שמרנית, אבל לפניך: "רוזאן" היא הסדרה שאמריקה הכי צריכה עכשיו

אחת הסדרות המצליחות בהיסטוריה של הטלוויזיה חוזרת למסך עם ריב שקשור לטראמפ, אבל עדיין כולם מפספסים את העיקר

רוזאן בר
רוזאן בר
28 במרץ 2018

עברו 21 שנה מאז ש"רוזאן" סיימה ריצת מרתון של תשע עונות, טובות ורעות. הרבה דברים קרו לארצות הברית מאז, אבל אותם כולם מכירים בעל פה. במקום זאת הנה כמה דברים שקרו לרוזאן בר מאז – היא הנחתה טוק שואו, הנחתה ריאליטי בישול (וריאליטי סטנדאפ), השתתפה בדוקו ריאליטי על חייה בחוות אגוזי מקדמיה, חזרה לעשות סטנדאפ, התגרשה שלוש פעמים, רבה עם מלא אנשים בטוויטר (כולל הזמרת לורד. כן, בגלל ה־ BDS). אה, והיא גם רצה לנשיאות, פעמיים, ב־2012 וב־2016, במפלגות ליברליות קטנות, והספיקה לתמוך בדונלד טראמפ בטרם שינתה את עמדתה והודיעה שהיא תומכת קודם כל בעצמה כמועמדת לבית הלבן (היא טענה לפרקים שהצביעה לו ולפרקים שכתבה את השם של עצמה על הפתק). רק את הדבר שהיא עשתה הכי טוב – סיטקום פשוט, חכם, חצוף, על משפחה בלי גרוש על התחת באזור שיקגו – היא לא עשתה. עד עכשיו.

עוד כתבות מעניינות:
27 סדרות ישראליות חדשות ומסקרנות שיגיעו למסך השנה
נטפליקס: הסדרות והסרטים השווים שעולים באפריל
12 דברים שלא ידעתם על "סיפורה של שפחה"

בכל זאת, עם חזרתה השבוע של "רוזאן" (משבוע הבא ב-yes) לעונה עשירית בת שמונה פרקים (שמוחקת רטרואקטיבית את התפנית התסריטאית המפוקפקת ביותר של העונה התשיעית – מותו של בעלה דן), נדמה שכולם מדברים רק על דבר אחד – התמיכה (החלקית) של רוזאן בר בטראמפ, והעובדה שהפרק הראשון מתמקד בריב פוליטי בין רוזאן קונור לאחותה, ג'קי (לורי מטקאלף). ג'קי מגיעה לבית משפחת קונור עם חולצת הילרי ופוסיהאט על הראש, והיא ורוזאן נכנסות מיד לוויכוח שמסרב להירגע במשך כל הפרק.

טמבלים משני הצדדים

רמת הפירוט שאליה ירדו בתקשורת האמריקאית בניסיון ליישב את העובדה שהם, למרות הכל, עדיין אוהבים מישהי שהצביעה לטראמפ, היא לא פחות ממדהימה. אף שבשנים האחרונות רוזאן בר הפכה לדמות יותר ויותר אקסצנטרית, היא עדיין לא בדיחה מהלכת כמו קיד רוק או מגישים אקראיים מערוץ פוקס ניוז. היא יצרה את אחת הסדרות הנצפות ביותר בתולדות הקומדיה האמריקאית, הייתה מהראשונות שעסקה באופן רציני בטלוויזיה בחיים, בתרבות ובקשיים של מעמד הפועלים הלבן בארצות הברית (הקומדיה השנייה באותה עת שעסקה בלבנים עניים באזור שיקגו הייתה "נשואים פלוס" – שהייתה אמנם חתרנית בדרכים אחרות, בעיקר בלעג שלה לקונבנציות של סיטקומים, אבל היא אפילו לא ניסתה לדבר על החיים האמיתיים), וחדר הכותבים שאותו היא הנהיגה ביד רמה הזניק את הקריירות של ג'אד אפאטו (שכתב ב"רוזאן" לפני "המופע של לארי סנדרס"), ג'וס ווידון (שהמשיך ל"באפי") והסטנדאפיסט הנהדר נורם מקדונלד (שעבר משם להיות דמות מפתח ב"סטרדיי נייט לייב").

היה מת. דן ורוזאן (ג'ון גודמן ורוזאן בר)
היה מת. דן ורוזאן (ג'ון גודמן ורוזאן בר)

כל הריאליטי שהיא עשתה בעשור וחצי האחרונים לא יכולים למחוק את ההישגים שלה, והאמריקאים שהיללו אותה לאורך כל השנים האלו לא יכולים להתנער ממנה עכשיו. מה גם שהעמדות הפוליטיות הפומביות שלה, כשהן נמדדות בפני עצמן, תמיד היו פרוגרסיביות למדי, בעיקר בכל מה שנוגע לתחום הלהט"ב – תחום ש"רוזאן" עסקה בו באופן חלוצי ומפורש.

כך, ליסי גורנסון, שמגלמת את הבת בקי, כתבה טור ארוך למגזין "Dame" שברובו היא אמנם מגינה בחירוף נפש על בר כאישה חזקה וחשובה בתעשיית הטלוויזיה השמרנית של סוף שנות ה־80, אבל גם מתעמתת עם העמדות הפוליטיות שלה ולבסוף משתדלת להפריד כמה שאפשר בין רוזאן בר לרוזאן קונור. זו תמיד עמדה שראוי להחזיק בה כשעוסקים בביקורת תרבות, אבל כאן נדמה שהיא מקדמת אותה בעיקר בשביל לפתור בקלות אי נוחות כלשהי שהיא מרגישה. עם זאת היא לא מתקרבת לשיאים של כתבה שפורסמה באתר ג'זבל, שבה נטען: "לא הגיוני שרוזאן קונור הייתה מצביעה לטראמפ", כי העיר הבדיונית שבה מתרחשת הסדרה מבוססת על העיר אלגין, השמינית בגודלה באילינוי – שתמכה בבחירות האחרונות ברוב מוחץ בקלינטון (שניצחה גם בכל המדינה). זו כבר אקרובטיקה תודעתית מרשימה ממש שמשכתבת את רצונותיה של דמות בדיונית בניגוד להחלטות של היוצרת שלה, בהתאם לאיזו סטטיסטיקה מציאותית.

בקיצור, אין ספק שרוזאן בר, שיודעת טוב מאוד איך להתנהל ולהטריל את התקשורת, ידעה מה היא עושה כשהיא נעצה את הפרק הראשון בעונה החדשה של "רוזאן" בדיון פוליטי סוער ונוקב בין שתי דמויות אהובות מאוד (שלפי עלילת הרקע של הפרק לא דיברו ביניהן שנה שלמה מאז הבחירות). היא רצתה לדבר באופן ישיר על פלגנות, על דוגמטיות, על קיצונים משני הצדדים ובעיקר על טמבלים משני הצדדים; על משפחות לא מתפקדות שמנסות לתפקד, על אנשים עם כוונות טובות שעושים דברים רעים ועל אנשים עם כוונות לא כל כך טובות שעושים דברים טובים בכל זאת.

רוזאן בר עושה טלוויזיה עוד לפני שכתבי התרבות שעכשיו מנסים לקטלג אותה בכלל נולדו. היא באה מתקופה פחות מפלגתית ומפולגת. ובכל זאת היא פרובוקטורית, דווקאיסטית בדם, שאם הייתה רוצה ודאי הייתה יכולה להיות טראמפ יותר טובה מטראמפ עצמו. אולי חבל שהיא לא נבחרה לבית הלבן. מצד שני, אז לא היינו מקבלים עונה נוספת של הקומדיה שאמריקה הכי צריכה עכשיו.

טראמפ טובה יותר מטראמפ. בר
טראמפ טובה יותר מטראמפ. בר

"רוזאן", yes Comedy, שבת (7.4) 21:30