שיעור מולדת: "היהודים באים" חוזרת לשחוט פרות קדושות בעונה שנייה

היוצרים של "היהודים באים", שחוזרת השבוע לעונה שנייה, כמעט ראו את הסדרה שלהם נגנזת בגלל מערכונים פרובוקטיביים עם דמויות כמו ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר. הם טוענים שאוהבים אותם גם באוניברסיטת אריאל ובאתר "כיפה", אבל אל תדאגו: הם לא התרככו

ההיסטוריה על פי מה שבא להם. קובי חביה ויואב גרוס. צילום: יולי גורודינסקי
ההיסטוריה על פי מה שבא להם. קובי חביה ויואב גרוס. צילום: יולי גורודינסקי
17 בפברואר 2016

רוצים לפגוע ברגשות הציבור? מתברר שזה לא קשה כל כך. כל מה שצריך לעשות הוא להפגיש שלוש דמויות שהישראלים היו מעדיפים לשכוח – למשל ברוך גולדשטיין, יונה אברושמי ויגאל עמיר – לתת להן לרקוד ולשיר ביחד ובום, יש לכם תשומת לב ציבורית מהסוג שאורן חזן חולם עליה בלילות. אבל על באזז משלמים לפעמים בזיעה ובסבלנות. יוצרי "היהודים באים", תוכנית המערכונים הסאטירית שחוזרת השבוע לעונה שנייה בערוץ 1, ראו את פרי עמלם נזרק אל המדף רגע לפני העלייה לשידור ונשלף ממנו רק יותר משנה אחר כך. והם בכלל לא ידעו שהם כאלה.

"אני לא מאמין שמי שבחרו לעכב את עליית הסדרה באמת צפו בה", אומר קובי חביה, שביים את שתי עונותיה של תוכנית המערכונים. "המערכון ההוא, שלא שודר בסופו של דבר, גרם להם לחשוב שזו סוג של סאטירה שמאלנית הארדקור. אנחנו כן מגדירים את הסדרה כסאטירה, אבל להיות פרובוקטיביים לשם הפרובוקציה זה ממש לא הקטע שלנו. אפשר לראות את זה בתגובות שהתוכנית מקבלת. את המערכונים התנ"כיים שלנו הקרינו במסגרת שיעורי תנ"ך בבתי ספר, אפילו בבית ספר של הבת שלי".

ובכל זאת, המערכון הראשון שנחשף מתוך העונה השנייה, קטע מחזמר שבו אלוהים מלגלג על השמות השונים שאנו מעניקים לו במקום להשתמש בשם המפורש, עשוי להיחשב שנוי במחלוקת.

"בחרנו במערכון הזה כי הוא מערכון טוב, נגיש ומצחיק, לא עניין אותנו להרגיז. בדיון עליו באתר 'כיפה', למשל, היו מי שאמרו שזה חילול הקודש, אבל רוב התגובות היו חיוביות ואמרו 'זה לא חילול הקודש, זה רק הומור'. כשצילמנו מערכון באוניברסיטת אריאל המדריכה שלנו, צעירה דתייה, אמרה לנו שהיא וכל החברים שלה אוהבים מאוד את הסדרה ומרגישים שהיא באה ממקום מכבד".

היהודים באים. צילום: דני שוורצמן
היהודים באים. צילום: דני שוורצמן

צפייה בתוכנית עצמה מגלה שהשד אכן לא שמאלני כל כך. "היהודים" אוהבת לשחק עם פרות קדושות, להעביר בעדינות את הסכין על הגרון שלהן, אבל לרוב לא נועצת אותו עד זוב דם. היא מעדיפה לנער את האבק מספרי ההיסטוריה הישראלית־יהודית, לחשוף סיפורים שאולי נשכחו ולהשתעשע באלו שכולם זוכרים היטב. בקרב ציבורים מסוימים הצעד הזה עשוי להידמות לשחיטה כשרה.

"אני לא חושב שמישהו אינטליגנטי שיש לו עיניים ואוזניים יכול לצפות בסדרה ולהגדיר אותה כפרובוקציה שמאלנית", אומר מפיק הסדרה, יואב גרוס. "אני יודע שגם הדעות הפוליטיות של היוצרים מגוונות. יכול להיות שמערכון כזה או אחר יכלול אמירה כזו או אחרת, אבל זו סדרה מאוד מאוזנת בסך הכל". חביה מוסיף: "הדבר שמוביל אותנו, קודם כל, הוא הרצון להצחיק", מעיד חביה. "אנחנו לא נשבור מוסכמות רק בשביל לשבור, אבל ברור שבחלק מהמערכונים יש אמירה שחשובה לנו יותר מהבדיחה. בחדר העריכה נוצרה הבדלה בין 'מערכון' ל'מועקון', כלומר קטע שהוא כן הומוריסטי אבל יוצאים ממנו לא בהכרח עם חיוך. מערכון שהוא שוקולד מריר".

אחד המערכונים הללו הציג פרודיה על "Stan" של אמינם, בכיכובו של ברוך גולדשטיין, שיוצא מדעתו בהדרגה כשבורא עולם לא משיב לפתקים שהוא משאיר לו בכותל. מצחיק, בטח, אבל עד סוף השיר דמותו של הרופא עם משבר האמונה היא יותר טרגית מקומית.

מלבד אותו מערכון מריבה, היו עוד כאלה שלא הגיעו לבסוף לצופים?

"יש מספר חד ספרתי של מערכונים שבהחלטה משותפת הוסכם שלא יוקרנו".

