האיחוד המסתמן בין רשת לעשר אמור להדאיג את הצופים

האיחוד המסתמן בין רשת לערוץ עשר צפוי לעשות הרבה רעש בחודשים הקרובים. בהנחה שהמפץ הזה יאושר על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, ואם וכאשר תמכור רשת את חלקה בחברת החדשות לקשת, רשת ועשר יתאחדו לערוץ אחד. לכאורה, מדובר בחדשות לא רעות, מתבקשות אפילו בתחום שמדמם סכומי עתק מאז פיצול ערוץ 2 בנובמבר האחרון.

רשת ועשר משמשים לזה לזה כמכסה לסיר. הראשונה מתחרה בקשת בגזרת הבידור, במידה הולכת וגוברת של הצלחה, ועם האיחוד אולי סופסוף תאמץ לחיקה גם תכנית סאטירה בעלת כישרון הישרדות ותסנף בחזרה את "גב האומה". השנייה מתחרה בתכנים של חברת החדשות (חדשות 2 לשעבר) ביעילות כבירה. הצופים יעדיפו אמנם את אפשרות הבחירה המשולשת, אך יודעת כל צופה בעלת ממיר תלת ערוצי שאין זה ממש משנה. התנודה ממילא נעשית בין שני ערוצים חביבים במיוחד, והצער על הנסיגה מהרפורמה שהולידה את קשת 12 ורשת 13 (ויצרה יצור כלאיים משונה של חברת חדשות שמשדרת בשני ערוצים מתחרים), חסרת סיכוי ממילא במתכונתה הנוכחית, הופך שולי בלבד.

למהלך האיחוד המתבקש בין רשת לעשר אורבות סכנות חשובות יותר, שמאיימות להפוך צעד לא נורא, שישיב אותנו שנתיים אחורה, לצעד שישיב את הטלוויזיה והעיתונות הישראלית לראשית שנות ה-90. עלינו, אם כך, לחשוש בעיקר מפגיעה אפשרית בתכני חדשות עשר. חברת החדשות המצוינת של הערוץ, שזכתה לחופש יחסי תחת בעלת השליטה RGE, תיאלץ עתה לעבוד תחת אנשי עסקים מן המניין שלהם אינטרסים כלכליים שונים, בהם אודי אנג'ל ועידן עופר. ללא חברת החדשות, ערוץ עשר-רשת העתיד לבוא הוא אקדח סרק מפלסטיק. על הצופים להיות חרדים לכתבי החדשות, ל"המקור" המצוינת עם רביב דרוקר וברוך קרא, ובמידת מה גם לשאר הרוח של "לונדון את קירשנבאום", הרבה יותר ממשחק האצבעות המשולש שבממיר.

במבט קצר טווח לאחור, מובן כי הרפורמה שפיצלה את הזכייניות רשת וקשת הייתה בעלת ערך בידורי מעיקרו. להוציא את משבצת "פגוש את העיתונות" ואת משבצת לפני החדשות, שהפכו ב"קשת" מחדשותיות לרכילאיות, הסטטוס קוו העיתונאי נותר כמות שהוא. אולם המתמטיקה של תכניות הבידור מסתדרת מאליה, ובמובן זה אין להרבות בדאגה. הפורמטים מקבילים ("מאסטר שף" – "משחקי השף"), ההפקות מצליחות ונכשלות לסירוגין ("כמה רחוק" – "הזדמנות האחרונה לאהבה"), וסדרות המקור חוזרות על אותו הטריק ("צומת מילר" – "חיים שלי"). אם השלכות הרפורמה – כמו האיחוד המסתמן בין שני הילדים הפחות מקובלים בשכונה – יטלטלו את המאזן הנוכחי בין שתי חברות החדשות, כאן עלינו כבר לאמץ מבט חשדני.