר האח הקטן נולד, ראמזי מחליט שהוא מעדיף להיות בן יחיד. ויתום. רוס בולטון היה, כמובן, בן זונה בוגדני שהרוויח ביושר רב את הסכין במעיים, אבל זה לא משנה את העובדה שהחיסול שלו היה פתאומי מאוד וקל מדי, ושזה כבר הפרק השני ברציפות שבו דבר כזה קורה.

זה רק נראה חמוד. מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)

זוכרים את דוראן מארטל? מכרו לנו אותו בעונה הקודמת בתור איש חכם, פוליטיקאי משכמו ומעלה, אינטליגנטי, מתוחכם, רב עוצמה. ואז, בום, סכין בלב, ביי, אחרי מזימה שהוא היה אמור לראות מגיעה מקילומטרים. והנה רוס בולטון, גם הוא – מניאק, אבל תככן, זממן, משחק את המשחק היטב, ובום, דקירה קטנה וצפויה, ביי. תסריטאים יקרים, מה קורה, התחלתם להתעצל? ידוע שמדובר ״משחקי הכס״ וכל אחד יכול למות, כן, אבל זה לא רציני כש"אופס סכין" זו הדרך שלכם להיפטר ברגע מכל דמות שאתם לא יודעים מה לעשות איתה.

אה, כן, וראמזי מחסל גם את וולדה והילד, בסצנה מזוויעה שאנחנו לא הולכים לדבר עליה.

איי הברזל: העניין הזה של חיסול אגבי של דמויות חזקות לא בהכרח נכון לגבי באלון גרייג'וי, שאותו בקושי ראינו עד היום, וכשראינו – הוא עשה רושם של אדם לא נחמד אבל גם לא סופר מתוחכם. ובכל זאת – אפשר היה לצפות שבטירת השליט של איי הברזל יתקינו גשרים טיפה יותר מוצקים. ובכן, באלון גרייג'וי עושה ספלאט על הסלעים מתחת לטירה, נרצח על ידי דמות חדשה. מה שאנחנו יודעים על הטיפוס החדש הזה: הוא אח למשפחת גרייג'וי, ויש לו אגו שמתחרה בזה של קנייה ווסט ויאיר לפיד יחד ("אני הסערה הראשונה והאחרונה, אני האל הטבוע"). מה שהסדרה לא טרחה ללמד אותנו זה איך קוראים לו, לעזאזל. ובכן, השם הוא יורון גרייג'וי, אבל זה לא שיכולתם לדעת את זה מצפייה בסדרה. "שניתן לכם את כל המידע שאתם צריכים?" מגחכים ווייס ובניאוף, "למה, לא קראתם את הספרים? לא התעדכנתם באינטרנט על הליהוקים? מעריצים אמיתיים לא צריכים לדעת איך קוראים לדמויות בסדרה! הם מבינים את זה לבד! ואם לא – הם חוקרים את זה באינטרנט!".

רעוע כמעט כמו הגשר בקאסול. מתוך "משחקי הכס" (באדיבות yes)

דבר מעניין בקשר למותו הספלאטי של באלון גרייג'וי: הוא סוגר את הפינה של נבואת שלוש העלוקות, שעשתה מליסנדרה אי אז בעונה מי-זוכר-כבר. שלושה מלכים היו אמורים למות: רוב סטארק, ג'ופרי, ובאלון גרייג'וי. ואכן, שלושתם מתים. כמובן, להכריז ששלוש דמויות מסוימות במשחקי הכס יתפגרו תוך שלוש-ארבע עונות לא מעיד על כישורי נבואה מיוחדים אלא יותר על הבנה בריאה בסטטיסטיקה. אבל בגדול, מליסנדרה צדקה! זה אמור לעודד אותה.

בחומה: היא לא מעודדת.