מה הנושא הנפיץ יותר? השואה?

"דווקא לא, כל דבר שקשור לחיילים או לצה"ל".

במקביל ל"יהודים" עלתה גם "הכל שפיט" מבית לאטמה, שלכאורה הופקה בשביל "לאזן" את השמאלנות שלכם.

"אלה סדרות שונות מאוד, ואני לא חושב שזו תשובה לסדרה שלנו בשום צורה, העיקר שהצופים הרוויחו עוד סדרת מקור".

העבודה על הסדרה החלה לפני כארבע שנים, אז רתמו היוצרים אסף בייזר ונטלי מרכוס את גרוס לרעיון הלא סטנדרטי שלהם לתוכנית מערכונים שכולה היסטורית. בהמשך צירף גרוס למשימה את חביה, שעמו עבד עוד בימי "נווה חמציצים" העליזים ובהמשך גם ב"אחד העם 1" וב"שנות ה־80". אחרי פיילוט לערוץ 10 וחתימה סופית ברשות השידור, יצאו הצילומים לדרך עם קאסט השחקנים הקבוע שכולל את מוני מושונוב, עידו מוסרי, יעל שרוני, יוסי מרשק ויניב ביטון.

היהודים באים. צילום: נטלי מרכוס
היהודים באים. צילום: נטלי מרכוס

"אני דווקא העדפתי ללכת עם התוכנית הספציפית הזאת לרשות השידור. השידור הציבורי מתאים יותר בעיניי לתוכנית מהסוג הזה", מעיד גרוס. "חשבתי, וזה גם הוכיח את עצמו, ששם תהיה פחות התערבות יצירתית וצנזורה בתוכן. חשבתי שהמוצר הזה יכול להיות הצלחה מסחרית גדולה מאוד, אבל שאסור לכתוב אותו בצורה מסחרית. חשבנו גם שיש בזה אמירה, ובסופו של דבר החוויה הייתה מפתיעה לטובה במובנים מסוימים ואבסורדית במובנים אחרים". את אותה אבסורדיות מייחס גרוס לתזמון: "באותה תקופה נקלענו לאיזה דו קרב בין המנכ"ל ליו"ר, ולנו לא היה חלק בו. השתמשו בנו בקרב פוליטי, וזו אולי הפעם הראשונה שמישהו הגדיר סדרה כ'שמאלנית' בלי שהוא יראה אותה בכלל. היינו שנה על המדף והסדרה הפכה למין להיט מחתרתי עם ההקרנות באוזןבר, אבל מעבר לכך היה נעים מאוד לעבוד עם ערוץ 1 על הסדרה, יש בזה משהו שונה ומרענן".

כשהגיעה סוף סוף אל המסך הקטן, הסדרה הוכיחה שהיא יותר ממערכון שנוי במחלוקת. היא קיבלה ביקורות טובות, הרוויחה אחוזי צפייה טובים בטלוויזיה וביוטיוב ואפילו זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית הבידור ובכך עקפה ענקיות כמו "ארץ נהדרת" ו"מצב האומה". עוד יתרון בדיעבד בבחירה ברשות השידור הייתה החידוש המהיר של הסדרה לעונה שנייה, לא צעד סטנדרטי בטלוויזיה הישראלית המסחרית, גם כשמדובר בלהיטים.

"על פני השטח זה מאוד נונסנסי", אומר גרוס, "אבל יש גם שכבה נוספת שמראה איך כלום לא השתנה וההיסטוריה חוזרת על עצמה. תוך כדי ההפקה הייתה לנו תחושה מסוימת שהסדרה אולי קצת אליטיסטית, וחימם לי את הלב לראות שזה הצליח גם אצל הקהל הרחב".

במה שונה העונה השנייה מהעונה הראשונה, חוץ מההפרש בין מועד הצילומים והעלייה לשידור?

גרוס: "בעיניי העונה השנייה אפילו טובה ומצחיקה יותר מהראשונה. זו לא תוכנית כמו 'ארץ נהדרת' שנכתבת ומצולמת כל שבוע, ולכן תהליך השיפור והלמידה הוא רק בין עונה לעונה".

חביה: "העונה השנייה עשירה יותר, גם ויזואלית וגם בנושאי העיסוק. יש התייחסות הרבה יותר רחבה לנושא העדתי, יחסי אשכנזים ומזרחים, דבר שנגענו בו רק במערכון אחד בעונה הקודמת. יש גם דמויות חדשות, רחל המשוררת למשל וגם חנה רובינא. משה כבר הופיע במערכון בעבר, אבל הפעם יצטרף אליו גם אחיו אהרון, שיש להם דינמיקה מאוד מצחיקה. אחד הדברים שאני הכי אוהב בסדרה הוא הדמויות המומצאות, שבמקור לא אומרים עליהן הרבה ויש לנו הזדמנות להעשיר אותן. בעונה הזאת למשל יש את אשת לוט, או את בעלת האוב מרסל שהיא דמות מומצאת לגמרי ואנחנו מתים עליה. עוד דבר חדש לגמרי הוא שלקחנו סרטים מוכרים, כמו 'קזבלן' ו'אלכס חולה אהבה', ועשינו להם פרפרזה חדשה ומגניבה".

יהיו מועקונים?

"צפו לאחד כבר בפתיחת הפרק השני, עם יגאל עמיר".

"היהודים באים", ערוץ 1, ימי שישי 21:30. שני הפרקים הראשונים ישודרו ב־19.2