פי אלף יותר סאות'פארק: האמת נמצאת באנימציה למבוגרים

"אנימלס" מצטרפת למסורת של סדרות אנימציה למבוגרים שאומרות את האמת טוב יותר מכל דבר שאפשר לצלם (וגם טוב יותר מ"סאות'פארק"). הנה כמה ששוות את הזמן שלכם

מתוך "החיים המודרניים של רוקו"
מתוך "החיים המודרניים של רוקו"

אנימלס

(החל מ־2016)

קומדיה מוזרה וגרוטסקית שמתמקדת בחיים הנסתרים של חיות מדברות (בני האדם לא מבינים, או אולי לא שומעים אותן) בניו יורק. הסדרה, שמוצגת בעיקר בגוונים אפורים, הולכת פעם אחר פעם למחוזות שמעוררים אסוציאציות לחנוך לוין: נקודת המפגש בין ביזאר, תשוקה ועליבות בלתי אפשרית.

10 פרקים (עונה אחת), חודשה לעונה שנייה. HBO

[tmwdfpad]

ד"ר כץ, מטפל מקצועי

(1995־2002)

מיטב הקומיקאים של התקופה – רשימה חלקית בהחלט כוללת את לואי סי.קיי, דייב שאפל, בוב אודנקירק ומיץ' הדברג – הופיעו כמטופלים של הפסיכותרפיסט הנוירוטי בגילומו של הקומיקאי והשחקן ג'ונתן כץ. הפרקים הראשונים של הסדרה השתמשו בהקלטות מתוך מופעי סטנד־אפ שנארזו מחדש, ולאחר מכן רבים וטובים כבר התגייסו לתרום ממרצם לסדרת הקאלט. חלק גדול מהאפיל היה הלוק יוצא הדופן של הסדרה, שבו קווי המתאר של הדמויות רעדו וזעו, אפקט שהוזיל את עלויות ההפקה (כיוון שאפשר שימוש במספר מועט של ציורים) וגם שיקף את המצב הנפשי והקיומי של הדמויות. כל הפרקים זמינים ביוטיוב.

81 פרקים (שש עונות). קומדי סנטרל, שודרה בביפ

The Critic

(1994־1995)

סדרה פורצת דרך, שלמרבה הצער לא מצאה את הקהל שלה באמצע שנות ה־90 והייתה נתפסת הרבה יותר טבעית בטלוויזיה היום. 23 פרקים על חייו של ג'יי שרמן, מבקר קולנוע פלצן, שמנמן ובודד, שהיא בעת ובעונה אחת קומדיית לוזרים קלאסית וסאטירה חסרת רחמים על הוליווד.

23 פרקים, 2 עונות. פוקס

ארצ'ר 

(החל מ־2010)

"ארצ'ר" היא שילוב מוגזם של קומדיית משרד עם סדרת ריגול מופרכת. סטרלינג ארצ'ר הוא סוכן חשאי ב"ארגון הביון הסודי הבינלאומי" שמנהלת אמו, שעמה יש לו יחסים אדיפליים לא פתורים. לא ברור מה יש לו יותר – סטייל או אגו. הוא מעוניין רק בסקס, בסמים ובאקדחים שנלווים לסגנון החיים של מרגל צמרת ופחות בעבודת הריגול עצמה. הסדרה מתרחשת בתקופה לא ברורה והיא מערבבת טכנולוגיה מודרנית כמו מכשירי GPS לצד ענתיקות כמו מחשבים מיושנים וקסטות. חוץ מזה, ברית המועצות עדיין בסביבה, בדיוק מה שצריך בעידן שבו אפילו ג'יימס בונד בוכה כשעצוב לו.

45 פרקים (שש עונות). FX

מלך הגבעה

(1997־2010)

הדרמדי המאופקת זוכת האמי של יוצר "ביוויס ובאטהד" ו"אופיס ספייס", מייק גאדג', מספרת את סיפורה של משפח צווארון כחול שחיה בעיירה הבדיונית ארלן שבטקסס: האב השמרן האנק, אשתו האוהבת פגי והבן האטי שלהם בובי (בגילומה של כוכבת "לואי" פמלה אדלון). זוהי התוכנית הכי שקטה והכי ארצית ברשימה הזאת. הסדרה מטפלת בהומור עדין ובידיים חומלות בדמויות שהיו עלולות להפוך לקריקטורות קיצוניות וחד ממדיות – אבל בכל זאת מצאה מקום לסאטירה חברתית ופוליטית ולבדיחות על חשבונם של הטקסנים. הסדרה, שרצה במשך 13 עונות (היא הארוכה ביותר ברשימה) יודעת לעצור ולהישען על רגעים קטנים ועל מחוות קטנות מהסוג שאפשר להציג רק באנימציה איכותית מהסוג שכבר לא רואים היום בטלוויזיה, פשוט משום שהיא יקרה מדי להפקה.

259 פרקים (13 עונות). שודר בערוץ 2

החיים המודרניים של רוקו

(1993־1996)

פנינה משלהי שנות ה־90, שבמסווה של תוכנית ילדים סיפרה לדור האיקס איך החיים נראים באמת. אי שם בניינטיז כנראה לא היה מבוגר אחראי בניקולודאון שיפקח על העסק, וזה הוליד שלל סדרות לא הולמות את קהל היעד המשוער. הקיצונית שבהן הייתה "החיים המודרניים של רוקו" על קנגורו מדוכא שעם חבריו, הפר הטמבל והצב הפחדן, צריך להתמודד עם חיים מדכדכים בעולם קפיטליסטי בלתי אפשרי (באווירת "ברזיל"), עם משרה דכאנית ועם בוס מרושע ואטום. ההומור האבסורדי והעלילות הסוריאליסטיות היו בדיוק מהזן המוגדר כ"לא לילדים", אולי כי הן מכינות אותם טוב מדי לעולם האמיתי.

52 פרקים (4 עונות). שודר בערוץ הילדים בכבלים

מ.ק. 22

(2004)

זו הסדרה הישראלית היחידה ברשימה (שיצרו אסף הראל, ירון ניסקי, דורון צור ואוהד אלימלך) וכן סדרת האנימציה למבוגרים היחידה שעשו כאן, אם לא סופרים את "השמשונים" הקצרה של דודו גבע. "מ.ק 22" עסקה בעלילותיהם של שלומי חנוכה ואיתי שולמן, שני חיילי אפסנאות בבסיס בדיוני (המסתיר בתוכו אמל"ח גרעיני). כמיטב המסורת, אף קבוצה באוכלוסייה לא יצאה ללא פגע: לצדם הופיעו גם הרס"ר האולטימטיבי שוקרון, מתנדבת צה"ל בכיסא גלגלים, ש"ג אתיופי, רופא רוסי, רועה ערבי והכבשים החמאסניקיות שלו. "מ.ק. 22" הייתה אנומליה חד פעמית – סדרה אינטליגנטית, גיקית ומצחיקה באמת. עיצוב חכם והומור מושחז הקנו לסדרה ביקורות טובות ואפילו את פרס האקדמיה לטלוויזיה, ולמרות כל זאת שרדה רק עונה אחת שצריכה להפוך לקאלט.

10 פרקים (עונה אחת). ערוץ ביפ

הבורגר של בוב

(החל מ־2012)

לורן בושארד, שהיה אחד המפיקים של "ד"ר כץ", בישל (או ליתר דיוק, טיגן) את הקומדיה המצוירת הזאת. על פניו זהו עוד סיטקום משפחה מצויר, הפעם על מזללת המבורגרים משפחתית ולא מאוד מצליחה בעיירת חוף אמריקאית, אבל הדמויות בה מורכבות, פגומות ומודעות היטב למקומן הקצת עלוב בעולם, מה שמשאיר פתח להמון קנאה תסכולים, פספוסים ואהבות נכזבות. בקיצור, גרסה לא מרוככת וקצת יותר מקורקעת של "משפחת סימפסון" בשנותיה הראשונות. הנשים במשפחה, יש לציין, מדובבות על ידי גברים, פרט לבת הקטנה והברדקיסטית בגילומה של הקומיקאית קריסטן שאל ("טיסת הקונקורד", "האיש האחרון בעולם").

95 פרקים (שש עונות). חודשה לשתי עונות נוספות. FOX

קאובוי ביבופ

(1998־1999)

מותחן מדע בדיוני רווי אקשן, מרדפים ויריות. הסדרה היפנית המסוגננת של היוצר המוערך שינצ'ירו וואטאנבה משלבת נואר עתידני עם ג'אז רובוטי וחלליות מעוצבות היטב. למי שנרתע מאנימציה יפנית, ההתרפקות הנוסטלגית שלה על דימויים ורעיונות ממערבונים וסרטי פשע אמריקאיים הופכת את הסדרה למתאימה לחך מערבי יותר מהרבה מסדרות בנות ארצה.

26 פרקים, שתי עונות וסרט באורך מלא. Adult Swim

אמריקאים מכוערים

(2010־2011)

סדרה די אלמונית ששווה לראות ולו בגלל סגנון העיצוב הייחודי שלה (שמושפע מקומיקס עצמאי) וההומור הוויזואלי המפתיע. העלילה מתרחשת במין יקום מקביל שבו ניו יורק היא גיהינום עלי אדמות ובני אדם רגילים חולקים את העיר עם שדים, מפלצות ויצורים ממינים שונים. חוץ מזה הכל בערך אותו הדבר. הגיבור מארק, עובד סוציאלי, תקוע בעבודה סתמית במשרד שתפקידו לעזור לאנשים להשתלב בעיר הגדולה. הסדרה הצליחה לשרוד שתי עונות מתחת לרדאר של רוב הצופים. היא אולי לא פורצת דרך, אבל ההוויה הבלתי שגרתית שלה עשויה להתנחל לכם בתודעה.

31 פרקים (שתי עונות), שודר ב־HOT קומדי סנטרל