מוקדם יותר בפרק, אד חזר עם קבוצה של פראים וענק, וכולם הביסו כמעט ללא קרב את אנשי המשמר הבוגדים וזרקו אותם לתאים. מפה לשם, משמר הלילה מצטמק: אם לפני עונה-שתיים עוד דיברנו על 102 איש, כרגע אנשי המשמר הנאמנים מונים, המ, בערך חמישה. בכל אופן, זה משאיר רק את בעיית ג'ון סנואו, שנשאר מת לאורך כל העניין הזה. כולנו יודעים איך העניין אמור להיפתר: המכשפה האדומה. אבל מליסנדרה (שנראית טוב מאוד דווקא, תודה ששאלתם) רוצה רק לשבת ולהיות מבואסת ולחשוב על ‏כך שכל חייה היו שקר. דאבוס, בתור נציג הצופים, צריך להעלות את הרעיון: היי, מה דעתך שננסה – סתם בשביל הקטע – להחזיר את ג'ון לחיים? הא? את לא יודעת איך לעשות את זה? את בטוחה? ניסית פעם? תנסי, מה כבר יקרה?
‏(אגב, שאלות שעדיין לא נענו מתחילת העונה: האם דאבוס בכלל יודע על התבוסה של סטאניס? ועל ‏מה שקרה לשירין? ועל התפקיד של מליסנדרה בזה? האם הוא היה מתייחס אליה באותה מידה של ‏סימפתיה אילו היה יודע?).‏

מתוך "משחקי הכס". באדיבות yes

אז מליסנדרה מחזירה את ג'ון לחיים באמצעות חפיפה, תספורת ואמבטית ספוג. אם הסדרה הורגת אנשים כלאחר יד, האופן שבו היא מחזירה אותם לחיים הוא אגבי עוד יותר. אנחנו מדברים כאן על החייאת מתים. הדבר הבלתי-אפשרי האולטימטיבי. אפילו הג'יני לא יכול לעשות את זה! וכאן זה נעשה כאילו זה לא יותר גורלי או קשה ממתכון ניסיוני לקרם ברולה. לא חומרים אסורים שלוקטו מקצווי עולם, לא הקרבה עצמית אדירה, לא שחיטת קורבן, לא שבעה ימים ושבעה לילות של לחשים, לא כלום – רק תספורת קלה ומלמול פחות טקסט מבתפילת מנחה. אילו כולם ידעו שזה כל מה שצריך כדי להשיב מתים לחיים היו היום מסתובבים בעולם הרבה יותר דמויות. אוקיי, למען ההגינות עדיין נשאר לראות איך בדיוק ג'ון חזר לחיים, והאם הוא יהיה בכושר מלא או שמא הוא came back wrong. עוד נראה.

בפרק הבא: ג'ון, חבול אבל איכשהו חי, קם ויוצא מהחדר. אנשי הפרא רואים אותו, צווחים "וווואאאאאא! זומבי לבן!!!" ומיד יורים בו למוות. דאבוס ממלמל "אוי לא, לא שוב" ומדשדש לקרוא שוב למליסנדרה.

נעדרים: דאינריז עדיין אבודה בערבות הדותראקי, וכך גם צוות החיפוש שלה. ‏עלילת דורן נעדרה, וזה ממש בסדר. את ליטלפינגר לא ראינו כבר הרבה זמן.‏ אניה בוקשטיין.

דמויות מתות: רוס בולטון. באלון גרייג'וי. וולדה פריי והבן שלה שבקושי נולד.

עירום לא רלוונטי: אפס.

הסצינה: לא נעים להודות, אבל הסצינה הטובה ביותר בפרק היתה זאת שאני לא מסכים לדבר עליה. "אני לורד בולטון" וכאלה. בררררר.

ביום שני הקרוב (9.5)ב־19:30, באוזןבר: רגע לפני שאתם צופים בפרק החדש, אתם מוזמנים לאוזןבר להרצאה שלי (היי, אני דורון) על הסיפורים ההיסטוריים שהיוו השראה ל"משחקי הכס", ואיך זה קשור ל"הנסיכה הקסומה" ולאירוויזיון. עוד פרטים בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם"