מצטערים שבאתם: חמישה ראיונות בטלוויזיה שהתפוצצו ממש רע

מני נפתלי לא לבד: אחרי שסולק מהאולפן של אופירה וברקוביץ', נזכרנו ברגעים הכי נמוכים בטלוויזיה הישראלית. זוכרים את הקלאסיקה "שום דבר לא היה קורה אם ההורים שלך היו נשארים במרוקו ונרקבים שם"?

פרופ' אמיר חצרוני. צילום: איליה מלניקוב
פרופ' אמיר חצרוני. צילום: איליה מלניקוב

הראיון שהסתיים בפיצוץ בין מני נפתלי לאייל ברקוביץ' לחץ לנו חזק על בלוטת הנוסטלגיה. למי שפספס, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, שמוביל מחאה חברתית נגד השחיתות השלטונית, סולק אתמול מהתוכנית "אופירה וברקוביץ'" לאחר ששחקן הכדורגל לשעבר הטיח בו כי הוא רודף פרסום ויכול היה לעזוב בכל רגע. הראיון הסתיים בטון בריוני במיוחד מצידה של אסייג ("מה אתה רוצה? מה אתה רוצה?"), וזרק אותנו לכמה מהרגעים הקסומים בהיסטוריה של טלוויזיה הישראלית.

צביקה שרף נגד רון קופמן

(יציע העיתונות, 2006)

המאמן שרף צורח את דעתו על קופמן, שניסה להבין אילו תנאים קשים הובילו להפסד נבחרת ישראל: "חוץ מאשר לבלבל את המוח מה אתה עוד יודע? מעולם לא היית ספורטאי, אתה דחליל אחד גדול! אתה בושה! לך הביתה!".

צביקה שרף נגד גאולה אבן

(היום בחדשות, 2008)

לכאן שרף דווקא הגיע אחרי ניצחון, אבל מהר מאד הוא העלה עשן ועזב את האולפן. אבן הציגה בפניו את הביקורת שמושמעת נגדו, ושרף גילה שוב את הילד שבו: "הכל קשקוש בלבוש. אני בכלל לא מבין למה באתי לראיון הזה. זאת פעם ראשונה ואחרונה. אני מצטער שבאתי".

אבן ושרף ב"היום בחדשות", 2008
אבן ושרף ב"היום בחדשות", 2008

אמיר חצרוני נגד אמירה בוזגלו

(הבוקר של קשת, 2015)

אחרי שהאשים בפייסבוק את המזרחים בניצחונו של נתניהו בבחירות, הגיע חצרוני לשטוח את משנתו אצל גלית גוטמן ויואב לימור. אחרי שהסביר לבוזגלו למה הוא ראוי לאזרחות יותר ממנה, צווח: "שום דבר לא היה קורה אם ההורים שלך היו נשארים במרוקו ונרקבים שם".

עודד בן עמי נגד רונית אלקבץ

(שש עם, 2016)

רונית אלקבץ הגיעה כדי לקדם את הסדרה "טריפליום", אך מהר מאד נאלצה להדוף שאלות על פרשת משה איבגי. היא פוצצה את הראיון לאחר שבן עמי ויונתן ריגר לא הרפו, והתעקשו כי מה שהיא עושה הוא "לא מכובד". לאחר שעזבה את האולפן, העיר בן עמי בקול: "ניקח אוויר, נשתה מעט מים, ונתקדם קדימה".

יונתן רושפלד נגד עמליה דואק

(תכנית חיסכון, 2017)

על רקע מחאת צלחת-פירות-במאה-שקל, דואק ניסתה להוביל דיון על המחירים במסעדות יוקרה. רושפלד עקץ אותה בתמורה על המשכורת שלה, וכשזה לא עבד לו הוא פשוט קם מהכסא באמצע הראיון. המוטיב החוזר: "את לא תגררי אותי לשום דיון".